בווידאו (ללא קול במקור): שמורת הטבע נחל שילה, שהוכרזה לאחרונה מתוך 8 השנה
אתגרים רבים עמדו בפני מטיילי הארץ הזו בשנה המסתיימת החודש - ממחלת העכברת שפשטה בנחלי הצפון (אלו שעוד יש בהם מים), דרך תנים נגועי כלבת שנשכו מטיילים ויצרו פאניקה לאומית ועד זיהום בנחלים שונים, כשהמוכר מכולם הוא נחל אשלים ש"חטף" הכי קשה ו"נסגר" לציבור.
עוד אגע בעכברת ובנחל אשלים בהמשך, ולמרות כל זאת מספר המטיילים שפוקד את שמורות הטבע והגנים הלאומיים ממשיך לעלות, וזו בשורה נהדרת לערכים שלנו, לחינוך האזרחים ולחיבור של האדם עם הטבע. לפי רשות הטבע והגנים, במהלך 2018 (מינואר עד דצמבר כולל אומדן סוף דצמבר 2018) טיילו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים 11,150,000 מטיילים (ישראליים + תיירי חוץ). נתון זה משקף גידול של 9% בביקורי מטיילים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2017 ( 10,200,000 מטיילים בסך הכל). אולם הגידול שחל בעיקר בקרב מטיילי החוץ (תיירים) ועומד על 27% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד, נובע מהעלייה במספר התיירים השנה שצפוי לעמוד על 4.1 מיליון - כ-500 אלף יותר מ-2017. 3,550,000 תיירים ביקרו בשמורות ובגנים הלאומיים ב-2018 לעומת 2.8 מיליון תיירים בתקופה המקבילה ב-2017. מספר הישראלים, לעומת זאת, גדל רק ב-200 אלף השנה ועמד על 7.6 מיליון מבקרים.
במסיבת עיתונאים שקיים אתמול (ג') מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין בגן לאומי מגדל צדק, הוא סקר את פעילות הרשות בשנה האחרונה, וסיפר מה צפוי לנו בתחום הטיולים ושמירת הסביבה בשנה הקרובה. אז קודם כל חדשות טובות: העכברת הידועה לשמצה, שהשביתה לנו את נחלי הזאכי, היהודיה, המשושים ואחרים בצפון הכנרת והגולן, קיבלה יחס חשוב מהרשויות ולמרות שלא קיים כרגע חשש לשובה, ברט"ג יצרו תוכנית למניעת זיהום בנחלים בהיקף של 17 מיליון שקלים. במסגרת התוכנית ייבנו שקתות ויסופקו מים לחקלאים, כך שהם לא יצטרכו לשלוח את הבקר שלהם לרעות באזורי נחלים. "לא ייתכן שבקר ייזהם נחלים, וכבר התחלנו לבנות שקתות בנחל יבנאל ונחל תבור. החקלאים התחייבו לא לשלוח את הפרות לנחל והם מתחזקים את השוקת כי הם גם מקבלים מים בחינם", מסביר גולדשטיין. בנוסף, החקלאי יכול להניח ליד השוקת מזון וציליה לבקר, "כך שכולם מרוויחים", הוא מסכם.
זיהום הנחלים: הטבע משתקם לאיטו
ואם כבר בזיהום, זוכרים את נחל אשלים בדרום מדבר יהודה, ש"זכה" ליותר ממאה אלף קוב של חומצות שהוזרמו אליו עקב קריסת מאגר שפכים של מפעל "רותם אמפרט" ביוני 2017? אז הנחל המדהים הזה, ואחד המטויילים באזור, משתקם לאיטו. שפכי הגבס החומציים המסוכנים שדלפו לנחל ממפעל רותם אמפרט, בעצם צרבו והשמידו את כל החי והצומח שנקרו בתוואי הנחל ובגבי המים הרבים, ששימשו את היעלים ושאר בעלי חיים במקום.
יהושע שקדי, המדען הראשי של רט"ג, דיווח אתמול שרוב החומצה נשאבה מהנחל ותהליך הניקוי כמעט והסתיים מבחינת הרשות, אולם אין לדעת מתי הנחל ישוקם ויחזור לאיתנו, כיוון שזהו אסון ראשון בגודלו ובחומרתו שידענו בנחל שכזה. "להפתעתנו, מצאנו שאחרי שטפונות חורף ה-PH (רמת חומציות) עלתה מרמה 1 לרמה 7, כמו שקיים בגב רגיל", אמר שקדי. מבחינת רט"ג, הנחל הפופולרי כבר היה נפתח למטיילים, אבל עדיין אין אישור ממשרד הבריאות. נקווה שבשנה הקרובה נוכל לשוב אליו.
לעומת אשלים, זיהום הנפט בעברונה שבערבה הדרומית, שהתרחש ב-2014, עדיין לא מבשר טובות. שקדי אומר שבסקירה של המקום לא נמצאו עקרבים בשטח, אבל הבעיה הרצינית יותר היא ש"שיטים לא נובטים בשטח מזוהם", הוא מסביר ומוסיף שב-1975 היה זיהום בשטח זהה, וגם אחרי 40 שנים עדיין לא צמחו עצי שיטה חדשים שחשיבתם למדבר היא מכרעת כספקי צל, ובעיקר מזון, לבעלי החיים.
נחל אשלים. כך הוא היה לפני הזיהום החומצי
הכירו את היחידה לתפיסת ציידים
אבל המדינה, והאדם במרכזה, פוגעים בטבע לא רק בזיהום. אחד מהאתגרים החשובים ביותר של רשות הטבע והגנים הוא המאבק לשמירה על שטחים פתוחים אל מול קלגסי הבנייה והבטון. כמדינה שאחוז הגידול בה רק הולך וגדל, ישראל הופכת למדינה צפופה שנלחמת על כל פיסת ירוק. לצערנו, השנה הצליחה רשות הטבע והגנים להכריז רק על שמונה שמורות טבע חדשות, בניגוד ל-14 שהוכרזו אשתקד. גולדשטיין תולה זאת בהליך הביורוקרטי הסבוך והמייגע בין משרדי הממשלה. כך למשל, שמורת הטבע נחל שילה, שהיא אחת מהשתיים האחרונות שהוכרזו השנה ביחד עם שמורת הטבע רכס בשנית שבגולן, כבר קיבלה אישור להיות שמורת טבע לפני 25 שנה, אולם הוכרזה רק עתה.
מי שעוד פוגע בטבע, ולאחרונה התוודענו ליותר ויותר מקרי אכיפה ומעצר, הם הציידים הלא חוקיים שהורגים מכל הבא ליד: מחוחיות זעירות שנחשבות ציפורי שיר פופולריות במגזר הערבי, דרך חוגלות שניצדות בהמוניהן ועד דורבנים וצבאים, שמחיר בשרם עומד על 500 ו-1,200 שקלים לפרט (בהתאמה).
עקב המכה הפושה של ציידים בארצנו, שגם כשהם נתפסים משוחררים באזהרות או בקנסות מצחיקים ופעוטים על ידי בתי המשפט שכנראה אינם מבינים את חומרת הפשע, הוחלט ברשות להקים יחידת מודיעין של מג"ב, שתהליך הגיוס שלה הסתיים והיא עתידה לפעל מסוף דצמבר השנה. הגיע הזמן! לפי נתוני הרשות, בכל חודש יש כ-20 תיקים מפוענחים, אולם להערכתו של גולדשטיין מדובר רק על 10-5 אחוזים ממקרי הצייד בפועל. "אני צופה שתהיה מכה לציידים", הצהיר גולדשטיין. נחיה ונראה.
גם נושא הדיג הפיראטי עומד לסדר על שולחנה של הרשות, כשהשנה הוקמה יחידה האמונה על פיקוח הדיג בים התיכון, הים האדום והכנרת. ממאי השנה החלו לאכוף את אלו שדגים ללא רישיון דיג, וכ-250 תיקים נפתחו בנושא ב-2018. אחת הבעיות הגדולות של איבוד הדגה בישראל, היא שהדייגים דגים בעיקר בנקודות ההשרצה, כך שהם מסכנים דגות הרות ואת אלפי הדגיגונים שהן נושאות בבטנן. לטובת כך, קיימו ברשות פגישות עם דייגים שונים להסברת חשיבות הנושא ומניעת דיג ב"חדרי הלידה של הדגים", כפי שמכנה את אזורי ההשרצה גולדשטיין, כך שגם הדייגים וגם הדגים ירוויחו.
החיות נעלמות, הטרקטורונים מתרבים
השמירה על בעלי החיים והצמחייה תבוא לידי ביטוי השנה גם חקיקת חוק חילוט רכבים וטרקטורונים של נהגים שעושים בטבע כבשלהם ודורסים כל מה שנקרה בדרכם, גם בני אדם. החוק נמצא, איך לא, בתהליך ביורוקרטי בידיו של השר זאב אלקין כשר הממונה על הגנת הסביבה, וכדאי שהמשרד שברשותו יתחיל להתעורר לפני שכולנו נטייל על קוליסים במקום על גבעות פורחות.
מצבן של החיות שבסכנת הכחדה בישראל, בכי רע. קחו למשל את מספרם העגום של הנשרים. מה כבר נותר לומר על מלך העופות, שבקושי מחזיק פה מעמד. השנה נספרו בארץ 46 קינוני נשרים - חמישה פחות מ-2017 - וחמישה נולדו בגרעיני רבייה לקראת שחרור עתידי, לעומת שישה בשנה שעברה. מתוך כמה עשרות נשרים שהובאו מספרד לארץ בשנים האחרונות, רק אחד נולד בכרמל. גם צבי הים לא מתרבים כחול אשר על שפת הים. 101 צבים כאלו טופלו השנה במרכז הארצי להצלת צבי ים ו-67 צבי ים שבו לטבע או שוקמו (49 אשתקד). הצבים מאוימים משועלים ש"שודדים" את קיניהם, כשקיים ממוצע של 80% הגחות צאצאים מכל קן.
מבחינת הפאונה, 11 מיני צומח יצאו מסכנת הכחדה, אולם 23 מינים אחרים נוספו לרשימה המעציבה של בוטניקה נכחדת. גם מינים פולשים, כמו שיטה כחלחלה (מכחילה), שאת פרחיה הצהובים העגולים אנו רואים לאורך כבישים ברחבי הארץ, הם אתגר רציני לרשות הטבע והגנים לבל יתפשטו ולא יאפשרו למיני צומח אחרים לשגשג. גם המיינות, שהפכו כבר לציפורי מחמד בפארקים וגינות ציבוריות, או נמלת האש העוקצנית, מחייבות טיפול רציני. לדברי הרשות, הושקעו השנה 15 מיליון שקלים לטיפול בנושא.
איזה אתר הכי פופולרי בישראל?
ולצד שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים ממשיכה לפתח את תחום הטיולים והתיירות שעליו היא אחראית לא מעט. 510 אלף איש לנו בחניוני הלילה בתשלום שברשותה, ול-90 אלף משקי בית יש כרטיס "מטמון", המספק הנחות בכניסה לגניה, אולם לא ברור אם נתונים אלו מהווים ירידה או עלייה לעומת 2017. הגנים הלאומיים המבוקרים ביותר הם קיסריה ומצדה עם 1,006,115 ו-981,425 מבקרים בהתאמה. עם זאת, שליש מהמבקרים במצדה היו תיירים בניגוד לקיסריה, שם החלוקה לתיירים וישראלים כמעט זהה.
לידיעת המדוושים, השנה הושלמו כ-330 קילומטרים של שביל ישראל באופניים, מירוחם ועד אילת. בשנה הקרובה צפויים עוד 150 קילומטרים של השביל שיתחברו עד לערד, ים המלח ושדה בוקר.
כמו כן, השנה נרשמו 467 מקרי חילוץ לעומת 550 אשתקד, 11 מקרי מוות בשטחי הרשות, בעיקר של טביעות, התאבדות, נפילות ואירועי לב. את אירועי המוות של נערי המכינה הקדם-צבאית בנחל צפית, הרשות אינה משייכת למקרה בשטחה. נרשמו גם 240 אירועי שריפה לעומת 322 ב-2017, אבל השטח שנשרף זהה בגודלו ועומד על 28 אלף דונם. 13 אלף דונם מתוכם הן שמורות בעוטף עזה. הירידה במספר האירועים מוסברת בירידת השריפות שנבעו כתוצאה מאימוני צה''ל, שנראה שמפקדיו שמים יותר לב לנושא הבערה שהם משאירים אחרי אימון באש חיה.
ולסיכום, האתגרים של רשות הטבע והגנים לא מפסיקים כאן, וככל שהאדם והמדינה מתפתחים והופכים מתוחכמים יותר, גם שמירת הטבע הופכת מאתגרת יותר. יהיה טוב אם בסיכומי השנה הבאה נראה ירידה במספר הציידים והטרקטורונים הדורסניים לעומת עלייה במספר ההרשעות בבתי המשפט, ירידה במינים הפולשים לעומת עלייה במינים שיצאו מסכנת הכחדה, ולא פחות חשוב מכל אלו - ירידה בלכלוך הטבע לעומת עלייה בחינוך לשמירת הארץ הטובה הזו - ואת זה כולנו יכולים לעשות.