לכבוד ספירת הפרפרים הגדולה של ישראל, שיוצאת לדרך היום (ראשון) זו השנה ה-6, ביקשנו מלאה בנימיני, נציגת אגודת חובבי הפרפרים ומרכזת הספירה, לספר לנו על הפרפרים הנדירים ביותר בישראל.
לדבריה, בישראל תועדו עד היום 155 מינים ותתי-מיני פרפרים, כאשר 8 מהם נחשבים ל"רוחות רפאים" של ממש ולא תועדו או נצפו במשך עשרות שנים. "היעלמות של פרפרים נובעת מכמה סיבות, שהעיקרית בהן היא השמדה של בתי גידול וצמצום הצמח הפונדקאי שלהם, דבר שאופייני במיוחד לפרפרים שיש להם רק מין פונדקאי אחד שעליהם מוטלות הביצים והזחל גדל עליהם. הסיבה השנייה היא שינוי מזג האוויר, שמשפיעים על תפוצת הפרפר. בימים אלו של מלחמה ורצון להחזיר את חטופינו הביתה, הפרפרים מתקשרים לחופש והפכו לאחד מהסמלים של רצון העם לראות את כולם שבים. אנו מקווים שההשתתפות בספירת הפרפרים הגדולה תהווה מעט מרגוע ותאפשר הנאה משפע הפריחה ומיופיים של הפרפרים, תוך כדי הרגשת שייכות למיזם מדע אזרחי", היא אומרת.
עוד על פרפרים חמודים בוואלה תיירות:
הושק פארק "אגם הפרפרים" הראשון בישראל
תגידו שלום לקיסרית מירושלים: הפרפר הגדול ביותר בישראל תועד בבירה
זה הפרפר הלאומי של ישראל. מכירים אותו?
ירידה של כ-30% במספר הפרפרים הנצפים
ספירת הפרפרים מתקיימת השנה ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים, בשיתוף עם מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, רמת הנדיב, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, ותתקיים בכל הארץ בין התאריכים 26-6 באפריל 2025.
מניתוח נתוני תוכנית ניטור הפרפרים הלאומית, שנאספו במהלך 12 שנים (2010-2022), עולה כי חלה ירידה של כ-30% במספר הפרפרים הנצפים ושל כ-14% במספר המינים השונים הנצפים (הנתונים מתוך דו"ח מצב הטבע 2024 של "המארג"). המידע מצביע על מגמה כללית של התמעטות במגוון המינים הכללי. בחמש שנות ספירת הפרפרים הגדולה, 2024-2019, המתקיימת בתקופה קבועה באביב - תקופת שיא בפעילות השנתית של הפרפרים - ניכרת יציבות יחסית במספר המינים.
החל מהספירה הנוכחית ירוכזו הנתונים במאגר של המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע, שהשיק רשמית את פעילותו לפני כחודש. יחד עם נתונים משנים קודמות, המידע ישמש את החוקרים להבנת השינויים והמגמות באוכלוסיות הפרפרים בישראל ולמעקב אחר תופעות שונות, תכנון דרכים להגנה על הפרפרים מהכחדה ויתרום להבנת השפעתם של שינויי האקלים על חיות הבר ומצב הטבע בארץ.
כדי לספור פרפרים יש לעמוד במקום אחד 15 דקות
"מדע אזרחי מחבר בין המדע לקהילה ומאפשר לציבור לקחת חלק פעיל בפיתוח ידע מדעי", אומרת פרופ' תמר דיין, יו"ר המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט. "בעידן הטכנולוגיות המתקדמות, ניתן לאסוף מידע במהירות ובדייקנות, ולהפוך נתונים שמגיעים מהקהילה לתובנות מחקריות משמעותיות למדע ולציבור. היציאה לטבע ומעקב אחרי בעלי החיים היא לא רק חוויה מהנה ומרתקת, אלא גם חלק בלתי נפרד מהמאמצים להבין את השפעת שינויי האקלים על המגוון הביולוגי".
ד"ר נירית לביא אלון, מנהלת רשת מיזמי מדע אזרחי ופיתוח תוכן במרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ורכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע: "השילוב של מדע אזרחי בחינוך ובבתי ספר הוא כלי רב עוצמה לחיבור הדור הצעיר לשמירת טבע ולמחקר מדעי. ילדים ובני נוער שמצטרפים למיזמים כמו ספירת הפרפרים הגדולה לא רק לומדים לזהות מינים, אלא הופכים לשותפים פעילים בהבנת מצב הסביבה שלנו".
כדי שהדיווח של המשתתפים יהיה חלק מהתיעוד המדעי של פרפרי ישראל, יש לעמוד במקום אחד במשך 15 דקות, לזהות ולספור כמה פרפרים ולדווח בטופס מיוחד. לפרטים נוספים, מדריך פרפרים, טופס דיווח מקוון ודרכי השתתפות: אתר המרכז הישראלי למדע אזרחי.
ואלה שמות (הפרפרים הנדירים של ישראל)
דרומי המרואה (לבנין המרואה): מוגדר כנכחד מישראל, אבל עד שנות ה-60, המבקרים בעין גדי יכלו לצפות בו. הזחלים ניזונים מעלי עץ מרואה עבת-עלים והעץ הבודד שנותר בעין גדי, לאחר שכל שאר עצי המרואה בישראל נכרתו, לא הספיק לקיים אוכלוסייה ברת-קיימה של הלבנין. נעשו ניסיונות במשך שנים להחזירו על ידי שתילה של עצי המרואה.
נימפית טוביה: הפרפר היחידי בארץ שנקרא על שם מי שמצא אותו. בשנת 1947, במהלך סיור בוטני בחרמון, טוביה קושניר ז"ל אסף את הפרפר שידוע מאזורים צפוניים יותר. קושניר ז"ל נהרג כעבור שנה במלחמת השחרור בשיירת הל"ה לגוש עציון הנצור. באזורים בהם הוא מצוי, ידוע שלעיתים האוכלוסייה נעלמת למספר שנים, אך בחרמון הישראלי נצפה רק פעם אחת. הפרט שאסף קושניר באוגוסט 1947 הוא הפרט היחידי שנצפה עד היום בישראל.
כתמית אירופית: בישראל יש מספר מיני כיתמיות שקשה להבדיל ביניהם, וידועה רק תצפית יחידה ב-1950 מחוף בגליל המערבי של כיתמית אירופאית, כאשר נאספו זחלים על חוח עקוד. הזיהוי של הכיתמיות האירופית נעשה בשלב הזחל - כשהזחלים גדלים ראש הזחל שחור בכיתמית אירופית וכתום בכיתמית ירושלים. לא מן הנמנע שעקב הופעתן הזהה, המין לא זוהה.
כחליל הפסגה: כחליל הפסגה נקרא כך על שם גילויו בפסגת החרמון הישראלי. רק שני חובבי פרפרים, דובי בנימיני ואורי כספי, זכו לראותו ביוני 1974 ברום 2814 מטרים. זו הייתה תצפית מפתיעה כי הוא מין נפוץ ברכס הרי הלבנון ברום 2,300, בעיקר בחורשת הארזים של בשארי וכנראה שמין זה עושה לעיתים העפלה ולכן נצפה במרומי החרמון.
נחושתן-נמלים מדברי (כחליל הנמלים): הפרפר נצפה לראשונה בישראל בשנת 2002, כאשר צולם בחי-בר ביוטבתה על ידי בני שלמון, ורק לפני כשנה, במהלך סקר פרפרים בנגב, תועד שוב. בשונה מרוב הפרפרים, לנחושתני-נמלים אין צמח פונדקאי - הזחלים הקטנים גדלים בקיני נמלים, כאשר הנמלים מאכילות אותם והזחלים מפרישים טל-דבש (נוזל מתוק) אותו הנמלים אוספות. כפי שמעיד שמו, הינו מין מדברי טיפוסי ומקומי, וידוע על מספר מצומצם של תצפיות בהרי דרום סיני.
סטירית צפונית: נצפתה פעם בודדת ב-1966 בהר אדיר שבגבול הצפוני עם לבנון על ידי אורי פיק. זוהי תצפית מאוד חריגה כי האוכלוסייה הידועה הקרובה ביותר של הפרפר נמצאת כ-400 ק"מ צפונית לישראל, בדרום טורקיה, והפרפר לא ידוע מלבנון, כך שלא ברור מה גרם לפרפר להגיע לשם.
אפורית סורית (הספרית סורית): נצפתה ונאספה וזוהתה בחרמון ב-1980 על ידי חוקר פרפרים גרמני בשם גונטר מילר, ומאז לא נצפתה שוב. ייתכן שעקב דמיונה למיני הספריות אחרות לא זוהתה.
תכליל המרווה: פרפר זה ידוע בישראל רק מתוך רשימת פרפרים שנאספו בכרמל על ידי מתיישבים טמפלרים בשנת 1890 לערך, וזוהו על ידי מר שטאודינגר (אחד מגדולי חוקרי הפרפרים של תקופה זו) ופורסמה בשנת 1898 במאמרו של הברון אדולף פון קלכברג, "פרפרי חיפה אשר בסוריה". כיום האוכלוסייה הידועה הקרובה ביותר לישראל נמצאת בדרום סוריה, דרומית לדמשק.
הפרפר אריאל ביבס
ועוד משהו לקראת סיום, בסוף השבוע האחרון הודיעה האקדמיה ללשון עברית הודיעה ששמו של פרפר "כתמית ירושלים" ישונה ל"כתמית אריאל", על שמו של אריאל ביבס שנרצח על ידי חמאס עת היה עם אמו ועם אחיו, כפיר, בשבי בעזה.
במכתב שכתבה האקדמיה לירדן, אביב של אריאל, ששוחר מהשבי, נכתב, בין היתר: "סברנו כי מכל פרפרי ארצנו הכתומים ראוי דווקא פרפר זה לשאת את השם בהיותו משמותיה של ירושלים. תהא זו נחמת-מה ביגנוך".