גלידה באירו, בירה בשניים, קניידלוב בחמישה. המלצרית מנסה להסביר שזה כמו קניידלעך אבל זה לא. בשר ולחם תפוחי אדמה שאי אפשר לחתוך, מלא ברוטב. הסלובקים אדיבים, אוכל זה לא הצד החזק שלהם. בכל זאת טעים.
עוד טיולים בעולם בואלה! תיירות:
פוליה: חופשה איטלקית שאתם פחות מכירים
6 דברים שחייבים לראות ולעשות בהמבורג
עם התרמיל והמצלמה: 8 הטרקים המרהיבים בעולם
שעה מווינה, 16 אירו הלוך-חזור, אבל ברטיסלבה עדיין קרובה יותר לפראג. קטנה, שקטה, נעימה, ישנה ועתיקה עם נגיעות של חדש. בתחנת הרכבת הצנועה והבודדה עוד לא בטוח אם מדובר בעיר אירופית, או שבתחנת הרכבת בלוד. הסדרן החייכן לא מבין מילה באנגלית, והחששות שבירידה בתחנה הלא נכונה במזרח אירופה מתפוגגים כשמבינים שמכאן הרכבת לא זזה, ועדר האנשים הולכים לאותו כיוון. אחר כך המוכרת בחנות המזכרות תנסה לשכנע שהסלובקים דוברי שפות רבות.
15 דקות ברגל, מגיעים לשער העיר העתיקה, Michael's Gate, 2,371 ק"מ מירושלים אחרי שמספיקים גם להצטלם ליד משכן הנשיא הסלובקי. אין אבטחה כבדה ורק רכבי היוקרה, ושלט קטן, מלמדים על חשיבות המקום. סמטאות העיר העתיקה צרות וציוריות, וכל מבנה הוא סיפור. יש בעיר קתדרלה, ארמון, את התיאטרון הסלובקי הלאומי, ועוד אטרקציות תיירותיות לטיילים אורבניים.
הסלובקים הבינו שחבל לא לעשות כסף על הסיפור הזה
את ליבי שבו דווקא קומיל - פסל הנחושת של האיש העובד, שזכה לשלט אזהרה ייחודי עבורו, והכנסייה הכחולה, צבועה מבחוץ ומבפנים. לא בגלל זוהר או הדר מיוחד, אלא בגלל שנראו לי מייצגים את ברטיסלבה. צנועים ולא מתנשאים, ייחודיים ומיוחדים.
מעל כולם ניצבת טירת ברטיסלבה. הטירה שופצה לפני כ-60שנה, כנראה לאחר שהסלובקים הבינו שחבל לא לעשות כסף על הסיפור הזה. השקעה במדרגות נעות לטירה, ולאו דווקא בעיטורי זהב ושטיחים אדומים, הייתה חוסכת שלושה ימים של התאוששות. מראש צריח הטירה נשקף נהר הדנובה, ונופים מקסימים, לפחות עבור מי ששרד אחרי העלייה הקשה לטירה ואת המדרגות הצפופות והתלולות לצריח.
שבעה אירו כניסה, עוד שניים אם רוצים לצלם. ורוצים לצלם. הטירה מעוצבת, נעימה, ובקומתה התחתונה חדר לכתר ההונגרי. בטירה מיצגים שונים, חלקם מתחלפים, ובין היתר, תצוגה מרשימה של חפצים שונים ומרתקים ממלחמת העולם הראשונה, אגף שיוחד לציורים של אמנים מזרח אירופאים ותערוכה מתחלפת של חפצים ארכיאולוגיים (קצת פחות מרשימה).
לחוות במקרה הטוב, או לבזבז יום
את כל העיר ניתן לראות מהתצפית מעל המסעדה המעוצבת כחללית בקצה הגשר החדש. 6.5 אירו עולה לעלות, הרבה יותר כדאי להישאר לאכול. לא לפספס את השירותים שם, עיצוב מיוחד למשתנה, ונוף ששווה את הנסיעה בפני עצמו. הירידה כלולה במחיר.
נעימים הסלובקים ומסבירי פנים. התלמידים בטיולי בית הספר הולכים בסדר מופתי, לבושים כולם וסטים זוהרים. שלט על בר מקומי קובע כי שעות הסגירה הן 00:00 בימי חול, 02:00 בסוף השבוע. שעות השיא בתל-אביב. בברטיסלבה, נראה, לא משתוללים.
הסיבה עבורי להגיע לברטיסלבה הייתה כמו תמיד, הגעה למקום שלא הייתי בו. לחוות במקרה הטוב, או לבזבז יום ולסמן וי במקרה הרע. אבל ברטיסלבה, בפשטות שלה, בתמימות ובאדיבות המחייכת של המקומיים כובשת אותך. אפילו לשקול לגור שם תקופה, אם רק יסכימו לוותר על הקניידלוב.
דור לוטן גר בתל-אביב, חי בעולם וכותב עליו דרך עיניו בבלוג שלו