כחליל השברק נבחר לפרפר הלאומי של ישראל

אחרי הפרח הלאומי (כלנית מצויה) והציפור הלאומית (דוכיפת), הגיעה בחירתו של הפרפר של ישראל. תגידו שלום לכחליל השברק, שנבחר הבוקר (ראשון) ל"פרפר הלאומי של ישראל" לקראת יום העצמאות ה-75 למדינה.

אגודת חובבי הפרפרים בישראל יזמה בשותפות עם קרן קימת לישראל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וגופי טבע נוספים את מיזם בחירת "הפרפר של ישראל", מתוך כוונה ליישר קו עם רבות ממדינות העולם, שלהן כבר יש "פרפר" כסמל לאומי, ומתוך רצון לעורר את המודעות לשמירה על שטחים פתוחים ובתי גידול ייחודיים.

כחליל השברק, שזכה לאהדה גורפת, לא נחשב בתחילה לאחד המובילים במירוץ, אך מסתבר שצבעו הכחול מתכתי של הפרפר הזכר כבש את לב הבוחרים. זהו פרפר נפוץ כמעט בכל הארץ, ובדרום הארץ תפוצתו מגיעה עד עין גדי ,שדה בוקר, מצפה רמון, דרום רצועת עזה , גבול סיני. עף כמעט כל השנה למעט ינואר. וקל במיוחד לזהות את הזכר שלו צבע כחול מתכתי ושולי הכנפיים לבנות.

התוצאות מבתי הספר והגנים שהגיעו בבחירת הפרפר, החלו לצייר תמונה של העדפה בולטת של כחליל השברק ששבה את לב הילדים בעיקר בזכות החיבור לצבעי הדגל שהם טבועים בלב כל אחד מאיתנו ובמיוחד בילדים השרים "הדגל שלי הוא כחול ולבן כמו הים והמדבר".

לאה בנימיני, מנהלת הבחירה: "תחילת הדרך כאשר החל השלב של צמצום מספר הפרפרים המועמדים מ-24 ל-12 על ידי מנטרי, צלמי וחובבי הפרפרים היה נראה שהמאבק הצמוד יהיה בין אוהדי זנב-סנונית נאה (שנבחר בסוף למקום 5) ובין זנב-סנונית המכבים (מקום 6). כאשר השאלה העיקרית היתה - האם לבחור פרפר שדי מוכר לציבור ולהתעלם מכך שהינו נפוץ בבכל אירופה, אסיה ואף בצפון אמריקה.ד לעומת פרפר ייחודי אך שתואר מישראל ובשמו יש תזכורת להיסטוריה שלנו ובנוסף בהיותו פרפר מוגן לכך שייצג את חשיבות ההגנה על הטבע ושמירתו. כאשר ההבדל בין בחירה בפרפר מוכר ונפוץ יותר לבין פרפר שאינו נפוץ, אך שתואר מישראל ובשמו זנב-סנונית המכבים, יש קשר להיסטוריה שלנו ובנוסף גם יתרונו בכך שהינו מין מוגן המייצג את שמירת הטבע. כשלמדנו על המגמה שלא צפינו לה, הבנו שיש בכולנו לא משנה באיזו דעה פוליטית ובאם אנו חובבי טבע או לא, חיבור רגשי לצבעי הדגל והסמל, במיוחד כשהבחירה היא לסמל טבע הישראלי".

למקומות השני והשלישי, הגיעו אצילית היערה ודנאית הדורה. "הבנו שכחליל השברק הוא בחירה טובה יותר מדנאית הדורה שמוכרת מעצם היותה פרפר נודד, אך היא מעופפת בעיקר ליד הצמח הפונדקאי שלה שאינו נפוץ. או מאצילית היערה, שזמן מעופה מצומצם ונמצאת רק באזורים הרהריים בוואדיות בסמוך לפונדקאי שלה. הבנו גם ששפע פונדקאיו מאפשר לו להיות נפוץ (ניזון ממיני שברק, אספסת לוטוס תלתן דבשה). כמו כן, רבים היו בעד אצילית היערה (מקום 2), פרפר הייחודי ביופיו ובניגודיות של שני צידי כנפיו ובאופן בה היא דואה ומרפרפת לאורך ואדיות ומצוקים, מעופה האצילי העניק לה את שמה. את אצילית היערה אפשר לראות בצפון הארץ ובאזורים הרהריים בהם גדל הפונדקאי העיקרי שלה יערה איטלקית, לעיתים רחוקות גם בסמוך למיני יערה תרבותיים", מוסיפה בנימיני.

לובי גדול היה גם לפרפר דנאית הדורה (מקום 3) פרפר נודד המגיע מאפריקה ובשש השנים האחרונות מצליח לעבור את החורף הישראלי ולהקים פה מספר דורות. אפשר לראותו בדרום בעיקר במקומות שבהן גדל תפוח סדום והחנק המחודד הצמח הפונדקאי המועדף עליו. המצפינים יראו אותו כל השנה בפארק הפרפרים במפעל קליל שבכרמיאל. באגמון החולה אפשר לראות אותו בהמוניו בצמוד לצמח הפונדקאי שלו, באזורים דרומיים אפשר לראותו רוב השנה בצמוד לצמח הפונדקאי. מעופו איטי, קל לראותו והאופן בו הוא משייט מעיד במידה רבה על רעילותו ובטחונו מפני אויביו.

"הפרפר של ישראל" יהווה סמל שיאחד סביבו חובבי טבע מכלל מגזרי החברה הישראלית, ויסייע להגדיל את המודעות הציבורית לפרפרים, לקשיים בפניהם הם ניצבים בשל שינויי האקלים והפיתוח האנושי המואץ, ולתפקידם המכריע במערכת האקולוגית.

"הפרפר של ישראל" יצטרף לבחירה המוכרת ביותר של סמל טבע שהיא בחירת הציפור הלאומית - דוכיפת, ולסמלי טבע נוספים (כלנית, זית, צפע מצוי, עקרב נבו יריחו, כלב כנעני). הפרפר הנבחר ייצג את מחלקת החרקים, מהמחלקות החשובות ביותר והלא מוערכות של עולם החי, שהיא מהנדבכים החיוניים של המערכת האקולוגית.

הפרפרים הם מהנציגים המרהיבים והיפים של המחלקה החשובה הזו ובגלגול החיים המלא שלהם: ביצה, זחל, גולם ובוגר, הם מסמלים שינוי לצד המשכיות; שני מאפיינים, שרק אם יתקיימו זה לצד זה, יהוו גורמי חוסן מכריעים בעידן של משבר סביבתי. הפרפרים מייצגים גם את כלל החרקים שהם המאביקים העיקריים בטבע ובחקלאות, בלעדיהם לא יתקיים תהליך ההפריה שמוביל ליצירת פירות, זרעים שהם מהווים את הדורות הבאים של הצומח שהוא הבסיס לקיום כלל המערכות האקולוגיות.

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע: "פרפרים, כמו גם שאר חיות הבר של ישראל, זקוקים לשטחים פתוחים נרחבים, על מנת להתקיים. ללא שטחים פתוחים רציפים וגדולים, לא יהיו לנו פרפרים ולא יהיו לנו חיות בר אחרות. מקום שיש בו פרפרים, זה מקום שאנחנו - כבני האדם, נרצה להיות בו. פרפרים, הם לא רק חיה צבעונית ויפה למראה, אלא גם סמן למערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת".

מזי מגנאג'י, מנהלת ההסברה של רשות הטבע והגנים: "הפרפר הוא סמן ביולוגי מהטובים ביותר להבנת שינוי אקלים וסביבה. בנוסף יופיו המרהיב וזמינותו בכל נישה אקולוגית כמעט, כולל בתוך יישובים, הופך אותו לשער כניסה לעולם הטבע וככזה אנו מקווים שיגייס ויחבר את הציבור לערכי טבע ולשמירה והגנה על בתי-גידול ייחודיים לישראל בכלל, ובפרט להכרה ושמירה והגנה על פרפרי ישראל, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה".