12 יעדים פופולריים שכדאי להימנע מלבקר בהם ב-2018

בווידאו: המיזם שעשוי להציל את ונציה מהצפה, ולא של תיירים

תופעת ה"תיירות העודפת" הפכה ידועה במיוחד בשנה החולפת, ולא מעט יעדי תיירות פופולאריים כמו ברצלונה, נפאל או ונציה הודיעו על חוקים ותקנות חדשות שנועדו להגביל את כמות המבקרים הזרים, שמציפים את הרחובות והאתרים, פוגעים באיכות החיים של האוכלוסייה המקומית וביעדים מסוימים אף מביאים לשיבוש המערכות האקולוגיות המקומיות. באינטרנט כבר נפוצו תמונות השוואתיות של אטרקציות מפורסמות המראות כיצד הן נראות במציאות: צפופות ומלוכלכות, עמוסות מבקרים עם מקלות סלפי - ולא מזמינות כלל.

תיירות עודפת היא כעת אחד האלמנטים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בכל תכנון של חופשה, כמו גם את המגבלות החדשות שהושקו ביעדים הפופולריים. מוונציה וברצלונה, דרך איי גלפגוס ועד הטאג' מהאל: הנה מקומות עמוסי תיירים שהחליטו להטיל מגבלות על מבקרים, ושאולי כדאי לחשוב פעמיים על ביקור בהם בשנת 2018.

התשתית של האי הגדול ביותר בסקוטלנד, סקאי (Skye), קרסה בשנת 2017 תחת העומס שיצרו אלפי תיירים, שהציפו את נתיבי המכוניות הצרים של האי בדרך לצפות באתרי הטבע המרהיבים המייחדים אותו. האי, שהיה ידוע עד לא מזמן במרחבים הריקים והירוקים שלו, כבר לא ממש כזה. הגשרים והמעבורות שלו הפכו לאחרונה לכמעט בלתי אפשריים לשימוש מרוב מבקרים, ולתושבים המקומיים נמאס. אחרי אינסוף תלונות שהוגשו למשטרה המקומית על רעש, צפיפות ואפילו על מבקרים שעשו את צרכיהם בציבור, הודיעו הרשויות כי הן מבקשות מתיירים להתרחק מהמקום - אלא אם כן החופשה שלהם כבר הוזמנה.

אם אתם חייבים להגיע עשו זאת שלא בעונת הקיץ, אז יש ירידה במספר התיירים וניתן לחוות את הטבע הפראי מבלי להילחם על כל פיסת קרקע. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, בדקו את אחד האיים האחרים מקבוצת ההאיים ההברידיים הפנימיים שבסקוטלנד: האי רום (Rùm), האי מאק (Muck), האי ג'ורה (Jura) או האי אג (Eigg).

בירת קטלוניה אירחה לא פחות מ-34 מיליון תיירים בשנת 2016, עלייה מטאורית של של 25% לעומת שנת 2012. העלייה התלולה עוררה זעם של ממש בקרב המקומיים וכתובות אנטי-תיירותיות התגלו ברחבי העיר לצד הפגנות מחאה על הפגיעה באיכות החיים של המקומיים והדרתם מהשכונות המרכזיות. התושבים טוענים ששירותים כמו Airbnb גרמו למחירי השכירות בעיר להאמיר ואלצו רבים מהם לפנות את בתיהם לטובת דירות השכרה לתיירים. בתגובה, הרשויות בעיר העבירו חוק שמגביל את מספר המיטות המוצעות למבקרים מבחוץ - זאת בניסיון להתמודד עם הבעיה.

אם אתם חייבים להגיע, זכרו כי יש לברצלונה הרבה יותר מה להציע מאשר הליכה לאורך שדרת לה רמבלה או ביקור בגן גאודי, וחפשו בעיר אתרים מקוריים יותר ותיירותיים פחות. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, נסו את עיר הנמל ולנסיה שבמזרח ספרד. עם רצועת חוף נהדרת, אוכל מצוין ותרבות עשירה - היא עשויה להיות חלופה מצוינת להמולה של ברצלונה.

ארגון אונסק"ו העולמי כבר איים שייקח ממנה את מעמד אתר מורשת עולמית עקב צפיפות קיצונית, ובתגובה החליטו בדוברובניק לנקוט צעדים דרסטיים כדי לחתוך את מספר התיירים. כבר היום העיר הקרואטית מגבילה את מספר האנשים שיכולים להסתובב בין חומות המאה ה-15 שלה למספר של עד 4,000 ביום. לצורך השוואה, יותר מעשרת אלפים איש עשו זאת רק באוגוסט 2016. רבים מהם הגיעו אל העיר בהשראת כיכובה כסט בסדרה "משחק הכס".

אם אתם חייבים להגיע, עשו זאת באופן עצמאי ולא דרך סוכנות או שיט תענוגות ומקדו את הביקור שלכם בעסקים אותנטיים מקומיים. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, שימו פעמיכם לעיירה קבטאט הסמוכה (Cavtat), גם היא עיר ציורית במיוחד רק עם חופים ריקים ומושלמים בשביל להימלט מהקהל.

אחרי שנמאס להם סופית מכמויות של תיירים מנופפים במקלות סלפי על גשר ריאלטו ומספינות תענוגות שמסתובבות בתעלת ג'ודקה הלוך וחזור, יצאו הוונציאנים בשנה שעברה לרחובות על מנת לפרוק את תסכולם ולשנות את המצב. אוכלוסיית העיר המקומית צנחה למספר של 55 אלף איש בלבד, בתגובה לתיירות ההמונית שמגיעה למספר של 30 מיליון איש מדי שנה. למעשה, יש כעת תוכניות למנוע מספינות תענוגות להפליג כלל דרך ג'ודקה, ולאלץ אותן במקום זאת לעבור בדרך חדשה, ארוכה יותר, בדרך אל לגונת ונציה האיקונית.

אם אתם חייבים להגיע, השאירו במלון את מקל הסלפי ונסו לנסות לבקר במסעדות והברים המקומיים במקום במקומות התיירותיים הנמצאים במרכז העיר. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, אנסי (Annecy) שבצרפת נמצאת חצי שעה נסיעה בלבד מז'נבה ונחשבת ל"ונציה של ההרים האלפים" שכן היא בנויה בדומה על רשת תעלות, על גדות אגם נקי ומרהיב, נוף פוטוגני, ארכיטקטורה מדהימה, וכולם ללא ההמונים הבלתי נסבלים של ונציה.

למוניטין של השקיעות המרהיבות של סנטוריני יצא שם למרחוק, אבל האי הזעיר המשתייך לקבוצת האיים הקיקלאדיים של יוון הגיע לאחרונה לנקודת שבירה של ממש. כמעט שני מיליון בני אדם ביקרו בו בשנת 2017, מתוכם 850 אלף הגיעו בספינות תענוגות המורידות את הנוסעים לכמה שעות, לפני שהם חוזרים לחדרים הנוחים בספינות - כמעט בלי להשאיר כסף מאחור. נכון להיום המספרים האלה מוגבלים בעקבות חקיקה שהעביר ראש העיר של האי שהגבילה את מספר המבקרים ל-8,000 ביום, אבל זה לא מונע מסנטוריני להימצא בסכנה חמורה של אובדן הקסם שלו.

אם אתם חייבים להגיע הישארו במלון מקומי והימנעו מההצעות המפוקפקות לטיולים "אתניים" המציעים לתיירים סיורים מעלה ומטה בנמל. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, האי נקסוס (Naxos) נמצא באותה קבוצה איים של סנטוריני והוא מתאפיין בגבעות סלעיות וחופים נהדרים. האי הקטן פטמוס (Patmos), הנמצא בים האגאי ושייך לאיי הדודקאנס, מהווה גם הוא אלטרנטיבה ראויה עם חופים שלווים וסצנת מסעדות מעולה.

למרות מדיניות התיירות "ערך גבוה, אימפקט נמוך" שמחייבת מבקרים לשלם סכומים שמתחילים ב-200 דולר ליום, תלוי בעונת השנה, יש חששות הולכות וגוברות באשר להשפעה של התיירות על הממלכה ההימלאית הזעירה של בהוטאן. המקומיים מביעים מזה זמן רב דאגה ממשית מפני ההשפעה של התיירות על הסביבה ועל המערכת האקולוגית השברירית של הממלכה, ואחרים מזהירים כמו מפני הסתמכות יתר על הכנסות ממבקרים זרים.

אם אתם חייבים להגיע, הפגינו כבוד למסורות הבודהיסטיות של המדינה והקפידו להימנע מלהשאיר זבל ולכלוך מאחור. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, המדינה ההודית השכנה ארונאצ'ל פרדש (Arunachal Pradesh) כוללת בתחומיה מנזרים בודהיסטיים עתיקים, חיי טבע פראיים והרים ואגמים מדהימים ששווה לחקור - זאת ללא התשלום היומי הגבוה שנדרש בבהוטן.

כמות עצומה של שמונה מיליון איש מגיעים מדי שנה לביקור בטאג' מאהל, מחציתם מגיעים ממדינות זרות. התוצאה היא חוויה כאוטית והקהל נאלץ להידחק בקושי כדי להיכנס לתחומי המאוזוליאום האיקוני ביותר בעולם. אבל בעוד לוחות השיש הלבנים הופכים צהובים והזיהום פושה בנהר יאמונה הסמוך, הרשויות במדינה כבר עושות תוכניות על מנת לרסן את המספרים. בהודו שוקלים אמנם להגביל את מספר הכרטיסים המוזלים של 40 רופי (כשני שקלים) המוצעים כיום למקומיים בכמות של 40 אלף ליום, אולם תיירים בינלאומיים שמשלמים על כרטיס סכום של אלף רופי (כחמישים שקלים) יוכלו להמשיך ולהגיע בהמוניהם.

אם אתם חייבים להגיע עשו זאת בשעות עלות השחר. שערי המקום נפתחים בשעה שש בבוקר, ועדיף להגיע לשם לא מאוחר מהשעה הזו. כמו כן, היו מוכנים להידחף. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, קבר הומאיון (Humayun's Tomb) הוא מתחם בניינים בסגנון מוגולי ששוכן בניזאמודין (Nizamuddin) שבניו דלהי וכדאי לשקול לבקר בו. הוא אמנם לא מרהיב כמו הטאג' מאהל, אבל היקף ההמונים בו אפילו לא מתקרב לטירוף שמחולל כיום במאוזוליאום הפופולארי.

בני שבט השרפה המתגוררים בנפאל, מתלוננים זה זמן רב כי הנסיקה במספר התיירים באזורם מביא לצפיפות מסוכנת על נתיבי ההר הגבוה ביותר בעולם. לאחר שכבר הגבילה לפני שלוש שנים את כמות ההיתרים הניתנים למטפסי פסגות גבוהות בעלי נסיון, נפאל לקחה לאחרונה צעד אחד קדימה והשיקה מספר מגבלות נוספות על מי שאינם מורשים להגיע: הן אנשים בעלי נכות והן אנשים בריאים שמבקשים לטפס לבד וללא מדריך, לא יוכלו כעת לקבל היתר ולנסות ולכבוש את הר אוורסט, או למעשה כל הר אחר במרכז ההימלאיה. גורמים רשמיים אומרים, כי הקווים המנחים החדשים יושמו על מנת להפחית את מספר התאונות ומקרי המוות הקשורים לטיפוס בהרים.

אם אתם חייבים להגיע, ודאו שיש לכם ניסיון מספיק בטיפוס הרים, כמו גם שפע של מזומנים: היתרים ממשלתיים לטיפוס על האוורסט מגיעים למחיר של 11 אלף דולר. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, למה לא לטפס במקום על הר הלהוטסה האמצעי (Lhotse Middle) המתנשא לגובה של יותר מ-8,500 מטרים? זהו ההר הרביעי בגובהו בעולם והוא שוכן על הרכס הדרומי של הר האוורסט. הלהוטסה האמצעי פתוח רק למבקרים רק מאז שנת 2013, כך שמדור בחוויה מקורית למדי.

לא פחות מ-5,000 אנשים ביום ביקרו במאצ'ו פיצ'ו בשנת 2016, פי שניים מהמספר המומלץ על ידי אונסק"ו. על אף שמזה כמה שנים תיירים זרים נדרשים להדרכה וליווי רשמי אם ברצונם לבקר במקום, בשנה החולפת הממשלה של פרו העבירה תקנות חדשות שנועדו להוסיף עוד מגבלות על היקפי התיירות, והן מגדירות את זמני הביקור המותרים לתיירים לשתי רצועות זמן נפרדות במהלך היום.

אם אתם חייבים להגיע תכננו את הביקור לתקופה שבין אוקטובר ואפריל. זאת אמנם העונה הגשומה, אבל משמעות הדבר היא כי מספר המבקרים יהיה נמוך הרבה יותר ויהיה לכם סיכוי לראות את המצודה המפורסמת מבלי שיסתירו לכם המוני המבקרים האחרים. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, קולומביה הופכת לבטוחה לביקור יותר ויותר ואין בה את נטל התיירות הכבד הרובץ על פרו.

לספק הגנה לבית הגידול הטבעי המפורסם ביותר בעולם זו משימה לא פשוטה עבור הממשלה באקוודור, וכבר היום ביקור של תיירים בארכיפלג איי גלאפגוס מוגבל לאתרים ספציפיים, לשבילים מסומנים בלבד, ומדריך מקומי נדרש להתלוות לסיור בכל עת. יחד עם זאת, תקנות חדשות הוצגו בשנה שעברה והן אמורות להיכנס לתוקף בעתיד כדי להעלות את היקף השמירה על מצבו הטבעי של המחוז האקוודורי. כך למשל על מנת להיכנס לאזור מבקרים יהיו חייבים להציג כרטיס טיסה חזור בתוקף, כמו גם להראות כי יש בידיהם הזמנה מוגבלת בזמן במלון מקומי או מכתב מתושב המזמין אותם להישאר אצלו לתקופה מוגבלת.

אם אתם חייבים להגיע הקפידו לקרוא בעיון ולדבוק בכל 14 הכללים המחייבים של הפארק הלאומי גלפגוס, כפי שהם מופיעים באתר האינטרנט שלו. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, איי באלאסטאס (Ballestas) שבדרום פרו, מחוץ לחוף האוקיינוס השקט וליד מחוז פיסקו (Pisco), יספקו לכם טיול בלתי נשכח. פינגווינים, אריות ים, לווייתנים ולהקות של ציפורי ים נצפים בכל מקום ברחבי האיים.

היא אמנם מתוארת לעתים קרובות כאזור הפראי האחרון על פני כדור הארץ, אבל פעילי איכות הסביבה כבר מזמן מביעים דאגה מפני ההשפעה של הכמות ההולכת העולה של תיירים המבקרים באנטארקטיקה. ישנן מגבלות, וכיום הן מונעות מסירות המפליגות ברחבי היבשת הדרומית לקחת עליהן יותר מ-500 נוסעים, ורבות מהן אף מוגבלות למספר של 100 בלבד בכל פעם. בעוד ביבשת הדרומית אין תושבים קבועים, מספר המבקרים גדל בהתמדה בשנים האחרונות עם 44,367 תיירים שהגיעו לשם בעונת 2016/17. הגאות במספרים מעוררת דאגה בנוגע לניצול הפוטנציאלי של תעשיית התיירות את הקוטב הדרומי.

אם אתם חייבים להגיע הצטרפו לשיט-מדעי עם כמה שפחות נוסעים על הסיפון ככל שניתן. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, שקלו לבקר באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים. כך תוכלו לטעום ממראות הקרחונים והפינגווינים, בלי ההפלגה הארוכה.

חמשת הכפרים התלולים של צ'ינקווה טרה (Cinque Terre) בריביירה האיטלקית משכו אליהם מספר שיא של 2.5 מיליון מבקרים בשנת 2015 למורת רוחם של המקומיים, מה שהוביל את הרשויות לפרסם התחייבות ללא יותר מ-1.5 מיליון תיירים בשנה העוקבת. ההצהרה הזו אמנם לא יצאה אל הפועל לבסוף, ומגבלות של ממש על התיירות לא הוטלו, אבל החששות מפני ההשפעות ההרסניות של התיירות ההמונית במקום נותרו על כנן. ספינות תענוגות עוגנות במקום באופן קבוע ומביאות תיירים שאינם מוציאים כסף באזור, אך כן גורמים בהמוניהם - לטענת המקומיים - להרס המצוקים ולהתדרדרות של סלעים אל הים.

אם אתם חייבים להגיע מומלץ לעשות את זה מחוץ לעונת הקיץ, ולהוציא את הכסף במסעדות ועסקים קטנים מקומיים. אם אתם מחפשים אלטרנטיבה, קחו דרומה אל העיר פורטו ונרה (Porto Venere). עיר יפה, צבעונית וגם היא יושבת ממש על הים. היעדר גישה לרכבת הפך אותה לפחות תיירותית, וטוב שכך.