בין החורף לאביב: הטיול הכי יפה לעונת המעבר

"פרחים הם הדרך של האדמה לחייך". זהו ציטוט שקראתי לאחרונה, שגרם לי לחייך בעצמי ולהסכים איתו, כמובן. ואם בפרחים ובחיוכים עסקינן, אין ספק שהשנה האדמה מחייכת אלינו חיוך רחב.


עוד טיולי פריחה בוואלה! תיירות:
לא לזלזל בזלזלת: הפרח שמגביר את כוח הגברא
בא לי לצעוק אני פריחה: 10 פרחי אביב נפוצים
לוטם בריבוע: הפרחים התאומים של האביב


הגשמים הטובים שירדו עד כה על הארץ הטובה, הביאו לא רק לשפע של פריחה שצבעה את הארץ בשלל גוונים, אלא גם לפריחתם של צמחים שאנו לא תמיד זוכים לראות.

סוף חודש פברואר, בואכה אל אמצע חודש מרץ, היא התקופה הטובה ביותר לטיולים בישראל. הגשמים כמעט ואינם, הירוק עז ומכסה את ההרים והפריחה בשיאה. ואני לא מדבר רק על הגליל או על הגולן הנפלאים, אלא דווקא על המדבר. כן, המדבר שנחשב חום ויבש, הוא קרקע פוריה לפריחה צבעונית יפהפייה שבולטת על רקע הגבעות והמצוקים הבהירים.

אחד המקומות הטובים לראות פריחה שונה ומגוונת בימים אלו הוא ואדי קלט שבמדבר יהודה. הנחל, שידוע כאבן שואבת דווקא למטיילי מים ומעיינות, מאוד אטרקטיבי כעת בזכות מרבד הצבעים שמכסה אותו. ההמלצה שלי - סעו לעין מבוע (מכביש 1 פנו לכביש 458 - דרך אלון - ומשם המשיכו לפי השילוט) ולפני שאתם יורדים למעיינות, קחו שמאלה לשביל האדום - הפריחה פשוט מ ט ר י פ ה! ותרגישו כאילו אתם הולכים בתוך שטיח שמנוקד בעשרות צבעים.

אז מה תראו שם? הנה כמה מהפרחים שכדאי שתכירו.

גיאופיט השייך למשפחת השושניים, הגדל בעיקר בבתי-גידול מדבריים. רוצו לראות אותו עכשיו, כיוון שהוא פורח חודשיים בשנה - פברואר ומרץ. הוא נקרא על-שם פאול אשרסון - בוטנאי גרמני, שתרם רבות לחקר צמחיית המזרח התיכון.

צמח שדומה לאחיו הסגול, אך זהו מין קטן בהרבה ומדברי. שמו אמנם מבשר כי הוא צומח לעד, אך בעצם פורח רק במרץ-אפריל ואז נובל ועובר לגן העדן של העדעדים. רק בנובמבר יחל לצמוח שוב מחדש. צבעו נע בין לבנבן לתכלת ובעבר נקרא עדעד תכול, אולם כיום שונה שם משפחתו ל"המדבר".

לא תפספסו את הצמח הצהוב המזדקר הזה, לפעמים לבדו, לפעמים עם עוד כמה חברים. פריחה יפהפייה של הטפיל הזה, שנצמד בדרך כלל לצמח מלוח קיפח ויונק משורשיו את כל מה שנותן למלוח המסכן לחיות. הוא גדל במדבר וכשמו, חונק שיחים, כמו זוגן, אשל ורכפתן. לא לשווא שייך למשפחת העלקתיים, כי הוא עלוקה לא קטנה, אבל עלוקה יפה.

הגדילן הוא קוץ מאוד נפוץ בצפון, אבל הנה הוא נמצא גם במדבר יהודה ובעצם בכל הארץ כמעט. הגבעול שלו אכיל לאחר קילוף וניתן לשלב את העלים בסלט. ברפואה עממית משמש גם לטיפול בפצעי עור ודלקות כבד. פורח בין מרץ למאי.

פרח קטן ממשפחת המצליבים, מכסה את המדבר בהמוניו וקל מאוד להתבלבל בינו לבין אחיו, שלח ספרדי, שצומח עד לספר המדבר. הוא קטן וממזרי, אבל כשרואים אותו הוא מכסה מאות מטרים בפריחתו הסגולה.

השיח הירוק הזה, שעליו גדלים עלים שעירים, אמנם פורח כמעט כל השנה ומנפק למטיילים פרח צהוב יפה, אבל הוא פורח רק באזור יריחו ועין גדי - כך שאם אתם בסביבה אתם חייבים לחפש אותו.

פרח ממשפחת השפתניים, ידוע בסגולותיו הבריאותיות ובריחו הטוב. פורח מפברואר עד מאי, כשבסוג 700 מינים, מהם 22 בארץ. הפרח הלבן היפה נעזר בשני אבקניו, כדי להדביק את האבקה על גבו של החרק שבא לחפש צוף, ובכך מאביק את הפרח. אל תתבלבלו עם עלי צמח המרווה המשולשת לתה - זה רק קרוב משפחה, ובכלל מומלץ לא לקטוף כלום ולהניח לטבע להיות מה שהוא...

לא הספיקה לכם הפריחה בוואדי קלט? המשיכו עם כביש מספר 1 דרומה לכיוון ים המלח. על הדרך ישנן כמה נקודות פריחה משובחות - פשוט צריך לעצור את הרכב מעת לעת ולהסתובב קצת ברגל. למשל, הפנייה לנבי מוסא, כ-3 ק"מ לפני צומת אלמוג, תביא אתכם לגבעות גיר בשילוב סלע חוואר הלשון.

שם, על פני השטח הצחיח הזה, המדבר מתעורר לחיים וממשיך להקיץ משנתו לכל אורך מצוק העתקים, שמלווה את נסיעתכם בכביש 90 דרומה. מומלץ גם לעצור באזור של קלי"ה-קומראן ומצוקי דרגות - שם ודאי תיתקלו במורינגה רותמית פורחת בלבן, ביחנוק המדבר הצהוב שמזדקר מהקרקע, בחומעה ורודה שצובעת באדום את השטח, או בפשתנית ססגונית סגולה, צהובה ולבנה יפהפיות.

אבל הכי כדאי לכם להגיע לאזור שמול עין פשחה, הוא עיינות צוקים, ולהתרשם מאחד הפרחים המיוחדים ביותר, שגם זכה לשם לא פחות מיוחד - צ?מ?רו?ר?ת ב?ו?א?ס?י?ה. הצמח המדברי אנדמי לאזור ים המלח ובקעת הירדן (כלומר, לא גדל באזורים אחרים בעולם) וקרוי על-שם הבוטנאי השווייצרי אדמונד בואסיה. הפריחה שלו פשוט מדליקה - פרחים בצבע תכלת עם אבקנים בצורת חרוט שמזדקרים כלפי מטה.

אבל מה שמדליק יותר בפרח הזה, שגדל רק בסביבת דרדרת אבנים ומצוקים אצלנו, היא הדרך שבה הוא "עושה ילדים". הצמרורת מתרבה על-ידי האבקת זמזום, כלומר דבורים שבאות לצוד צוף מהפרח, מעוניינות גם באבקנים שלו. הן נוחתות על הפרח ומרעידות אותו בעזרת הכנפיים שלהן, שיוצרות זמזום בעצם, וכך משתחררת מעט אבקה שנדבקת לשיערות הדבורה והפרח מואבק. הפרי של הצמרורת בכלל מדליק, והוא נראה כמו חייזר עם עיניים ואף.

שייכת למשפחת הפעמוניתיים, וכיאה לשמה צורת הפרח הסגול שלה דומה לפעמון. פעמונית ירושלים אנדמית לישראל ואזור הלבנון ופורחת בין מרץ לחודש מאי.

אחד הפרחים הנפוצים במדבר שצובע אותו באדום. החומעה=חמצמצה, כשמה כן היא בעלת עלים חמוצים וחומצה חומעתית, שכנראה התפתחה כהגנה מפני אכילת יונקים. גם לחמציץ, חברנו הצהוב, יש חומצה כזו. לא תוכלו לפספס את הפרח האדום שפורח בין ינואר למאי.

כל קוץ במדבר פרח, ואכן לריסן יש פריחה סגולה יפה. אך לא רק הפריחה שלו מיוחדת, אלא כל הקוץ כולו. כחבר במשפחת הקוציציים, שעמה נמנה גם הקוציץ הסורי (האקנטוס) שיותר מוכר, יש לו בהחלט מבנה דומה: מספר אונות שלכל אחת יש קוץ חד בקצה.

פרח צהוב ממשפחת המורכבים, שקיבל את שמו הודות לאמונה באירופה כי ריחו דוחה יתושים. מעליו, לעומת זאת, אפשר להכין תה טוב - אז זה הזמן להוציא את הפק"ל קפה שלכם.

צמח שהוא לא כל כך תמים שפי שהוא מכונה, ומאידך מסריח כפי שהוא קרוי. הגבעול מכוסה בשערות דביקות ומדיף ריח לא נעים. גדל אך ורק במדבריות וצבע ארבעת עלי הכותרת והגביע שלו צהוב-אדום.

עוד צמח מדברי שפורח תקופה קצרה אמנם, בין מרץ למאי, אבל יפהפה וראוי לראותו בפריחתו הסגולה. בסוג דרדר יש כ-600 מינים, 22 מהם גדלים בישראל.