פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בא לי לצעוק אני פריחה: 10 פרחי אביב נפוצים

      האביב, כידוע, היא עונת הפריחה. אז כשעדיין הכל ירוק, ולפני שהצהוב הקייצי משתלט, הנה 10 צמחים נפוצים שתוכלו לראות בטיול הבא שלכם. צבע מהטבע

      פרג אגסני (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      פרג אגסני (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      עונת האביב הרשמית אמנם כבר החלה לפני כחודש, ב-21 במארס, ועתה הפריחה צועקת מכל מקום, אבל אוטוטו תסתיים. מי שיורד מהאוטו ונכנס לשטח מתמוגג, אבל גם מתוך המכונית או בעצירה זהירה בשוליים אפשר למצוא הרבה מינים, הרבה צמחים, הרבה צבעים. דינמיקה יוקדת מהחורף לאביב, מהצפון לדרום. חלק מהמינים מסיימים לפרוח חלק בשיאם וחלק עדיין ממתינים.


      עוד על פריחת האביב בוואלה! תיירות:
      לוטם בריבוע: הפרחים התאומים של האביב


      אז למי שיוצא לטייל ורואה את הכתמים הצבעוניים ותוהה מה בדיוק הוא רואה - הנה עשרת הפרחים והצמחים שבטח תפגשו בטיולי האביב שלכם. מהר, לפני שהקיץ הצהוב משתלט...

      1. כלך מצוי
      עשב רב-שנתי שפורח בין מארס למאי. לא תוכלו לפספס אותו עקב גובהו הרב וצבעו הצהוב של עליו. נחשב לרעיל ועל כן נשאר איתן בשטח ולא נאכל על-ידי בהמות. נפוץ בעיקר במרכז וצפון הארץ, במיוחד בגליל התחתון ואזור הגלבוע.

      הכלך המצוי שייך למשפחת הסוככיים , שמאופיינים בתפרחת שממנה יוצאים מנקודה אחת בקצה הגבעול מספר קרניים שבקצה שלהם פרחים או תפרחות משניות.

      כלך מצוי נחל תבור הר תבור (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
      כלך מצוי אל מול הר תבור (צילום: זיו ריינשטיין)

      2. אחירותם החורש
      אחירותם החורש אומץ על ידי קק"ל ועל ידי מע"צ ובזכותם הוא כיום נפוץ יותר מאשר בעבר. הרויח בכבוד את מעמדו כיוון שהוא שיח עתיר פרחים, פרחים פרפרניים צהובים. מקשט הרבה מכבישי ישראל ומשמח הרבה משפחות של דבורים.

      הפרח של האחירותם גדול יחסית גודלו עולה לעיתים על 2 ס"מ והוא מהגדולים בפרחי הפרפרניים שפורחים אצלנו. המבנה מוכר ה"סירה" גדולה יחסית, וכאשר חרק מגיע להנות מהצוף הוא עומד על הסירה. אם הוא גדול מספיק, הסירה נפתחת, מתפוצצת מכובד משקלו, עשרת האבקנים שנמצאים בתוכה נרעדים ומשחררים ענן של אבקה שעוטף כמעט את כל חלקי הגוף של החרק. וכך עטור בגרגרי אבקה ריחניים הוא עובר להשלמת המשימה לצמח הבא.

      אחירותם החורש (יח"צ , ד"ר רחלי עינב)
      אחירותם החורש (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      3. בן חצב יקינתוני
      בן חצב יקינתוני מזכיר את החצב בסידור הפרחים והצורה של עמוד התפרחת ואת היקינתון בגוון הלילך של התפרחת. צמח רב שנתי, בעל בצל, מבני משפחת השושניים שהוא יפה תואר ולא קשה לגדל ולהרבות אותו. פרטים רבים פורחים עכשיו לאורך כביש 6.

      הסוג בן חצב גם הוא רב מינים, ארבעה גדלים בישראל וכשמונים במקומות אחרים בעולם, ברוב בתי הגידול הם מינים משמעותיים וחשובים בנוף. בעבר אכלו את הבצלים לאחר בישול.

      בן חצב יקינתוני (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      בן חצב יקינתוני (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      4. ורד בר
      הורדים קנו להם מקום של כבוד בתרבות שלנו, אנחנו הנשים מחכות להם בשקיקה בכל יום הולדת והגברים מנדבים אותם בסיטואציות של אהבה ומצפון לא נקי. ורד הבר, צמח מטפס גדל עכשיו בחורשים ובשולי הדרכים, מיני הבר פחות עשירים מהמינים התרבותיים אבל הם עמידים יותר והם המקור.

      הוורדים העתיקים ביותר המתועדים בציור הם משנת 1900 לפני הספירה, בפרסקו מארמונו של המלך מינוס (Minos) בכרתים, שם מתוארת ורד בת חמישה עלי כותרת, כנראה שזו ורד הכלב שלנו או מין קרוב. הרומאים גידלו ורדים והאמינו בתכונות האפרודיזיות שלהם. הצלבנים הביאו לאירופה זנים חדשים ונפוליון גם הוא, פינק את ג'וזפין בורדים, גינת הורדים שלה בפאריס היא שם דבר עד היום.

      ורד הכלב (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      ורד הבר (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      5. חיטה
      מותר להתפעל לא רק מפרחים צבעוניים, גם מפרחים ירוקים. בימים אלו שדות החיטה ממלאים את השיבוליות בעמילן, רגע לפני שהם מתייבשים ומחליפים צבע לזהוב. רוב בני משפחת הדגניים והחיטה בכללם מואבקים על ידי הרוח, לא מבזבזים אנרגיה על צבעוניות ונהנים מרוח האביב. חיטת הבר היא אחד הצמחים החשובים לאדם אם לא הצמח החשוב ביותר.

      אחרי עשרות ומאות אלפי שנים של ליקוט ואיסוף מזון מהטבע, הקדמונים עלו על הרעיון שאפשר לגדל אותה לבד, להשיג יותר מזון ומזון יותר איכותי. הגילוי הזה שינה את פני העולם, אנשים עברו לגור ביישובים קבועים, המליכו עליהם מלכים, פינו זמן לחכמים לשבת וללמוד. ובכל בית, עלתה כמות הילדים שנשארו בחיים שעזרו להורים בשדות והגדילו את מספר האנשים על פני כדור הארץ.

      מראשית החקלאות חלפו עשרת אלפים שנה או קצת יותר ובזמן הקצר הזה, אחרי מאות אלפי שנים של ליקוט, התפתחה הטכנולוגיה המודרנית שמאפשרת לי לכתוב בנוחיות רבה את הרשימה הזו במחשב, שבעה ולבושה.

      חיטה שיבולים (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      חיטה שנקצרה וזו שעדיין לא (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      6. חטמית זיפנית
      ללא ספק אחד מצמחי הבר המרשימים שלנו, היא זכתה גם לשם עממי "ורד הקציר" על שום הצבע הוורוד ועונת הפריחה. במלוא אונם פורחים עכשיו ברוב אזורי הארץ ובצפיפות גדולה לאורך כביש 6. יפים וטעימים.

      תושבי הארץ הקדומים הכירו את החלמתיים ובודאי שאכלו אותם, איוב מזכיר את הסוג בפסוק: "היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות" (איוב, ו', ו') הרמב"ם, בוטנאי ורופא, בפירושו למשנה, זיהה את ה"חלמות" עם צמח הכיטמיה, היא החטמית, בשל הריר הרב הנוטף מגבעולי הצמח אשר משמש כתרופה לריפוי פצעים.

      חטמית זיפנית (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      חטמית זיפנית (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      7. חרדל השדה
      החרדל פורח בצהוב, שדות אינסופיים בצהוב, שולי דרכים, גדות נחלים, ולא לחינם כיוון שצהוב הוא הצבע החביב על הדבורים ועל מינים רבים של חרקים. הפרח פשוט, מכיל רק ארבעה עלי כותרת והעוצמה שלו בנוף היא הכמות. בילדות קראנו לכל הצהובים פרחי פיפי (בגלל הצבע הצהוב של התפרחות ובגלל שהשועל השתין עליהם) ובספרים יותר מתורבתים כותבים "המצליבים הצהובים". זוהי קבוצה גדולה של פרחים שפורחים בצהוב ומזמינים את אותה קבוצה של מאביקים, בעיקר דבורי דבש, לבקר אותם ולהאביק.

      החרדל ידוע כצמח מאכל עוד מימי המשנה והתלמוד. במשנה נאמר: "אין סומכים לשדה תבואה חרדל וחריע - אבל סומכים לשדה ירקות" (כלאיים ב, ח), מרמז לכך שהחרדל הוא "עשב רע" הפולש לשדות החיטה. עד כדי כך, שכיום פיתחו תרסיס מיוחד להשמדת צמחי חרדל. חרדל כתבלין מקובל מאוד במטבח, טחון או בגרגירים, תלוי אם אתם בקטע של נקניקיות בלחמנייה או בקטע של גורמה.

      חרדל לבן (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      חרדל השדה (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      8. מרגנית השדה
      אחד מפרחי האביב החביבים, לטעמי האישי, הפרח שאני הכי אוהבת וזוכרת גם את השם הישן שלו "עין התכלת" וריאציה על השם הערבי "עין אל גמל", עין הגמל. כחול, שקט ונחבא את הכלים. המרגנית נפוצה מאוד ותמיד נחמד לגלות אותה מחדש.

      הפרחים של המרגנית נפתחים באור ונסגרים עם חשיכה, בימים סגריריים וגשומים אינם נפתחים כלל ומכאן זכו לשלל כינויים: הברומטר של העניים (poor man's weatherglass) או השעון של הרועים (Shepherd's Clock), נפתח בשמונה, נסגר בשתיים. בארץ כמעט כל הפרטים שנמצא הם כחולים וארגמניים בבסיסם, לעיתים מוצאים פרטים גם בכתום-ארגמן. בארצות אחרות נפוצים יותר הזנים האדמדמים.

      מרגנית השדה (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      מרגנית השדה (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      9. פשתה שעירה
      פשתה שעירה מסמלת את שיאו של האביב ורומזת לקיץ. היא היא האבא והאמא של סיבי הפשתן שפעם היו צמח חשוב לייצר ממנו אריגים וכיום קוריוז. בעבר השתמשו בסיבי הגבעול לאריגה. אלו ממשיכים ופורחים כאילו אין אופנה ומאומה לא השתנה.

      המינים התרבותיים של הפשתה הם אדומי פרחים ואילו לפשתה השעירה פרחים ורודים, רענון ססגוני אחרי השפע של פרחי החורף האדומים, בבסיס העלים יש דרכי צוף כהות בגוון כחול שמכוונות את המאביקים ל"מרכז הענינים", האבקנים והשחלה.

      פשתה שעירה (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      פשתה שעירה (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      10. פרג אגסני
      אחתום את הרשימה בצמחי הפרג, אדומים אדומים. הרבה שדות צפופים. מסיימים את גלי הפריחה האדומה שמתחילים בכלניות ממשיכים בנוריות ומסיימים בפרגים. דרום אדום, צפון אדום. הזנים התרבותיים משמשים למאכל ולא עלינו, להפקת סמים.

      משפחת הפרגים (Papaveraceae) תרמה לאנושות את הברכה והקללה של החשיש. החשיש והאופיום מופקים משרף של פרג האופיום (Papaver somniferum), חורצים או מחוררים את ההלקטים הצעירים ואוספים את השרף שהצמח מייצר כדי לרפא את עצמו. החשיש הוא סם קל אסור בשימוש בחלק ממדינות העולם ומותר במקומות אחרים. הייתי מביאה כאן את המתכון אולם כיוון שהמין אינו גדל בר אלא מגודל בתרבות במזרח התיכון, אני נמנעת.

      פרג אגסני (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר רחלי עינב)
      פרג אגסני (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      ד"ר רחלי עינב היא בוטנאית ואקולוגית המתמחה בטבע של ישראל, בחי ובצומח, ביבשה ובים. מנהלת חברת יעוץ סביבתי Blue Ecosystems עורכת תסקירי השפעה על הסביבה, חוות דעת וייעוץ בנושאי שמירת טבע ואגרו אקולוגיה ותוכניות ניטור. einavr@blue-ecosystems.com