החלום ושברו: 8 היעדים המאכזבים בעולם

כל חייך חלמת על מסע לפירמידות במצרים או ביקור בוונציה ספוגת הרומנטיקה, בדמיונך צפו תמונות של חופשה מושלמת ביעד אידאלי, אבל אז הגעת ומה גדולה היתה האכזבה. כל הציפיות התבדו וכל מה שהובטח בספרי המסע היה הגזמה אחת גדולה. גולשי Reddit בחרו את היעדים המוגזמים בעולם - אלו שכולנו חושבים שהם חובה, אבל התגלו כאכזבה.


עוד בוואלה! תיירות:
מקומות מדהימים בעולם שלא תאמינו שקיימים
האם מצאנו את "תאילנד" החדשה של הישראלים?
"הר הסקס": אלפים עולים לרגל לקיים יחסי מין

מי שמגיע ללוס אנג'לס ומצפה לפגוש בזוהר הוליוודי ולנגב אבק כוכבים מהחולצה, מגלה שהוא הגיע לכרך ענקי, קשה להתמצאות, לפרקים אף מסוכן מאוד, די מלוכלך ולא ידידותי למבקר.

על פי הגולשים, לוס אנג'לס מתוארת כ"גוש בטון מדכא ומשעמם", כשגולת הכותרת שהובטחה להם - שדרות הוליווד - היא בעיקר שדרת ההומלסים. מרב התלונות נוגעות לתחום התחבורה: מתברר שבגלל המרחקים העצומים בין אתר לאתר קשה להתנייד בעיר, עם או בלי רכב. לשוכרים רכב מצפה בילוי בפקקים, ולבוחרים בתחבורה ציבורית מצפה חוויה מתסכלת כיוון שהיא גרועה ביותר ולא ידידותית למשתמש.

אין עוררין על החשיבות ההיסטורית של הפירמידות בגיזה ועל הפליאה שהן מעוררות, שהופכות את מצרים ליעד תיירותי פופולרי, אבל סיפורי האימה של רבים מהמטיילים מספרים בעיקר על תחושת חוסר ביטחון, על הגנבים באזור ועל הלכלוך בגיזה.

על פי המטיילים, "את הפירמידות המדהימות ניתן לראות מסניף פיצה האט", והן כל כך קרובות לעיר שאי אפשר לחוות בלי להרגיש את הרעש והכאוס של גיזה. רבים מספרים על הצקות בלתי פוסקות מצד רוכלים, חשש מפני כייסים, ואחד הגולשים אף ציין שהביקור היה עבורו כמו "בעיטה בבטן", כשגילה שפנים הפירמידה "נראה כמו רפת".

סטונהנג' (Stonehenge), האתר הפרה היסטורי, שכולל קבוצת אבנים עצומות העומדות בצורת מעגל ומסתורין גדול נקשר אליו, מושך למחוז וילטשייר באנגליה תיירים מכל רחבי העולם, אבל רובם יוצאים מהביקור בו די מאוכזבים. רבים טוענים שמדובר באתר קטן מהצפוי, שהצפייה בו נעשית ממרחק רב, שהנסיעה אליו מלונדון ארוכה מאוד, וגם כי התור הארוך והעומס במקום מגבירים את תחושת התסכול.

מטייל אחד ציין ש"עוד לפני שהגעתי לנקודת הציון השנייה באתר, אשתי כבר חזרה לאוטו". אחר תהה אם "פירוש המילה 'סטונהנג'' בלטינית הוא מלכודת תיירים". סטודנט לארכיאולוגיה טען שאברבורי הנג' (Avebury Henge), אתר קרוב לסטונהנג', הוא מעניין יותר, גדול יותר ואפשר לטייל בו בנוחות.

אין עוררין על יופיה של בירת צרפת, אבל גם אין עוררין על חוסר הסבלנות (בלשון המעטה) של התושבים המקומיים. רוב המבקרים בפריז התלוננו בעיקר על הפריזאים, שמעיבים על החוויה, ומציינים לא רק את מכשול השפה אלא בעיקר את הגישה המתנשאת של התושבים המקומיים.

"לא הצלחתי להזמין קפה, באנגלית או בצרפתית, מבלי לזכות למבטים מעליבים מכל עובד", היתה הערה פופולרית מאוד. אחרים טענו שהעיר יקרה מדי, מלוכלכת ו"מריחה משתן".

גם רומא ונאפולי קיבלו לא מעט קולות, אבל רוב המבקרים באיטליה טוענים בעקשנות - ונציה היא המתסכלת מכולן. התלונות מספרות איך העיר איבדה מקסמה, והתמסרה לתיירות עד שלא ניתן למצוא בה אוכל או שתייה במחיר סביר.

טענות אחרות הן על "התעלות המפורסמות שמזוהמות ומלאות בזבל", כך כתב אחד הגולשים, בעוד אחרים התלוננו על קבצנים ושאר נוכלי רחוב. "לא שווה יותר מסוף שבוע, במקרה הטוב", כתב אחד הגולשים, בעוד אחר תיאר את העיר כ"דיסנילנד ליאפים אמריקאים מזדקנים".

העיר המפוארת באיחוד האמירויות ידועה במגדלי הענק והבקניונים המפוארים, אבל תיירים רבים מתארים אותה כ"יקרה מדי, שטחית, מזויפת ולא ידידותית", בעוד אחרים תיארו אותה כ"חסרת תרבות".

היו שהתלוננו על החום בעיר, אחרים התלוננו על הפערים בין "מגדלי יוקרה לשכונות עוני איומות", רבים ציינו את האווירה הסקסיסטית וגם ציינו ש"ההתרגשות ממגדלי הפאר נגמרת אחרי 45 שניות".

ושוב, גם הפעם האכזבה היא עניין של ציפיות, כי בדמיון ג'מייקה היא יעד אקזוטי מרהיב, ובמציאות תיירים הם לא פעם קורבנות של האוכלוסייה המקומית. רבים מתלוננים שעל כל דבר הם נדרשו "להשאיר תשר ללא סיבה הגיונית", וגם היעדים התיירותיים הכי מפורסמים, כמו נהר דאנס, התגלו כמלכודת תיירים ותו לא. אחרים תיארו את הרוכלים המקומיים כעוינים, אגרסיביים ולא אמינים, חלקם אף ציינו כי הרגישו מאוימים פיזית וחוסר ביטחון.

האוסטרלים אולי מאוהבים בה, אבל שאר התיירים מתארים אותה כאכזבה עצומה. כמדינת עולם שלישי, רבים תיארו את התשתיות במקום כ"בלתי אפשריות לתפקוד", דבר שגרם להם "לרצות לברוח כבר ביום הראשון". אחרים התאכזבו בעיקר מהחופים, ותיארו אותם כמלוכלכים, מלאי תיירים, חסרי קסם, ובוודאי לא החופשה עליה פנטזו, או זו שראו בתמונות.

רשימת היעדים המאכזבים היא ארוכה מאוד וכוללת יעדים, כמו מפלי ניאגרה, הטאג' מהאל או טיימס סקוור. השאלה הנשאלת על ידי רבים היא "זה הכל?", ואין ספק שהאכזבה נובעת מציפיות גבוהות, וגם אין ספק שאטרקציות תיירותיות נוטות לאבד מקסמן בגלל מספר המבקרים העצום שיוצר תורים ארוכים, לכלוך ומחירים גבוהים.

מנגד, צריך לזכור שעל כל הערה רעה יש גם הערה חיובית, ועל כל סיפור אימה יש מטייל שמתאר את "יעדי הגיהנום" הללו כפינות קסם שפשוט צריך לדעת להתמצא בהן.