אתרי הפריחה שחייבים לבקר בהם בחורף

אנו צופים שחורף זה ייזמן לנו פריחות מרהיבות ושופעות, כשכמות גשמים נדיבה ומפוזרת נכון רק מיטיבה לפריחות שופעות. לפני יציאה לשטח, רצוי להתעדכן בדיווחי הפריחה כדי לדעת בבטחה שהפריחה אכן מתרחשת. אז איזו פריחה מצפה לכם בחורף הקרוב, ובעיקר היכן היא מצפה? הנה המקומות הכי טובים בארץ לשטוף את העיניים בצבע של טבע.


עוד טיולי פריחה בוואלה! תיירות:
נרקיסים בתל אביב: טבע חמש דקות מהכלוב האורבני
זה הזמן לפרוח: עשרות מיני פרחים בכל הארץ
לוטם בריבוע: הפרחים התאומים של האביב

למה? בשביל הפריחה הרומנטית של השקדיות (שקד מצוי) ובשביל היכרות עם הרומנים ממשפחת רוטנברג, שהיו בין הראשונים שהתיישבו בראש פינה.

איך מגיעים? חונים ליד בית הקברות הישן של המושבה והולכים בשולי העיר העתיקה לכיוון מערב. ההליכה נינוחה ונחמדה במסלול הלוך-חזור, או למיטיבי לכת עד לעיר צפת.(במקרה זה יש לדאוג לרכב מאסף) .

מה נראה? בעת שיא פריחת השקדיות - אין רומנטי יותר מהמסלול הזה. שיפולי הגבעות עוטים הינומה לבנה-ורדרדה מדהימה של אלפי פרחי "שקדיה". לאחר גשמי ברכה, יקוו בנחל האכזב, בדרך כלל, מים רבים, או שיזרום בו זרזיף דק לאורך הוואדי. המקום פסטורלי ורועות בו פרות חומות על עגליהן הצעירים בין עצי הזית. בכל עת שתגיעו בחורף, החל מחודש פברואר, יפרחו שם גביעונית הלבנון המיוחדת, שפרחיה כמו גביעים עדינים הפוכים (לשם כך עליכם לטפס עם הפרות על המדרון), וגם כדנים סגולים בשפע רב ושאר פרחי העונה.

למה? כי איריס הביצות הוא פרח ייחודי, שגדל כאן בביצה אמיתית, ללא יתושי קדחת.

איך מגיעים? נוסעים על כביש מספר 98 בדרום הגולן, לכיוון הישוב נוב. בכניסה ישנו שלט המוביל ל"אחו נוב" (ללא פרות). השטח משולט ובו שבילים מוגבהים, המאפשרים להלך בין הפריחות השונות מבלי להירטב (בכל מקרה, עדיף להגיע עם נעלי טיולים).

מה נראה? בדצמבר וינואר פרחו כאן מאות נרקיסים ריחניים. בחודשי פברואר מרץ יפרחו כאן מאות פרחי איריס הביצה, הפורחים בצבע צהוב חיוור ושרטוט של נקודות וקווים על עלי העטיף. איריס הביצות גדל בקרקעות כבדות ובוציות. הצמח היה שכיח בארץ, נעשה נדיר בגלל שינויים מעשה ידי אדם בנופי גידולו. כיום הוא נפוץ במספר מועט של אתרים נוספים ובעיקר באחו נוב. הפרח מוגן ונמצא בסכנת הכחדה.

באפריל וחודש מאי יבלטו מרחוק עשרות עמודי פריחה זקופים וגבוהים (עד 90 ס"מ!) עטויי תפרחת צפופה של פרחים צהבהבים-כתומים, עם שישה עלי כותרת העונים לשם עיריוני צהוב. כל פרח נפתח בשעות בין הערביים ונסגר למחרת. הוא מואבק על-ידי דבורים גדולות. בית גידולו של העיריוני מגוון הוא פורח גם בנגב (בבורות לוץ, בפארק הביוספרי רמות מנשה ובאתרים נוספים).

למה? רקפת מצויה פורחת במרבדים ברוב היערות שנטעה קק"ל בארץ ובשפע. היא אוהבת צל, וכנראה גם סביבת עצי האורן משפיעה לטובה על ההתרבות ואורך זמן הפריחה.
כל פרח בודד פורח בין שבועיים לשלושה, כך שבסיכום אנו נהנים מתקופה ארוכה של מספר חודשים מפריחת הרקפות.

איך מגיעים? נכנסים למושב טל שחר מכביש 3, בכביש המחבר את צומת נחשון למחלף שורק (כביש 6). חוצים את הישוב וממשיכים לעבר שדות המושב המעובדים. מולכם יהיה יער שלא ניתן להחמיץ אותו. סעו בעיקול מעט ימינה וחנו שם. עדיף לנסוע לא בסופ"ש, כי אז המקום עמוס במבקרים.

מה נראה? אולי זו הטופוגרפיה או הצפיפות והגוונים, אבל כאן נמצאים אלפי רקפות עדינות וביישניות, ששמן הנרדף הוא כתר שלמה. ההרגשה היא כמו ללכת ביער קסום של פיות - שבילים מתפתלים בין עצי האורן ואתם מצפים לאיזו פיה שתגיח מבין העצים. בקיצור קסם של מקום.

למה? בחודש פברואר מומלץ להגיע לכאן בשביל צבעוני ההרים האדום, הפורח באלפים מול כחול הים. סעו לשמורת הבונים בעת המתאימה (לאחר בירור שאכן מתרחשת פריחה). הכניסה בתשלום.

איך מגיעים? מכביש מספר 2 פונים מערבה לעבר מושב הבונים. לפני שמגיעים אליו פונים ימינה ונוסעים בדרך העוברת מעל מסילת הברזל. ממשיכים לכיוון מערב (הדרך מתאימה לכל סוגי הרכב). מחנים בחנית השמורה וצועדים לכיוון דרום.

מה נראה? בדרך תהנו מפריחות של מיני פרחים שונים, כולל סחלב פרפרני, מעט רקפות ועוד. אבל שום דבר לא יכין אתכם למפגש עם פריחה של מאות צבעונים אדומים ומלכותיים על רקע הים הכחול. שביל משולט וממוסגר יוביל אתכם לאורך נתיב פריחת הצבעונים. המסלול לא ארוך, אולם גבעות הכורכר חשופות ואין אפשרות להגיע עם עגלות ילדים. כמו כן, אין שביל מותאם לבעלי מוגבלויות. לצלמים שבינכם מזומנים במקום "פריימיים" מדהימים במיוחד.

למה? בתחילת האביב בזכות הפריחות הייחודיות והפעם לפריחת אלפי פרחי צבעוני ססגוני, ופרחי שמשון הדור בשלל צבעים וגוונים. בסוף חודש פברואר ובמרץ, כשהארץ כולה פורחת, גם המדבר הישראלי אינו מקופח ומתרחשת בו פריחה ייחודית של צמחי מדבר.

איך מגיעים? מכביש 40 פונים מערבה (ימינה לבאים מבאר שבע), לכביש 171, עד שמגיעים לדרך עפר ימינה, המסומנת בסימון שבילים כחול עם שלט המפנה לחניון הלילה של בורות לוץ.

מה נראה? ישנם מספר מסלולים בשמורה, חלקם מעגליים ודי קצרים. אורכו של המסלול האדום המעגלי הוא 2.5 ק"מ (בכל מקרה תראו את הפריחה המלהיבה). השתדלו להגיע למקום כשהשמש כבר זורחת, שהרי רק אז נפתחים אלפי פרחי הצבעוני הססגוני ומנקדים את המקום בפריחה זוגית, בשלישיות, רביעיות או בבודדים - אחרת קשה להבחין בהם. צבעוני ססגוני הוא מין צנוע יחסית לקרוביו. בבוקר עלי הכותרת סגורים וקשה להבחין בפרחים, שצבעם ורוד-לבנבן עד סגול וצהוב עז. הוא גדל במישורים סלעיים במדבר רם, מעל 800 מטרים בהר הנגב, באדום ובדרום סיני.

לעומת הצבעוני הנחבא אל הכלים, תבחינו מיד בכניסה ובצידי השבילים בפרחים גדולים בצבעים ורוד-אדום-לבן - אלו פרחי שמשון הדור - הפורחים גם במקומות אחרים בארץ (בשמורת פורה). בבורות לוץ פורחים צמחים יחודיים נוספים, למשל: איריס טוביה (בתחילת פברואר), אכילאה ערבתית, ציפורנית מעורקת ועוד צמחים נדירים כמו זמזומיות, מעט כלניות אדומות, בוצין סיני עריוני צהוב בגווני צהוב חיוור, ערטנית השדות ועוד.

למה? פריחה מגוונת מחכה ביער האילנות שבשרון, כשמעל כולם מנצח האיריס. היער נמצא יחסית קרוב - במרכז הארץ - והגישה אליו מצוינת לכל אחד.

איך מגיעים?
מכביש 4 פונים לאילנות לפי השלט לכיוון מזרח, מימינכם תראו את חורשת האיקליפטוסים ובה שולחנות פיקניק. ממשיכים עם הדרך ואחרי כמאתיים מטרים רואים את השלט "שביל האיריסים".

מה נראה? ארבורטום אילנות (גן איקלום לעצים) משתרע על פני 130 דונם והוקם בשנת 1950 על-ידי משרד החקלאות, במטרה לבחון את ההתאמה של עצים מאזורים שונים בעולם, לייעור במדינת ישראל המתפתחת. במשך השנים נשכח הגן והוזנח - מה שהטיב עם פרחי הבר היחודיים הפורחים בסביבה. כיום קק"ל מטפחים ומשלטים את הגן, שהפך להיות "גן בוטני".

הגן מגודר ומאפשר כניסה ברגל בכל ימות השבוע. החלק האחר הפנימי של היער מהווה מוקד עליה לרגל בחודשים פברואר מרץ ואפריל עקב הפריחות היחודיות שמתקיימות בו.
באמצע פברואר יפרחו קבוצות של איריס הארגמן האציל, הפורח בצבע יין עמוק. בהמשך יפרחו עשרות תפרחות של שום תל אביב בעל תפרחת סוככית ורודה, המדיפים ריח שומי חריף. לאחר כשבועיים יפרחו במסלול "שביל האיריסים" עשרות צבעוני ההרים (או השרון) האדומים, ואחריהם יעלו עשרות עמודי פריחה של בן-חצב יקינתוני, הפורחים בתכלת עדינה, יחד עם משטחי תורמוס ארצישראלי, הפורחים בגווני לבן-תכלת-בז'. את הצבע הצהוב יספקו שיחי הקידה השעירה שריחם מבשם את האוויר בניחוח נעים. את רצפת היער יצבעו בוורוד פרחי מרסיה יפהפייה, הפורחים כאן בשפע. במקום סימפוניה של פריחות צבעוניות וראוי לבקר בו החל מאמצע פברואר מידי שבועיים.

למה? תל שוכה שבעמק האלה מהווה מוקד עלייה לרגל בחודש מרץ בזכות פריחת משטחים ענקיים של פריחת תורמוס ההרים, הצובעים את המדרונות בכחול עז.

איך מגיעים? סעו עד צומת האלה, במפגש כביש 38 עם כביש 375 פנו מזרחה בכביש 375. לאחר כ-3.5 ק"מ פנו ימינה לדרך עפר המשולטת לתל שוכה. סעו כ-300 מטרים עד שתראו משמאל שביל העולה לתל.

מה נראה? התל החולש על עמק האלה משמש לתצפית טובה ומאפשר להמחיש את הקרב המכריע והדרמטי של בני ישראל בפלשתים, כשקרב דוד מול גוליית היה שיאו. על התל שרידי מתקנים חקלאיים והמוני פרחי תורמוס ההרים גדלים בצפיפות רבה, הצובעת את בצבע כחול עמוק. אין קל מלזהות את התורמוס: עליו ופרחיו מסגירים אותו מיד. מתוך זרע גדול נובט בחורף צמח עם עלים מאוצבעים גדולים. העלה מכוסה בצפיפות בשערות לבנות קצרות, המתבלטות כשהן כולאות את טיפות הגשם בצורה מיוחדת.

העלים מבצעים תנועות מעקב אחר השמש: בבוקר פונים לשמש העולה במזרח, ובמשך היום משנים העלעלים את עמדתם בהתאם לתנועתה בשמיים, עד שלעת השקיעה הם פונים למערב. במשך הלילה חוזרים העלים לפנות אל המזרח ומוכנים לקבל את פני השמש הזורחת. על התל ולמרגלותיו פורחים גם נץ חלב הררי, לוענית גדולה ועוד.

למה? הר הלל הינו אחד מגוש הרי מירון, ששביליו מתקשטים באמצע חודש מאי בפריחת אדמוניות החורש. הפריחה מתרחשת במשך 10 ימים עד שבועיים (יש לברר לפני נסיעה אם אכן פורחת). הפרח יפהפה ומפורסם בהדרו, נדיר ביותר בארץ, ונחשב מושא לעלייה לרגל המונית. עוד במקום, פריחת סחלבים נפלאה.

איך מגיעים? ישנו למסלול מעגלי של כ-4 ק"מ המתאים לכל המשפחה. מגיעים לישוב בית ג'אן ונוסעים לפי שלטי ההכוונה בכל הצמתים ועל עמודי החשמל שיביאו אותנו לחנייה הגדולה. מהחניון הולכים מזרחה בשביל עפר כק"מ בדרך המסומנת בירוק. לאחר כק"מ מתחברים משמאל לבשביל שחור ומטפסים לכיוון הר הלל. לאחר כחצי ק"מ יורדים מההר בשביל האדמוניות.

מה נראה? אדמונית החורש היא צמח מוגן ונתונה על סף הכחדה. גובה הצמח כ-40 ס"מ, העלה גדול, גונו ירוק עשיר וכהה, והוא שסוע עמוקות ל-3 אונות - אולי זה מה שנתן לו את שמו הערבי שמשמעו "כף הדוב". השם המדעי גזור משמו של פיאון, רופא האלים במיתולוגיה היוונית, אשר ריפא בעזרת צמח זה את פצועי מלחמת טרויה. הפרח גדל בישראל רק בתחום מצומצם מאוד, באגן הניקוז העילי של נחל כזיב בגוש הר מירון, בעיקר במדרון הצפוני של הר הלל. אדמונית החורש (המתורבתת) נחשבת לפרח מלכותי בארצות המזרח הרחוק.

לטיולי פריחה וזיהוי פרחים באופן ידידותי גלשו לאתר "צמח השדה"