פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בקיץ הם לובשים לבן: טיול פריחה לשבועות

      בחג הקציר לא רק בני אדם מתגדרים בלבוש לבן, אלא גם עשרות פרחים וצמחים שעוטים על עצמם שמלה לבנה נהדרת, שמנקדת את השדות המצהיבים. צאו איתנו לטיול פורח בלבן בין הפרחים שהכי נפוצים בחג שבועות

      דל קרניים כרמלי (מערכת וואלה! NEWS , אבנר אברהם)
      אחד הפרחים הלבנים ממשפחת הסוככיים. דל קרניים כרמלי (צילום: אבנר אברהם)

      לקראת חג השבועות לא רק אנו לובשים לבן, אלא גם צמחים רבים בטבע. רובם, מסתבר, שייכים למשפחת הסוככיים (כי פריחתם מזכירה סכך), כשלא מעט צמחים מעוטרים באלפי שמשיות (או "מטריות") לבנות בשדות הפתוחים, שמנקדות בלבן את השדות שהחלו כבר להצהיב.


      עוד טיולי פריחה בוואלה! תיירות:
      בין החורף לאביב: הטיול הכי יפה לעונת המעבר
      לא לזלזל בזלזלת: הפרח שמגביר את כוח הגברא
      בא לי לצעוק אני פריחה: 10 פרחי אביב נפוצים
      לוטם בריבוע: הפרחים התאומים של האביב


      גולת הכותרת של ה"משפחה הלבנה" הזו הם הריחות הארומטיים שהם מפיצים, ולכן רבים מהצמחים שלה תורבתו לצמחי תבלין או ירקות. פתחו את המקרר ואת מגרת התבלינים ותמצאו בהם לא מעט סוככים (גזר, שמיר, פטרוזיליה, סלרי, כוסברה, קימל ועוד).

      כמו בכל משפחה, גם כאן נמצאת "הכבשה השחורה" בדמות צמח רעיל מאוד, העונה לשם רוש עקוד, שהיה ידוע ברעילותו כבר אלפי שנים. האגדה מספרת שבעזרת הרוש הרעילו את הפילוסוף סוקרטס, והשתמשו בכל חלקי הצמח למרוח חיצים רעילים.

      צמחים מצמחי המשפחה משמשים גם כצמחי מרפא, בעיקר לאיזון ומרפא ללב (אל תנסו את זה בבית). משפחת הסוככים חשובה גם למשק הדבורים. הצמחים מספקים לדבורים צוף ואבקה, ואלו מצידם מספקים לצמחים את ההאבקה הדרושה להם לצורך הבשלת פירות.

      לאחר היכרות קצרה של המשפחה, בואו נצא לטיול פורח בלבן בקרב בני ובנות המשפחה הנפוצים שפורחים בעונה זו.

      גזר קיפח

      צמח דו-שנתי בולט מאוד בנוף של ראשית הקיץ, במיוחד בצ?די דרכים. הוא מדיף ריח אופייני של גזר. מצמח זה תורבת הגזר הנאכל. באביב של השנה השנייה עולה עמוד תפרחת זקוף ושעיר, המתנשא לגובה של עד שני מטרים.

      גזר קיפח פורח בסוף האביב ובקיץ, מאפריל עד אוגוסט. בראש הגבעול מתנשא סוכך ענק בודד, קוטרו עשוי להגיע עד 30 ס"מ. במרכז הסוכך מתנוססת קבוצת פרחים עקרים, שחומים או סגולים, הנראים כחיפושית או זבוב על רק שאר הפרחים הלבנים ולעיתים ורדרדים בתפרחת צעירה, הם מושכים חרקים לנחות על הסוכך. הסוכך מורכב מ-40-15סוככונים. לשורש הצמח יש שימוש ברפואה העממית. חליטת השורש ובישולו משמשת לטיפול במחלות כבד, לטיפול בעור ולהקלת קשיים בנשימה.

      גזר קיפח (מערכת וואלה! NEWS , צילום: שרה גולד)
      מצמח זה תורבת הגזר הנאכל. גזר קיפח (צילום: שרה גולד)

      אמיתה גדולה

      צמח חד-שנתי קירח, זקוף, מסתעף, גובהו כחצי מטר. העלים גזורים לאונות, פורחת ממארס עד ספטמבר. הצמח נושא בקצות הענפים סוככי-פרחים לבנים גדולים. הסוכך בנוי מסוככונים בעלי פרחים קטנים, צפופים, בגודל שווה, "כתמונה ללא מסגרת".

      הסוכך גדול, קמור, ללא כתם כהה במרכזו. הפירות ביציים פחוסים, מוקפים בחישוקים בהירים לאורכם. אמיתה גדולה נפוצה בארץ בשדות ובצידי דרכים בחבל הים-תיכוני בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. היא ידועה כצמח-דבש חשוב. ברפואה עממית היא נחשבת כמועילה להרחבת צינורות הדם והשתן, נגד מחלות קיבה וכן נגד קצרת ומחלות לב. נמצא בזרעים חומר (כרומולין סודיום) המשמש גם ברפואה המודרנית להקלה בהתקפי קצרת. קרנות הסוכך משמשות כקיסמי שיניים. (על שולחני, ביחד עם העטים, עומד סוכך אחד יבש המשמש אותי לעת צרה... ).

      אמיתה גדולה (יח"צ , צילום: שרה גולד)
      ידועה כצמח-דבש חשוב. אמיתה גדולה (צילום: שרה גולד)

      אמיתה קיצית

      צמח חד-שנתי קירח, זקוף, מסתעף, גובהו עד 1 מטר. העלים גזורים לאונות נימיות או סרגליות, תמימות, והם מלווים את עמוד הפריחה עד סמוך לראשו. העלים צפופים, גונם ירוק בהיר. הפריחה בסוף האביב ובקיץ, מאפריל עד אוגוסט, מה שמגביר את שיבותה כצמח-דבש.

      הסוכך גדול, קמור, ללא כתם כהה במרכזו. קרנות הסוכך עבות ונוקשות. הפרחים קטנים, צפופים, החיצוניים אינם גדולים מהפנימיים, כתמונה ללא מסגרת. קרקפת הפירות מתכנסת כאגרוף קמוץ, נפתחת רק עם גשמי העונה הבאה, זמן רב אחרי שצמח-האם יבש.

      הצמח נפוץ בארץ בשדות ובצידי דרכים בחבל הים-תיכוני בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. ברפואה עממית היא נחשבת כמועילה להרחבת צינורות הדם והשתן, נגד מחלות קיבה וכן נגד קצרת ומחלות לב. נמצא בזרעים חומר (כרומולין סודיום) המשמש גם ברפואה המודרנית להקלה בהתקפי קצרת.

      אמיתה קיצית (יח"צ , צילום: שרה גולד)
      נחשבת כמועילה להרחבת צינורות הדם והשתן. אמיתה קיצית (צילום: שרה גולד)

      דל קרניים כרמלי

      צמח חד-שנתי זקוף ומסתעף, גובהו מטר עד שניים ויותר. הוא שכיח מאוד בבתי-גידול שונים. קל להבחין בינו לבין סוככיים לבני-פרח אחרים: תפרחתו דלילה, קרני הסוכך מעטות, מרווחות ומפושקות, שונות באורכן זו מזו; וסימן מיוחד - גבעוליו מחוספסים כנייר-זכוכית, בעיקר עם העברת היד על גבעוליו כלפי מטה, כי הם מכוסים זיפים קצרים הפונים מעלה. דל-קרנים כרמלי פורח בסוף האביב ואל תוך ראשית הקיץ, מאפריל עד יוני. התפרחת היא סוכך בן שלוש עד שבע קרנות מפושקות ושונות באורכיהן.

      הפרח לבן, עלי הכותרת מכוסים זיפים בצידם התחתון. עלי הכותרת החיצוניים בסוככון ובעיקר בסוכך גדולים מהאחרים. אחרי הפריחה נוטות קרנות הסוכך מעלה וכלפי המרכז, הסוככים נצמדים זה לזה ושומרים על הזרעים עד הירטבם בגשם של השנה הבאה. הפרי פחוס ורקוע כמטבע, דל-קרניים כרמלי גדל בשדות-בור ובחורש פתוח, במיוחד בצידי דרכים. נפוץ בחבל הימתיכוני בצפון הארץ ובמרכזה, במיוחד בהרים. זהו צמח אנדמי ללבנט (פורח רק בארץ-ישראל ובסוריה).

      דל קרניים כרמלי (מערכת וואלה! NEWS , אלברט קשת)
      גבעוליו מחוספסים כנייר-זכוכית. דל קרניים כרמלי (צילום: אבנר אברהם)

      סלסילה מצויה

      צמח חד-שנתי זקוף ובלתי-מסתעף, גובהו 40 ס"מ. הצמח מכוסה שערות לבנות מהודקות, המקנות לו מראה לבנבן מאובק. העלה מנוצה רק פעם אחת ל-5-3 אונות רחבות ומשוננות. לפי זה קל להבחין בין סלסילה לבין סוככיים לבני-פרחים אחרים (גזר, אמיתה, שפרירה), שהעלה שלהם מנוצה פעמים אחדות לאונות דקיקות.

      סלסילה מצויה פורחת באביב, ממרץ עד יוני. בראש הגבעול נפרש סוכך יחיד, לבן-פרחים, בינוני בגודלו, קמור, נראה ככרובית. הוא מורכב מסוככונים רבים, אך כולם צמודים ויוצרים משטח-פריחה רצוף אחד, שפרחיו קטנים וצפופים. הפרי קטן (קוטרו 3 מ"מ), צורתו כדיסקוס, שוליו מודגשים בעוביים ובגונם הבהיר. סוכך-הפירות מתקער ומתקמץ כסלסילה, מכאן שם הסוג. סלסילה מצויה היא מין שכיח מאוד בכל אזורי הארץ הימתיכוניים בצידי דרכים, בסביבות ישובים, וגם בשדות בור, בתה וחורש מבורא.

      סלסילה מצויה (מערכת וואלה! NEWS , שרה גולד)
      סוכך-הפירות מתקער ומתקמץ כסלסילה, ומכאן שמה. סלסילה מצויה (צילום: שרה גולד)

      שפרירה קשקשנית

      צמח חד-שנתי זקוף, מן היפים והמעניינים בבני משפחתו: בולט בתפרחתו הלבנה והסדורה, בזרעיו הקשקשיים ואפילו במראה המעניין של שלדו היבש בקיץ. הצמח קירח. גובהו 40 ס"מ. פורח באביב המאוחר בפרחים לבנים. מבנה תפרחתו אופייני-קלאסי למשפחתו.

      הסוכך מורכב וצפוף, שטוח כצלחת או אף קעור מעט (זאת בניגוד לרוב בני משפחתו, שתפרחתם קמורה). הפרחים קטנים, צפופים, ורק בהיקפו של הסוכך ערוך דו?ר אחד של עלי-כותרת גדולים: בכל אחד מפרחי ההיקף מגיע אחד מעלי הכותרת, הפונה החוצה, לממדים גדולים פי 5–10 מן היתר. זה מה שיוצר את מראה השמשיה הרומנטית והעדינה לשפרירה.

      לרוב יש במרכז הסוכך קבוצה של פרחים מנוונים, כהים. תופעה זו ידועה גם במינים אחרים במשפחתו, (גזר קיפח) וניתן לה הסבר כאילו נראית קבוצה זו כחרק בעיני חרקים מאביקים, אות לכך שגם להם כדאי לבוא. הזרעים ציוריים: הזרע מוקף במלל רחב ושטוח כדיסקוס, מחולק על-ידי מפרצים רחבים ועמוקים לאונות יתדיות, מראהו כגלגל-שיניים. אין לטעות בו ואין דומה לו במשפחתו. הצמח גדל בשדות-בור ובבתה בכל אזורי הארץ שמצפון לבקעת באר-שבע, משני עברי הירדן. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.

      שפרירה קשקשנית (מערכת וואלה! NEWS , צילום: אבנר אברהם)
      פורחת באביב המאוחר בפרחים לבנים. שפרירה קשקשנית (צילום: שרה גולד)

      להיכרות ידידותית עם צמחי הבר של ישראל גלשו לאתר צמח השדה