וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תל גזר: אל המעיין של ימי שלמה המלך

20.3.2015 / 8:48

גילינו חיפושיות מפלצתיות, צעקנו לתוך מערת-ענק, מצאנו ידית של כד חרס קדום, תפסנו זולה אולטימטיבית על העשב הכי רך ביקום וגם טבלנו במעיין סמוך ועתיק, שם התלבטנו מה עדיף: דלקת ריאות או סקביאס? טיול בתל גזר בלי אף צבע כתום

תל גזר. צילום: איל שפירא,
הכל נצבע ירוק עכשיו. שני חמדמדים בתל גזר/צילום: איל שפירא

הייתי בברלין שבוע שלם ולא ראיתי את הרייכסטאג. כלומר' ראיתי אותו, אבל רק על גבי גלויות בדוכני המזכרות. העדפתי לשוטט במקומות שלא מונצחים על גבי גלויות, כדי לגלות את העיר האמיתית. זה נשמע כמו התחכמות, אבל מסתבר שזו היתה החלטה מצוינת.


עוד טיולים בסדרת "המדריך למטייל העצל":
עין מטע ועין תנור: טיול מעיינות סטייל "אבודים"
נחל מערות: טיול בבית של משפחת קדמוני
הכרמל המפתיע: זולות סודיות בנחל כלח


אותו הדבר בתל גזר: גילינו חיפושיות מפלצתיות, צעקנו לתוך מערת ענק וחיכינו להד, מצאנו ידית של כד חרס קדום שנשטפה באחד הגשמים האחרונים אל פני הקרקע ואפילו תפסנו פינת זולה אולטימטיבית מול הנוף, עם העשב הכי רך ביקום. אבל לא הספקנו לראות את מקדש המצבות הכנעני המפורסם. בשביל זה המציאו את הפעם הבאה.

תל גזר. צילום: איל שפירא,
ארכיאולוגיה פוגשת מיסטיקה וכמובן נוף. מבט מתל גזר/צילום: איל שפירא

טיול קטן, אבל בלתי נשכח

שטח של 130 דונם, גובה של 90 מטר מעל פני הקרקע, 26 שכבות ישוב, עבר של כ-5,000 שנה ושם אחד קצת מוזר - כיאה למקום ששימש גם כאתר פולחן קדום. קבלו את תל גזר, מקום שמעבר לעושר הארכאולוגי והנופי שהוא מציע, מזמן אליו גם חובבי מיסטיקה כאלה ואחרים, הטוענים כי מדובר במרחב בעל אנרגיות מיוחדות.

לגבי מספר שכבות היישוב של התל - אין לי באמת מושג כי לא ספרתי, אבל עם האנרגיות המיוחדות? יש ויש. אולי בגלל החברה הטובה, אולי בגלל מזג האוויר ואולי בגלל מטוסי הכיבוי שערכו אימונים בגובה של ראש וחצי מעלינו והוסיפו נופך סוריאליסטי לתל המיוחד הזה. כך או אחרת - בזמן הנכון, ועם האנשים הנכונים, זה יהיה טיול קטן אבל בלתי נשכח.

מומלץ מאוד לקרוא על תולדותיו המפוארים של תל גזר לפני שמגיעים. תופתעו לגלות שהמקום נחשב לאחד החשובים מסוגו בארץ. הוא התגלה בשנת 1871 על ידי הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו, ובתחילת המאה ה-20 נחפר על ידי רוברט מקאליסטר, ארכיאולוג אירי נמרץ, שפעל כאן מספר שנים עם 200 עובדיו. הוא אפילו כתב סדרת ספרים על האתר.
הליכה קלילה של כקילומטר מהחניה, על שביל סימון ירוק, תביא אתכם אל ראש התל - בו מתנוסס לוח גזר.

למעשה, מדובר בהעתק שלו - המקור שוכן במוזיאון באיסטנבול, לשם נלקח על ידי העות'מאנים ששלטו באותה עת בארץ. הלוח מכיל תשע שורות ונכתב במאה העשירית לפני הספירה - מה שהופך אותו לאחת הכתובות העברית הקדומות בעולם. מה כתוב בו? אל תצפו לרכילות שכונתית קדומה או לסודות כמוסים. יותר בעניין של לוח שנה חקלאי.

ראש התל מאכלס שבילי טיול משולטים, כמו גם שלטי הסבר על הממצאים השונים, כך שאתם לא צריכים אותנו כדי לבלבל לכם את המוח.

עוד באותו נושא

כדור צינון: 10 מעיינות יפהפיים וללא תשלום

לכתבה המלאה
תל גזר. צילום: איל שפירא,
אולי הכתובות העברית הקדומות בעולם. לוח גזר/צילום: איל שפירא
תל גזר. צילום: איל שפירא,
אחד התלים החשובים מסוגו בארץ. תל גזר/צילום: איל שפירא

מערת המיינקראפט

"אבא! תראה! עשו את המערה הזאת במיינקראפט! אנחנו בעולם של מיינקראפט!" זעק הקטן באושר כאשר גילה את המערה החצובה, ששימשה חלק ממפעל מים כנעני קדום. יכול להיות שהילד מבלה יותר מדי זמן מול המחשב, אבל מצד שני - בהחלט צודק, כי נראה שהמערה הזו נחצבה בידי כוח עליון ולא ממש מהוקצע. מדובר בפיר ענקי, אימתני ואפלולי, שיורד לעומק של כמה עשרות מטרים לעומק התל. אתם תוכלו לרדת רק עד לפתח שלו, וגם זאת - בעזרת גרם מדרגות תלול ומפחיד. נראה כי הפיר נחצב בכדי לספק מים לעיר בימי מצור.

ליד מפעל המים תגלו שרידי שער וחומת עיר, אף הם כנעניים. עוד כמה מטרים מזרחה, ומגיעים אל שער שלמה, שעל הקמתו החליט... ובכן, שלמה המלך. זה בדיוק המקום לתפוס זולה, מאחר שנראה כי בחלק זה של התל, גדל העשב הכי מפנק והכי רך שיש. מטעי זיתים לצד גבעות רכות ושדות חרושים בקפידה.

ואולי זה קשור לעשב ואולי לא, אבל כאן גילינו את החיפושיות הכי גדולות שראינו בחיינו. "מלכת החיפושיות השחורות", קרא הגדול לאחת מהן. יכול להיות שהאנרגיות המיוחדות של המקום יצרו כאן זן מקומי סודי בעל כוחות-על, או שפשוט מרוב אנרגיות טובות החושים שלנו התערפלו.

מצאנו פה אפילו חלק מידית של כד חרס, שעלתה אל פני השטח באדיבות גשמים שפקדו את האזור יום לפני שהגענו. ממש ד"ש מן העבר. המשך המסלול על התל יביא אתכם, כאמור, גם אל מקדש המצבות, ששימש מקום פולחן כנעני ובו עשר אבני ענק ניצבות, כל אחת שונה מחברתה.

תל גזר. צילום: איל שפירא,
נראה שהמערה הזו נחצבה בידי כוח עליון. מפעל המים/צילום: איל שפירא
תל גזר. צילום: איל שפירא,
פיר ענקי, אימתני ואפלולי. הירידה למפעל המים העתיק של תל גזר/צילום: איל שפירא

מה שהיה בעין ורד - נשאר בעין ורד

מהצד הצפון-מזרחי של התל יורדים למרגלותיו, חוברים לשביל בסימון שחור וצועדים 15-10 דקות אל הקינוח הרטוב. לאחר ההליכה הקצרה מראש התל מטה הגענו אל עין ורד (הקרוי גם עין ורדה), מעיין קטן וחמוד עם בריכה עגולה בעומק של מטר וחצי, המלאה רק בחורף ובאביב.

למרות שמדובר היה באמצע השבוע, לא היינו לבד. שני קציני צה"ל ישבו ליד המים והכינו תה צמחים, באתנחתא אחרי אימון שערכו באזור.

לאחר "שלום-שלום" מנומס, הילדים החליטו לקפוץ למים. שזה מוזר, כי בבוקר עוד ירד גשם, ומזג האוויר היה קריר. אבל לכו תעצרו ילדים שרואים מים.

חייכתי לקצינים ההמומים. "אבל לא קר?" שאל אחד מהם בשקט. "בטח קר", עניתי. "בגלל זה אני עצמי לא נכנס".

אחרי שעה קלה, הילדים רוצים לצאת. יופי, אבל אבא לא הביא מגבת. מי חשב בבוקר שנטבול היום? מבט מסביב, והנה אני מוצא מגבת ישנה, קצת מוכתמת, שהשאירו מטיילים קודמים. אני חושב מהר: מה עדיף, דלקת ריאות או סקביאס? אני הולך על אופציה ב'. "הנה, קחו, תתנגבו", אני אומר לילדים. הקצינים הצעירים היו בהלם. לא יכולתי להשאיר אותם ככה, אז סיכמתי:

"שמעו, מה שהיה בעין ורד נשאר בעין ורד, אה? אני לא אספר שהברזתם מהאימון ואתם לא תספרו עלי למועצה לשלום הילד, הולך?"

הולך מעולה.

מעיין עין ורדה. צילום: איל שפירא,
מה עדיף, דלקת ריאות או סקביאס? מטייל קטן בעין ורדה/צילום: איל שפירא
מעיין עין ורדה. צילום: איל שפירא,
לכו תעצרו ילדים שרואים מים/צילום: איל שפירא

מודיעין שלום

איך מגיעים: נכנסים ליישוב כרמי יוסף מכביש 44 ונוסעים ברחוב גפן עד סופו. שם מחנים ויורדים לשטח בשביל הירוק. אפשר להגיע לתל עם הרכב, אך תעשו לעצמכם טובה אם תלכו ברגל - זה הרבה יותר כיף להגיע כך לתל.

אורך המסלול: כשלושה ק"מ.

לא לוותר: מרחק נסיעה קצרה והגעתם אל יער המגינים, שבאחת מפינותיו שוכן מטוס תובלה מסוג "נורד", שהוסב לאנדרטה. לא תמיד נקי פה, המטוס רוסס בגרפיטי ובשבתות עמוס, אבל בימי חול ובשישי, הילדים יודו לכם (הגעה מכביש 3, מצפון לצומת נחשון. בווייז: "חורשת המטוס").

לעשות רושם על החבר'ה: במקדש המצבות בתל גזר, האבנים אמנם שונות זו מזו בצורתן, אך כולן הובאו או נחצבו מהתל עצמו. כולן - למעט אבן אחת, השביעית במספר, שמקורה במקום אחר בארץ. הנה, עוד נדבך לאפקט המסתורין של המקום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully