חדש מהניילונים: טיול בנחל רחף עילי במדבר יהודה

אתה בהחלט לא יכול לסרב למסלול טיול שנחנך רק לפני רגע. מסלול חדש מהניילונים, כזה שנראה כאילו צבעי הסימון שלו עדיין לחים. זה כמעט כמו לסרב לצאת למסע גילוי יבשות.


עוד טיולים במדור "המדריך למטייל העצל":
הפתעות גליליות בקיבוץ הכי קטן בעולם
שביל הבארות ובורות המים: כי עצלנים נהנים יותר
נחל מורן ונריה: עולם הפנטזיות של נרניה נמצא בכלל בגליל


אבל מאחר שכל היבשות כבר התגלו, נשאר לנו לגלות את נחל רחף עילי שבמדבר יהודה. לא בדיוק יבשת חדשה, אבל בהחלט מקום שטומן בחובו חדוות גילוי. יבשת או נחל - עם חדווה לא מתווכחים.

"אנשים לא יודעים שלצד הכביש המתפתל היורד מהעיר ערד לבקעת קנאים, יש פנינים שמסתתרות מהעין", אומר לי דני רודד מכפר הנוקדים, נווה מדבר אינטימי שמציע אירוח ופעילויות מדבריות שונות. "יש פה מסלולים לא מוכרים, ויום אחד החלטתי שאני פשוט חייב לחשוף אותם, כדי שגם אחרים ייהנו".

ומאחר שסדר צריך להיות, הוא פנה לדב פוניו, שהביא לסימונם של עשרות שבילים במדבר יהודה הדרומי ולוועדה לסימון שבילים, הציע תוואי ולאחרונה סומנו בשטח שני מסלולים חדשים, שניהם מתחילים במצפור עומר שלצד כביש 3199 ושניהם מסתיימים בכפר הנוקדים. המסלול הראשון, רחף עליון, מתפתל בערוץ הנחל לאורך 4 ק"מ והשני, דרך הגמלים, נמשך כ-6.5 ק"מ. כעת רק נותר לבחור.

כדי לתת כבוד לשם המחייב של המדור הזה, בחרנו באופן טבעי ללכת על המסלול הקצר. מחנים את הרכב במצפור עומר, לצד אותו כביש מפותל שמחבר את ערד לכפר הנוקדים ומטפסים לראש המצפור, עניין של דקה וחצי. כאן תקבלו מדבר מזוקק ישר לנפש. כמעט כמו לרחף מעל מפה טופוגרפית ענקית בתלת-ממד. כאשר הבטנו מלמעלה על התוואי שבו נלך, היה ברור שמצפה לנו טיול חורפי צלול שפותח את הנשמה.

מצפור עומר הוקם לפני כארבע שנים, לזכר סרן עומר רובינוביץ' מערד שנפל במבצע עופרת יצוקה. ממרומי המצפור הזה ניבטות סצנות נופיות נהדרות של הרי מואב ומדבר יהודה. כדי שגם תדעו מה אתם רואים, הותקן כאן לוח מתכת המדמה את פני השטח ומציג לראווה את הר בן יאיר, נחל צאלים, נחל רחף, בקעת קנאים, הר קנאים, מצפור גורני, הר צפירה ומי לא.

מכאן חוזרים לחניון הרכב, חוצים בזהירות את הכביש לגדתו הדרומית, צועדים כמה עשרות מטרים לכיוון ערד ופוגשים בשלט גדול המכריז "מועצה אזורית תמר" (השלט, אגב, כבר לא רלוונטי, אבל הוא נותר כאן). כעת חפשו סימון שבילים ירוק וצעדו עליו בשביל רחב יחסית לכיוון דרום. בתוך שנייה וחצי יורדים ממנו שמאלה, עדיין עם הסימון הירוק, אל שביל עזים צר.

באזור זה, השביל הצר נוטה להתמזג טוב מדי עם סביבתו ולכן נוטה להיעלם לפעמים מהעין. אז אם אתם לא מכירים גשש בדואי שיצטרף אליכם, שימו לב היטב לתוואי, כדי שלא תתברברו.

בימים אלו, מרבד רך וירוק צובע את המדבר, והעובדה שהשביל הזה בתולי כמעט לחלוטין - מוסיפה לחוויה. כמו לפתוח אריזת מתנה ולגלות את צפונותיה.

נחל רחף זכה לתהילה בעיקר בזכות חלקו התחתון, הנושק לים המלח. שם הוא דרמטי, פראי, מאתגר - הממתק האולטימטיבי לחובבי סנפלינג. לעומת זאת, כאן, בחלקו העילי, הוא רך ועדין יותר, מתחבר לדברים הקטנים בטבע. לשבלול שמזדחל לאטו לצד גב המים, לקצוות שיער של שועל שמתגלה לצד פתח של מערה, לתוואי הדרך היפה שגורם לכם להיטמע בנוף.

בכל מקרה, עוד לפני שיורדים לערוץ הקניוני, צועדים בשיפוע על הגבעות שסביבו, מול נופי בקעת קנאים. עוד כמה מאות מטרים, ומופיע הנחל. כעת שימו לב לסימון, שהופך להיות צבוע בשחור.

ככל שהדרך נמשכת, כך הופכות השלוליות שבתחילת המסלול לגבי מים עמוקים יותר. לא משהו דרמטי, אבל בכל זאת - כאלו שתשמחו לאמץ לבהייה ממושכת. עם פק"ל תה. וכמו בבחירת בן/בת זוג, בטיולים מסוג זה מתעוררת תמיד השאלה המכריעה "מהו הגב הנכון לרבוץ לידו ולערוך את הפסקת התה האולטימטיבית"? הרי לא תרצו לאמץ גב מים יפהפה רק כדי לגלות שמיד אחריו מסתתר אחד הרבה יותר שווה.

אבל המדבר מחייב צניעות וענווה, ולכן - ומבלי להישמע כמו כהן ניו אייג' אפוף אדי קטורת - כל מה שתבחרו יהיה טוב. אם אתם עם ילדים, מצאו ענף ארוך ותנו להם למדוד באמצעותו את עומק הגב. יש סיכוי שתופתעו מה טומן בחובו מקווה מים תמים למראה.
הדרך כאן נעימה ושלווה, למעט מעבר אחד קצר וקצת מפחיד, שיגרום לכם להיצמד למצוק כמו החלזונות שפגשתם בדרך. כאן גם תפגשו כמה וכמה מערות בגדלים ועומקים שונים. ומי שחולף לצד מערה ולא מציץ - אין לו לב. תציצו, תציצו.

אגב, המערות הללו שימשו ככל הנראה כמקום מחסה לרועים בדואים. כיום הן משמשות מחסה לבעלי חיים - מעטלפים ישנוניים ועד לשועלים מפוחדים. המערות הללו הן גם יופי של פתרון אם מתחיל זרזיף של גשם קל.

קצת אחרי שהקניון נעלם לטובת מרחב מישורי יותר, תגלו מערה קטנה שמולה כר עשב ירוק. היא מכונה "מערת הרחם", ובעבר שימשה למפגשי קירוב לבבות ואירועים רוחניים שונים.

ממשיכים ללכת עם השביל השחור, ואם תהיו בשקט, תוכלו לשמוע כאן ציוצי ציפורים - עוד צ'ופר שמביא עמו מסלול חדש, שעדיין לא נכבש על ידי המוני מטיילים. בשמיים מעופפים לעתים רחמים ובזים. גם עורבים שחורים וגדולי גוף יש פה, מעופפים מעליכם וחושבים את עצמם למלכי הנחל.

והנה מחשבה קצת מטופשת שעברה בראש בזמן ההליכה. שמתם לב שיש המון צמחים עם שמות של בעלי חיים, אבל לא להיפך? כאן למשל תגלו מלוח, רכפתן, ימלוח, זוגן ואזבויון, אבל גם ציפורן חתול ולשון פר. אז למה אין יונקים שנקראים "סביון טורף" או "חמציץ פראי"?

המשך השביל ייקח אתכם צפונה לעבר כפר הנוקדים, שבולט היטב בשטח. כאשר השביל השחור מסתיים, לוקחים שמאלה על השביל הכחול ונכנסים למתחם הכפר. עבור מי שלא מכיר - המתחם המקסים הזה מציע חדרי אירוח מדבריים, אוהלי לינה בדואיים, ארוחות עשירות, פינות זולה, שפע של פעילויות מדבריות לכל המשפחה ובעיקר - המון שלווה.

האפליקציה שתלווה אתכם
מבין שני המסלולים החדשים, "שביל הגמלים" כבר מככב באפליקציה חינמית שנחנכה בימים אלו. אם אתם מטיילים עם ילדים, חפשו אותה בחנויות האפליקציות תחת השם "נוקדים בשטח", ותוכלו להוסיף ערך מוסף לטיול בדמות הפעלות, חידוני ידע ולימוד חוויתי על האזור. יש אפילו משימות סלפי מגניבות. כדאי לדעת כי הפעלת האפליקציה בשטח יכולה להתבצע אוף ליין, כך שאין צורך בקליטה סלולרית רציפה. באפליקציה גם מסלול חוויתי בשטח כפר הנוקדים, ובקרוב אף יתווסף לה המסלול בנחל רחף עילי. במקרה זה, המשימות בשטח יהיה מתחום ההישרדות: מציאת הצפון, היכרות עם מערות מסתור וצמחי מרפא ועוד.

איך להגיע: תחילת המסלול במצפור עומר שעל כביש 3199, המשולט היטב, וסופו בכפר הנוקדים. אפשר לטייל בשתי מכונית או להזמין מונית מערד הסמוכה אל נקודת ההתחלה/סיום. אורחי הכפר יכולים להסתייע בשירותי הקפצה ללא תשלום. אין לטייל במסלול זה כאשר קיימת סכנת שיטפונות. המסלול הנוסף, "שביל הגמלים", מסומן בשטח בסימון כחול.

לא לוותר: בין אם אתם אורחי כפר הנוקדים ובין אם או לא, מומלץ לערוך טיול גמלים המוצע במקום בסופי שבוע. הטיולים מוצעים במספר מסלולים ואורכים. המחירים מתחילים ב-30 שקלים לאדם. בימי החורף אף מוצעים סיורי שיטפונות מודרכים (בכפוף למזג האוויר כמובן) במחיר 20 שקלים למבוגר ו-10 שקלים לילד. פרטים נוספים באתר האינטרנט.

לעשות רושם על החבר'ה: נחל רחף זכה בפי הבדואים בעבר לשם ואדי חפחף. מה זה חפחף? משהו כמו "קול רשרוש כנפיים". אילו כנפיים? אולי כנפיהן הרועשות של הרוחות, בעת שהן חולפות בעוצמה בין הוואדיות והמצוקים. בכל מקרה, השם "רחף" משמר ברמז את אותו "חפחף" קדום.