פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רק אתם, המים והטנק: הקטע הפחות מוכר של הבניאס

      טנק סורי הפוך באמצע הנחל, בצל ירוק שמשמש גם לגירוש זבובים, אל יווני חובב נימפות ופיסת טבע שנראית כמו חלום. טיול קליל את זולה צפונית אולטימטיבית בנחל חרמון, שלא נמצאת על הרדאר של המטיילים

      רק אתם, המים והטנק: הקטע הפחות מוכר של הבניאס
      צילום: איל שפירא

      ליד המים הזורמים בשצף יושב אדם. זהו בחור בשנות ה-40 לחייו, חשוף חזה - רק מכנסיים לגופו. לצדו ערכת קפה וקצת אוכל. הוא מרכין את ראשו קדימה בהכנעה, לכיוון חזהו, ובידו הימנית מכה ללא הפסק על גבו בעזרת... בצל ירוק. כמו הנוצרים האדוקים, שרואים בסרטים, שמכים על חטא ומלקים את עצמם עד זוב דם.


      עוד טיולי מים במדור "המדריך למטייל העצל":
      ממעיינות ועד מערות: 8 מקומות להימלט אליהם בקיץ
      זהירות, ממכר: טיול המים הכי כייפי לקיץ
      עין קובי: המעיין שלא תפסיקו להיכנס אליו
      תל גזר: אל המעיין של ימי שלמה המלך


      למה הוא עושה את זה? בטח יש לכך הסבר. חכו. האם זהו מראה שהייתם מגדירים סוריאליסטי? אם כן, קבלו את מה שנמצא במרחק מטר וחצי מהאיש והבצל: טנק. טנק שלם, הפוך על גבו, שחלקו הקדמי נושק למים השוצפים. מה הוא עושה כאן? איך לכל הרוחות הוא הגיע לכאן, לעומק ערוץ הנחל? בטח גם לזה יש הסבר.

      אז מה יותר סוריאליסטי - הבצל החובט או הטנק ההפוך בנחל?

      נחל הבניאס (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
      בצל ירוק יכול לשמש גם כמגרש יתושים. המטייל שמכה על חטא בבניאס (צילום: איל שפירא)
      נחל הבניאס (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
      המים זורמים בעוצמה, תוך שהם יוצרים אשדים קטנים (צילום: איל שפירא)

      גם להזיות יש הסבר הגיוני

      וזו הסיבה שאנחנו באמת מטיילים: לא רק כדי להירגע, לא רק כדי להתמזג עם הטבע, אלא גם כדי לפגוש סצנות סוריאליסטיות שלא יתרחשו לעולם בקניון הסמוך לביתכם או בבית הקפה השכונתי שלכם. רק בשביל מראות מהסוג הזה שווה להצפין עד לפאתי הגולן.

      ולפני שמתחילים - אני חייב שני הסברים לשתי הסצנות:
      שיחה קצרה עם חובט הבצל חשפה את העובדה שהאיש בסך הכל מסיט מגבו את הזבובים שמציקים לו ללא הפסק. לא הסברנו לא שאם הוא היה משליך לאשפה את שאריות הארוחה שלו ממש עכשיו ולא בסוף הביקור, הזבובים היו נוטשים אותו. למה לא הסברנו? כי היה מצחיק לראות אותו חובט בעצמו בלי הפסקה. למעשה, נראה שהוא ימשיך במלאכתו הסיזיפית גם כשהנחל יפסיק לזרום. ואתם יודעים, הנחל הזה לא יפסיק לזרום.

      והטנק? קצת רקע: בשנת 1964 הסורים החליטו להטות את מי נחל חרמון (בניאס), כדי שישראל לא תזכה לקבל את מימיו. בקיץ 1965 הרס צה"ל את ציוד ההטייה הסורי, במהלך קרב מייגע. במלחמת ששת הימים, כשנתיים לאחר מכן, כבש צה"ל את האזור, אך מספר טנקים סורים חדרו למרחב שבו אתם מטיילים כעת. במהלך הקרב, החליט נהג הטנק הסורי שלפניכם לנוע קדימה, אך ככל הנראה התבלבל, שילב לרוורס ונפל לאחור, הישר אל ערוץ הנחל העמוק. והנה הוא לפניכם. רק בלי הסורים.

      נחל הבניאס (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
      הנהג הסורי כנראה התבלבל ונסע רוורס. הטנק הסורי בבניאס (צילום: איל שפירא)
      נחל הבניאס (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
      המטיילים עולים עליו ונחים לידו. הטנק על גדת הנחל (צילום: איל שפירא)

      כשאתה לכוד בטבע - תנשום

      בעיניי, שמורת טבע נחל חרמון (בניאס) היא אחת היפות בצפון הארץ, אך היא גם מוכרת מאוד (ראו המלצת ביקור בהמשך). מה שפחות ידוע הוא חלק הנחל הזורם מאזור קיבוץ שניר ועד לשאר ישוב. בגלל השם המחייב של המדור, לא נעשה היום את כל המסלול הזה, אלא רק נרד לטנק הסורי, שגם זה די מעייף, אם אתם עצלנים כרוניים: 15 דקות הליכה. גג.

      מבית העלמין של קיבוץ שניר צועדים בשביל רחב שסימונו ירוק. אם תציצו מעבר לתהום הסמוכה, תגלו מראה עוצר נשימה של ערוץ הנחל, עמוק מתחתיכם, ומרחבי הגולן סחופי הרוחות. עוד כמה מטרים והשביל מתחיל לרדת מטה, לכיוון הערוץ. ברגע שתראו שלט "הטנק הסורי", לכו בעקבותיו (מסלול שחור) - והנה הגעתם. כל הסיפור הזה נמשך פחות מקילומטר.

      כעת אתם לצד המים, שצבעם מתכתי-עמוק-צלול באופן מעורר התפעלות, ושפע של עצים טובים מצלים עליכם. המים עצמם זורמים בעוצמה, תוך שהם יוצרים אשדים קטנים ועיקשים. חקרו את האזור ותגלו שאתם לכודים בקטע נחל שלא תוכלו לצעוד בו יותר מכמה עשרות מטרים צפונה או דרומה. זה כמו להיות לכודים בזמן, ביקום מקביל. אם אתם לבד - ואנא, עשו מאמץ להגיע ביום חול או בשישי אחר הצהריים ואכן להיות לבד - זו תהיה חוויה בלתי נשכחת.

      מתי בפעם האחרונה לא עשיתם כלום? אבל באמת כלום? הנה, הגעתם למקום שידרוש מכם להרפות. רק לנשום. המקום הזה הוא חלום. אבל גם לחלומות יש מגבלות. שימו לב שהכניסה למים אסורה, כמו גם בשאר חלקי השמורה. אם תטבלו בוהן מקרית מגדת הנחל, לא יקרה אסון, אבל חוק הוא חוק. מה גם שהזרם חזק ומסוכן.

      כאשר חזרנו לחניון, גילינו שליד הרכב שלנו חונה מכונית שבמושב האחורי שלה מתייבשים לאיטם, בחום השמש, עשרות תאנים חצויות, המונחות בסדר מופתי על משטחי קרטון. פתוחות לעולם בצבעי ירוק וסגול, וממתינות לאיש הטוב שרובץ עכשיו ליד הטנק הסורי, ממש כמו שאנחנו עשינו בשעתיים האחרונות.

      אין ספק, הזולה הזו היא המקום של האנשים הטובים, של חובבי טבע אמיתיים, של המחוברים.

      נחל הבניאס (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
      מראה עוצר נשימה של ערוץ הנחל מהשביל הירוק. נחל הבניאס מתפתל (צילום: איל שפירא)

      מודיעין שלום

      איך מגיעים: נוסעים לכיוון קיבוץ שניר מכביש 99. לא נכנסים אליו אלא מחנים לצד השלט המוביל לבית העלמין. מכאן צועדים ברגל בשביל הירוק לכיוון הטנק הסורי. הכניסה לחלק זה של שמורת הטבע אינה כרוכה בתשלום. במקום ישנו שלט האוסר על כניסה למים.

      לא לוותר: אם כבר הגעתם עד לכאן, אין מצב שאתם מוותרים על השביל התלוי בשמורת נחל חרמון. שימו לב שהשמורה נחלקת לשני חלקים, והשביל מצוי בחלק המכונה "מתחם המפל". השביל, שהוכשר בשנת 2010 לאחר עבודה רבה וגם לא מעט ויכוחים בין מצדדיו ומתנגדיו, מתפתל לאורך כמאה מטרים מעל הנחל, צמוד למצוק הבזלת המרשים. זה כמו לרחף מעל שצף המים.

      לא הרחק מהשביל מצוי מפל הבניאס. גובהו בסך הכל עשרה מטרים, אך הוא מתהדר בתואר "המפל הכי עוצמתי בישראל". מה שאומר הרבה מים, הרבה רעש והרבה רסס שמקיף את הכל.

      שימו לב: הכניסה לשמורה בתשלום. כרטיס הכניסה יכול לשמש אתכם בביקור גם במתחם המעיינות של שמורת נחל חרמון, מרחק דקת נסיעה מכאן. הגעה לשמורה מכביש 99 (מקרית שמונה או ממסעדה). השמורה פתוחה מדי יום בשעות 8:00-17:00 (שישי עד 16:00). מבוגר: 29 שקלים, ילד: 15 שקלים.

      לעשות רושם על החבר'ה: מהיכן מגיע השם בניאס? פתחו את הראש, כי זה הולך להיות מדליק: אם תבקרו ב"מתחם המעיינות" של השמורה, תגלו את שרידי מקדש שנבנה לכבוד האל פאן, אל יווני שבזכותו היה קרוי המקום פניאס. עם השנים, שיבשו תושבי המקום הערבים את השם לבניאס.
      פאן כיהן כאל הרועים, והיה לו מראה קצת אלטרנטיבי: חציו התחתון תיש וחציו העליון אדם. הוא היה רודף נשים ידוע, ובעיקר נהג לחזר בלהט אחרי נימפות. באחד המקרים, כאשר קצת הגזים, הוטל עליו עונש ואהובתו הפכה לקנה. בייאושו, חתך את הקנה והפך אותו לחליל. זהו חליל פאן, חליל הרועים שכולם מכירים.

      ויש עוד: רבים פחדו להיתקל בפאן, שנראה כאמור קצת מוזר. ומהפחד הזה נולדה המילה "פאניקה".