המדריך למטייל העצל

שביל הבארות ובורות המים: כי עצלנים נהנים יותר

לא בא לכם לקום מוקדם, לנסוע רחוק ולהתאמץ מדי, אבל בהחלט בא לכם להתפנק בטבע ולמלא מצברים נפשיים לקראת יום ראשון. בדיוק בשביל זה הומצא "שביל הבארות" בפארק בריטניה. וגם: כיצד מודדים את עומקה של באר מבלי לצלול לתוכה?

איל שפירא
אתם תקפצו מאושר. שביל הבארות ובורות המים בפארק בריטניה (צילום: איל שפירא)

"שמע, לפעמים אתה מוצא בשטח קקי של ינשוף, מקלף אותו בזהירות ומגלה בפנים שלד שלם של עכבר. זה מקסים"

(שיחות שלעולם לא תשמע בקניון)


שבת, אתם מתעוררים לאטכם. מזג האוויר קצת סגרירי, עם שמיים שמשדרים מסרים מאוד לא חד-משמעיים. בא לכם לעשות משהו, להתפנק קצת בטבע, אבל ממש לא בא לכם להצטייד, לארגן, לנסוע רחוק, להיקרע באיזה טרק סובב חירבת משהו. מה כן? בא לכם להתפנק, כיאה לשבת לא חד-משמעית. ובדיוק בשביל זה הומצא "שביל הבארות ובורות המים" בפארק בריטניה שבשפלה.

מעבר להיותו מתוק להפליא, "שביל הבארות" הוא טיול קליל להפליא. או כמו שהאמריקאים נוהגים לומר: "ווק אין דה פארק".

זהו מסלול שאפשר לערוך גם כאשר מזג האוויר מתעתע. סגרירי? הביאו מטריה. נכון, אין דבר יותר סוריאליסטי ממשפחה שמטיילת בטבע עם מטריות של "דורה" או "בן-טן", אבל מצד שני, כדי להישאר יבשים מותר להיראות קצת סוריאליסטים.

עוד בוואלה! NEWS

השפים הטובים בארץ בשיתוף פעולה ייחודי

בשיתוף רשת מלונות דן
לכתבה המלאה
יש משהו מעורר כבוד בבורות מים. ילד סקרן בפארק בריטניה (צילום: איל שפירא)

דברו חלש: ציוצים על עור התוף

לאחר שמחנים, מטפסים לפי השילוט וסימון השבילים האדום. אתם צועדים כעת בלב פארק בריטניה, שנולד אי אז בשנות החמישים, בעת שקק"ל נטעה את יער משואה - "הגרעין ההיסטורי" של הפארק כולו. ומה הקשר לממלכה הבריטית? בדיוק כמו פארק קנדה או פארק עדולם-צרפת - זוהי תרומה של יהודי התפוצות למפעל הייעור.

כך או אחרת, שבילי הפארק, המשולטים היטב, עוברים בשטח עצום של 40,000 דונם שבהם חורשים, יערות, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, וכמובן - שפע של בעלי חיים. את רובם לא תפגשו בטיול שלכם, כי מה יש לשועל בר דעת לחפש על שביל טיול? עם זאת, אם אינכם מטיילים כקבוצה רועשת להחריד (ע"ע טיולי משפחות) אלא באופן אינטימי וחרישי יותר, תגלו די מהר שאת חוש השמיעה שלכם עוטפים ומפנקים המון ציוצים.

ולא מדובר בציוצי טוויטר אלא ברמזים להימצאותם של עשרות מיני בעלי כנף בפארק הזה. בין השאר, מעופפים כאן יוני סלע, בזים, תנשמות וקאקים, עפרונים, קוקיות, ואפילו חיוואים, אותם אוכלי נחשים החגים גבוה בשמים ומחפשים אחר טרפם. בקיצור, קחו משקפת ומגדיר טוב, ותוכלו להוסיף עניין לטיול שלכם, במיוחד אם אתם עם ילדים. אולי יום אחד הם יהיו צפרים מקצועיים, מה שייאלץ אתכם לפרנס אותם במשך שנים ארוכות.

מסלול שאפשר לערוך גם כאשר מזג האוויר מתעתע. שביל הבארות ובורות המים (צילום: איל שפירא)

כבוד לחוצבים

תחילת המסלול מעידה היטב על המשכו - יש לצדה בור מים עתיק, מרשים ועמוק. כאשר חושבים על כך, יש משהו מעורר כבוד בבורות מים: היו לפנינו בני אדם שבמשך ימים ארוכים חצבו בסלע, בכלי עבודה מאולתרים, כדי לאסוף ולאגור מי גשמים ושיטפונות. זוהי תלות מוחלטת באיתני הטבע. וכשחושבים על זה עוד קצת: אותו טבע שהיום אנחנו פוקדים כדי בסך הכל להירגע, היה עניין של חיים או מוות עבור החוצבים הקדומים האלה.

מטפסים על השביל המתפתל עוד כמה עשרות מטרים ופוגשים במערה קטנה שאם מציצים אל קרביה, זוכים למשק כנפיים של המוני יוני סלע מבוהלות שנמלטות לשמיים (ומבהילות לא פחות).

עוד כמה דקות על השביל האדום, והגעתם לצומת דרכים. ממשיכים עם האדום (שימו לב לא להתבלבל) ומטפסים לעבר חורבת שקלון. הדרך תפגיש אתכם עם צמד גתות מהתקופה הביזנטית, וכמה עשרות מטרים מאוחר יותר מגיעים לפסגת הגבעה. מכאן נשקף נוף נהדר של מישור החוף במערב, ועמק האלה במזרח.

עזבו לרגע את השביל האדום וצעדו שמאלה לאורך מטרים ספורים בשביל ישראל, כדי לקבל תצפית שווה לכיוון מזרח. בנקודת תצפית זו אף ממתין עץ קשיש שענפיו הטובים מזמינים טיפוס עבור ילדים חובבי הרפתקאות (ואם הילדים שלכם אינם כאלה, זה הזמן לגמול אותם מהטאבלט).
חוזרים לשביל האדום ויורדים במתינות מערבה, אגב מפגש עם טרסות מרשימות ובור מים נוסף. בסוף הירידה מופיע כביש צר וגם חניון קטן עם עץ אלון שנראה כאילו הוא נטוע כאן מאז ימי המפץ הגדול. יותר קשיש מזה אין בסביבה.

ספסל למנוחה ופיקניק בשביל הבורות והבארות (צילום: איל שפירא)

נוסחת הקסמים של בורות המים

חוצים את הכביש בזהירות, ממשיכים על השביל האדום ונכנסים לממלכת המרבדים ירוקים, השיחים נמוכים והמרחבים שמרגיעים גם את הנפש הכי סוערת. כמה מאות מטרים מאוחר יותר, ומופיע בור מים אימתני, שפתחו סגור בסורגי ברזל, למניעת נפילות.

פעם קראתי בספר טיולים על הדרך לחישוב עומקו של בור מים: לוקחים אבן, משליכים אותה בעדינות אל הבור ומפעילים סטופר (יש בכל טלפון נייד, אל תעקמו לי פרצוף עכשיו). שמעתם פגיעה? עצרו את הסטופר. את התוצאה מכפילים בריבוע ולאחר מכן מכפילים ב-4.9. מה שיוצא הוא עומק הבור במטרים.

אז עשינו. יצא לנו 44 מטרים. "לא יכול להיות!" אמר מטייל עם פרצוף של פיזיקאי שחלף לידנו והתעניין בניסוי המאולתר. "תן לי לנסות". ניסה. 44 מטרים.

ואז הוא מלמל משהו על מהירות לשנייה וחזקות ומאסה וכוח משיכה וניוטון ועניינים, והמשיך בדרכו. תהרגו אותי: 44 מטרים. אשכרה גורד שחקים בהפוכה.

כל החישובים ותיאוריות הקוונטים האלה גרמו לנו לשבת בכיף, לשלוף ערכת תה, לנשום קצת טבע. בדיוק מה שהיינו צריכים. בדיוק מה שכל אחד צריך - גם אם הוא לא יודע את זה.

השביל האדום ממשיך בדרכו ועובר לצד משוכות צבר בפאתי הכפר הנטוש עג'ור (אפשר וכדאי לסטות מהדרך ולסייר במקום אך בזהירות רבה, שכן ישנם בורות מים פתוחים). אט-אט הדרך תיקח אתכם מזרחה, בשביל שהופך להיות צר ויפה, עד שמגיעים, ממש בהפתעה, אל הרכב.

שבילי הפארק עוברים בשטח עצום של 40,000 דונם של חורש (צילום: איל שפירא)

מודיעין שלום

איך מגיעים: נוסעים בכביש 38 ובצומת עזקה פונים מערבה (ימינה, לבאים מבית שמש) לכביש 383. עוד קילומטר וקצת ופונים שמאלה בכניסה הצפונית של פארק בריטניה. נוסעים בכביש צר לצד חניוני פיקניק ולאחר פחות משני ק"מ מגיעים לפיצול כבישים. כאן מחנים ומחפשים את השלט "חניון בור המים". המסלול המעגלי והקל נמשך כ-3 ק"מ.

לא לוותר: פיקניק מושקע עם נוף בתל עזקה או באזור מצפה משואה (שני האתרים הללו מצויים בשטח פארק בריטניה). אל תעזבו את המקום עד שיחשיך, כי סתלבט טרום-יום-א' כזה לא יהיה לכם עוד הרבה זמן. או לפחות שבוע.

לעשות רושם על החבר'ה: אם יהיה לכם מזל, תבחינו בטיול שלכם בשרקרקים, בעלי כנף המתהדרים בשפע של צבעים עזים ובוהקים כשחור, צהוב, חום ותכלת. השרקרק הוא חובב דבורים ידוע, והוא מפריד מהם את עוקצם בשיטה פשוטה אך יעילה: חובט בהם. שרקרק יכול לאכול יותר מ-100 דבורים ביום, ובאנגלית הוא מכונה Bee-Eater (אוכל דבורים). השם העברי ניתן לו בזכות השריקות הנעימות שלו. אין ספק: השם הזה הרבה יותר מוצלח מ"אוכל דבורים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully