לוטם בריבוע: הפרחים התאומים של האביב

האביב והפריחה תמיד עושים לנו טוב בלב. אבל לא רק לנו, תחושת התרוממות הרוח, ההתאהבות והשמחה שנידמה לנו שהן תחושות אנושיות נעלות מאפיינת גם חרקים: חיפושיות, פרפרים, עופות ומינים רבים בעולם החי.

אז למה להתאהב דוקא באביב? כיוון שהאביב מגיע אלינו אחרי החורף, בחורף ירדו גשמים הצמחים גדלו ועלו ויש להם מספיק משאבים לפרנס פרחים ולהבשיל פירות. כמוהם כמובן גם החרקים שניזונים עליהם, ובודאי מי שמלקק את הצוף המתוק של הפרחים. האביב הוא שעתם של זחלי הפרפרים להמיר את הצמחים שאכלו לפרפרים יפי-תואר, להזדווג ולהטיל ביצים שיעברו את הקיץ לקראת החורף הבא.

לשלל הצעות למסלולים באביב: טיולי פריחה בוואלה! תיירות

התאריך הרישמי של ראשית האביב בשני השלישים של חודש מארס הוא קצת מאוחר לטמפרמנט הים-תיכוני, אצלנו הרי החורף הוא לא ממש חורף והפריחה כבר מזמן החלה. באירופה הקרה זה הזמן של הפשרת השלגים והתחממות הארץ. סוג של אביב.

בכל מצב אל תחמיצו את ההזדמנות להנות מפריחת האביב. מכיוון שהאביב הוא העונה הבוערת של הצמחים, התחרות עזה, הצבעים בוטים אדומים, צהובים, כחולים, ורודים. והכמויות רבות וככל שנפנה שטחים לצמחיה ולפרחים ככה הם יגמלו לנו ביותר גוונים.

אפשר להנות מהצמחייה ומהפרחים בלי לדעת את שמו של אף צמח, אבל זה כמו לשמוע רכילות על מישהו שלא מכירים, תסכימו איתי שזה הרבה יותר פיקנטי כשהרכילות מיוחסת למישהו שמכירים. הדרך הטובה ביותר היא ללמוד ולהכיר בכל פעם צמח אחד.

השבוע אני מזמינה אתכם להכיר את הלוטם. שני מיני לוטם גדלים אצלנו, אחים תאומים: הלוטם המרווני (Cistus salviifolius), בפרחיו הלבנים והלוטם השעיר (Cistus creticus) בפרחים ורודים ומקומטים משהו. לעיתים קרובות נמצא אותם גדלים זה לצד זה בשולי החורש.

הלוטמיים מראים חיבה לאדמות עשירות בגיר, כנראה בזכותם של חידקים מקבעי חנקן המתפתחים על השורשים שלהם. למרות המופע המשותף שלהם יש הפרדה מסויימת בבית הגידול, הלוטם המרווני (לבן הפרחים) מקדים לפרוח והלוטם השעיר (הורוד) עמיד בבתי גידול יבשים יותר.

השם לוטם או בצורתו הקצרה "לט", נזכר בספר בראשית, ברשימת הבשמים הנישאים על ידי שיירת הישמעאלים שקונה את יוסף מאחיו "ו?ג?מ?ל??יה?ם נ?ש??א?ים, נ?כ?את ו?צ?ר?י ו?ל?ט--הו?ל?כ?ים, ל?הו?ר?יד מ?צ?ר?י?מ?ה" (בראשית פרק ל"ז, 25). צליל השם דומה לשם הערבי לדאן ולשם היווני של השרף המופק ממינים שונים של לוטם, "לאדאנום", ורומז על מקור פרסי עתיק משותף.

הלוטם הוא מבין הצמחים ששמם נשתמר מימים עברו והסיכוי שלא טעינו במתן השם העברי המתחדש הוא רב. הבושם המופק מצמחי הלוטם, Labdanum, משמש את האנושות מזה אלפי שנה וגם כיום אפשר לרכוש אותו במחיר סביר באינטרנט.

הוא מופק מהשערות הדביקות של העלים. הלוטם פורח עונה ארוכה יחסית. למרות שכל פרח פורח יום אחד, השיח עצמו מתמיד בפריחתו חודשים רבים. כל מי שמסתובב ולו מעט בחורש הים תיכוני מכיר אותו, והכוונה היא גם לאנשים וגם למאביקים. פרחי הלוטם עשירים מאוד באבקנים ובאבקה, אך אינם מכילים צוף ועל כן מבקרות אותו דבורים וחיפושיות ולעיתים זבובים - כל מי שאוהב אבקה ולא זקוק לצוף.

לקראת סיומו של יום הפריחה, נושרים עלי הכותרת, משאירים אחריהם גביע מלא בשרידי האבקה שנשרו מהאבקנים ביום האתמול, הפרח נסגר והצלקות שהן קצרות יותר ונמוכות, מתמלאות באבקה. עמודי עלי שלא הואבקו במהלך היום מסתפקים בהפריה עצמית ולא יחמיצו את זכותם לפתח פירות.

ד"ר רחלי עינב היא בוטנאית ואקולוגית המתמחה בטבע של ישראל, בחי ובצומח, ביבשה ובים. מנהלת חברת יעוץ סביבתי Blue Ecosystems עורכת תסקירי השפעה על הסביבה, חוות דעת וייעוץ בנושאי שמירת טבע. לתגובות - ואשמח לקבל - einavr@blue-ecosystems.com