פרפרים מתקשרים אצלנו בדרך כלל לאביב ולפריחה, ולרוב נשמח להבחין בפרפר שעף בחינניות בין הפרחים. אבל בעולם של אקלים משתנה, האם ייתכן שהפרפרים שאנחנו מכירים ייעלמו?
מחקר בין-לאומי חדש, שנערך בשיתוף צוות מחקר ישראלי, גילה כי מינים רבים של פרפרים משנים את אזורי התפוצה שלהם: מתפשטים לאזורים חדשים ונעלמים מאזורים אחרים. המחקר גם הראה שמאחורי הרבה מהתזוזות האלה עומד שינוי האקלים, שמשנה את התנאים שבהם הפרפרים יכולים לשרוד. בישראל, דו"ח מצב הטבע מ-2023, מצא ש-38 אחוז ממיני הפרפרים בארץ נמצאים בסכנת הכחדה, ובהם 11 אחוז בסכנת הכחדה חמורה. עוד נצפתה ירידה של 18 אחוז בעושר מיני הפרפרים בישראל ב-13 השנים שקדמו לדו"ח.
עוד בנושא:
זה הפרפר הלאומי של ישראל. מכירים אותו?
אלה הפרפרים הנדירים של ישראל שלא תועדו עשרות שנים
הושק פארק "אגם הפרפרים" הראשון בישראל
פרפרים מכל מיני צבעים
כדי להבין עד כמה פרפרים משנים את אזורי התפוצה שלהם ברחבי העולם, צוות המחקר אסף וניתח מידע ממאות מחקרים בשפות שונות מ-105 מדינות וטריטוריות, שתיעדו למעלה מ-6,000 מקרים של שינוי בתפוצת פרפרים. המידע כלל 1,758 מינים - שהם כ-10 אחוז ממיני הפרפרים המוכרים למדע.
התמונה שעולה מורכבת. יש מיני פרפרים שבאזור מסוים הרחיבו את אזור התפוצה שלהם ובאזור אחר צמצמו אותו. בסך הכול, כ-80 אחוז מהמינים שנבדקו הרחיבו את אזור התפוצה שלהם, 27 אחוז צמצמו את אזור התפוצה שלהם, ו-22 אחוז שינו את גובה אזור המחייה שלהם - חלקם לאזורים גבוהים יותר.
נוסף על כך, נמצא שכ-80 אחוז מהשינויים הללו קשורים לשינוי האקלים ולאירועי מזג אוויר קיצוניים.
בעוד שההתפשטות של מינים לאזורי תפוצה חדשים יכולה להישמע כחדשות טובות, צוות המחקר מדגיש כי הרחבת תפוצה היא לא בהכרח סימן להסתגלות מוצלחת. "מאז ומתמיד בעלי חיים וצמחים התפשטו בעולם", אומר ד"ר עוז בן יהודה, מרצה בכיר לזואולוגיה ומדעים במכללה האקדמית אחוה ובמכללה ירושלים, ושותף במחקר. "בגלל שפרפרים מעופפים, אז קל להם יותר להגיע למקומות חדשים. כשפרפר מגיע למקום חדש, שבו התנאים טובים לו - הוא שורד ומתקיים. אם התנאים לא טובים לו, הוא לא ישרוד. זה דבר שקורה כל הזמן. אם הוא שורד שנה שלמה - זאת אומרת מחזור של כל תנאי האקלים - לרוב אנחנו יכולים להניח שהוא הצליח להרחיב את התפוצה שלו לאזור", הוא אומר.
"אנחנו רואים שמינים רבים של פרפרים מתפשטים צפונה, כי האקלים בצפון הופך להיות מתאים יותר עבורם," אומר בן יהודה. "זה לכאורה טוב, כי הפרפר הרחיב את אזור התפוצה שלו צפונה ונשאר בינתיים גם באזור הדרומי יותר. אבל ייתכן שהאקלים שם כבר משתנה לכיוון שפחות מתאים לו, והפרפר פשוט עדיין לא הגיב לשינוי. הפער הזה בין קצב שינוי האקלים לבין קצב שינוי התפוצה של המין מכונה 'חוב אקלימי'. אחת הסיבות היא שפרפרים אוכלים צמחים מאוד ספציפיים, ולכן אם הצמחים שמהווים את המזון שלו ייעלמו - בסופו של דבר גם הפרפר ייעלם.
"תופעה נוספת שראינו היא פרפרים שחיים בהרים, עולים לאזורי מחייה גבוהים יותר, שם האקלים קריר יותר. אז הם עולים בגובה, אבל באיזשהו שלב ההר מסתיים - ואין להם יותר לאן לעלות", מסביר בן יהודה ומוסיף כי בישראל, למשל, רוב המינים המאוימים נמצאים בבתי גידול הרריים מעל 600 מטר, ובמיוחד בהר החרמון. "התחממות נוספת תגרום לעלייתם לגובה, ולבסוף להיעלמותם", הוא אומר. עוד נמצא במחקר שצמצום אזורי התפוצה קשור בעיקר לפעילות האדם: שינויים בשימושי הקרקע - כמו חקלאות ופיתוח עירוני - גורמים להרס בתי גידול, ולפגיעה בזמינותם ובאיכותם של צמחים שהמהווים מזון עבור מיני הפרפרים.
מיני פרפרים נעלמים, ואחרים מופיעים
גם בישראל התמונה משתלבת עם המתואר במחקר: במקביל לירידה בעושר מיני הפרפרים, נצפים פה פרפרים שבעבר כמעט ולא נראו בארץ, כמו פרפרים שמגיעים ממקומות חמים יותר. בן יהודה מזכיר למשל את הספרית ביצות - מין שמקורו באפריקה שבין השנים 1964-2009 לא נצפה בישראל כלל, ומאז נצפה כאן לעיתים נדירות. בשנתיים האחרונות, אומר בן יהודה, הוא מופיע באופן קבוע בישראל - ונצפה למשל בנחל הירקון בשבע טחנות, בנחל חדרה ובנחל ציפורי. מין נוסף שהוא מזכיר בהקשר זה הוא לבנין הרכפתן - מין מדברי המעופף במדבריות סהרה, במדבריות ערב ובמרכז אסיה שמתפשט כעת בישראל, ושנצפה בשנים האחרונות גם בצפון, ואפילו בחרמון.
אז מה אפשר לעשות למען הפרפרים? המחקר מציע מודל שיסייע למנוע קריסה של אוכלוסיות הפרפרים, למשל על ידי הגברה של ניטור ושל מחקר בכלל המדינות, תוך שילוב 'מדע אזרחי' כדי לאסוף תצפיות - למשל דיווחים מאפליקציות כמו iNaturalist או מהרשתות החברתיות. נוסף על כך, המחקר מציע שימור של אזורי מחיה המתאימים למיני פרפרים, הכולל גם מסדרונות אקולוגיים שמאפשרים להם לעופף בין בתי גידול. בן יהודה מוסיף כי על אף שהמחקר הנוכחי הוסיף הרבה ידע שהיה חסר, עדיין דרוש מחקר רב כדי להבין כיצד לשמור על הפרפרים. "אנחנו עדיין לא יודעים את הכול אבל מנסים לעשות כמה שיותר כדי לשמור על הפרפרים", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה