במשך שנים בתי מלון התחרו על גודל הבריכה, איכות ארוחת הבוקר והנוף מהחדר. אבל תעשיית התיירות העולמית מתחילה להבין שהנופש החדש לא עוסק רק בשאלה לאן נוסעים, אלא בעיקר בשאלה איך רוצים להרגיש כשחוזרים.
מאחורי השינוי הזה נמצאת אחת המגמות הצומחות בענף: תיירות וולנס. לפי נתוני ה-Global Wellness Institute (ארגון ללא מטרות רווח החוקר את תעשיית הבריאות העולמית), ההוצאה העולמית על תיירות וולנס הגיעה ב-2024 לכ-894 מיליארד דולר, והיא צפויה לצמוח בקצב שנתי ממוצע של כ-9.1% עד 2029. מדובר בקצב מהיר יותר מהצמיחה החזויה של כלכלת הוולנס הכוללת, שכבר הגיעה ל-6.8 טריליון דולר וצפויה להתקרב ל-9.8 טריליון דולר עד סוף העשור.
עוד לפי נתוני Global Wellness Institute, ההוצאות על תיירות וולנס הגיעו בשנת 2024 לכ-894 מיליארד דולר - כ-36% יותר מאשר לפני הקורונה. מדובר באחד מענפי התיירות שצמחו במהירות הגבוהה ביותר בעולם לאחר המגפה.
עוד בנושא:
נכנסים רק עם בת זוג: מה קורה בפסטיבל העירום של ישראל?
אורגיות או איפוק מיני: מה קורה בכנס הטנטריקס בישראל?
פסטיבל אושו: האיש שהביא את הרוחניות למערב
יותר אנשים מוכנים לשלם כדי להתנתק ולהיטען מחדש
תיירות וולנס היא לא בהכרח חופשת ספא יוקרתית. היא כוללת נסיעות שהמטרה שלהן היא לשפר את הבריאות הפיזית או הנפשית באמצעות שינה, תנועה, טבע, מדיטציה, תזונה, הפחתת סטרס, חיבור חברתי והתאוששות.
גם שוק הריטריטים, שנחשב בעבר לנישה מצומצמת של יוגה ומדיטציה, הופך לתעשייה בפני עצמה. הערכות מחקר מסחריות מעמידות את שוק ריטריטי הוולנס העולמי על כ-87.6 מיליארד דולר ב-2024. חשוב לציין שההערכות משתנות בין חברות המחקר בהתאם להגדרת המונח "ריטריט", אך הכיוון ברור: יותר אנשים מוכנים לנסוע ולשלם כדי לעצור, להתנתק ולהיטען מחדש.
אחת הדוגמאות הבולטות מגיעה מיפן. כבר בשנות ה-80 החלה המדינה לקדם את ה-Shinrin-Yoku, "מקלחת יער": שהייה איטית ומודעת בטבע, בלי קשר לרחצה במים. מה שהתחיל כהמלצה להפחתת סטרס הפך לחוויה תיירותית שלמה.
"התפשטתי" ביער ונכנסתי למקלחת הכי טובה שהיתה לי בחיים
היער הסודי בקפריסין: איך מקום קטן הפך למפלט רוחני לישראלים?
מחקרים שנערכו ביפן מצאו כי שהייה בסביבה מיוערת נקשרה לרמות נמוכות יותר של קורטיזול, דופק ולחץ דם, ולפעילות מוגברת של מערכת העצבים הפרסימפתטית, הקשורה לרגיעה ולהתאוששות. סקירות מחקריות מאוחרות יותר מצאו גם קשר בין רחצת יער להפחתת הורמוני סטרס ולשיפור במדדים רגשיים.
מגמה נוספת שצוברת תאוצה היא תיירות Digital Detox. בבריטניה, למשל, פועלות בקתות נופש שמוציאות את הטלוויזיה וה-Wi-Fi מהמשוואה ומזמינות את האורחים להניח את הטלפון בצד. המוצר שנמכר כאן הוא לא טכנולוגיה, אלא בדיוק ההיפך. התנתקות מהטכנולוגיה.
המחקר בנושא עדיין מתפתח, אך מחקר שעקב אחר הפסקה של שבועיים מהרשתות החברתיות מצא שיפור בשינה, בסטרס, בתחושת הרווחה ובשביעות הרצון מהחיים.
ואיך אפשר בלי לונג'ביטי
גם רשתות המלונות הגדולות כבר מגיבות. במרץ 2025 החלה הילטון לשלב בחלק מהמלונות ובחדרים תכנים של Calm, אחת מאפליקציות השינה והמדיטציה המובילות בעולם. באמצעות מסך הטלוויזיה בחדר יכולים האורחים לקבל ללא מינוי גישה למדיטציות מודרכות, סיפורי שינה, תרגילי מיינדפולנס וצלילים מרגיעים. המהלך מסמן שינוי בתפיסה: מלון הוא כבר לא רק מקום לישון בו, אלא מקום שאמור לעזור לאורח לישון טוב יותר.
ברחבי העולם כבר לוקחים את הרעיון רחוק יותר. פסטיבל הוולנס באל עולא שבסעודיה מחבר מדבר, יוגה, מדיטציה, אמנות ותרבות. מלון Lanserhof באוסטריה ו-SHA Wellness בספרד מציעים חוויות סביב מניעה, התאוששות ולונג'ביטי. מלון SIRO בדובאי נבנה כולו סביב כושר, שינה והתאוששות, ולא רק הוסיף אותם כשירות צדדי.
לישראל יש כמעט את כל חומרי הגלם להפוך למעצמת תיירות וולנס: ים, מדבר, יערות, נחלים, מעיינות, אקלים מגוון, קולינריה מקומית וקהילות ייחודיות. הגליל יכול להפוך ליעד של התאוששות, טבע ושקט, רמת הגולן למרחב של יין, הליכה ובריאות, הנגב ומדבר יהודה לחוויות של התנתקות, מדיטציה והתבוננות, מצדה וים המלח למוקד בינלאומי של ריקאברי ולונג'ביטי, ירושלים למסעות של משמעות, מיינדפולנס וחיבור פנימי, וערי החוף, מנתניה, הרצליה ועד אשקלון, לשלב בין ים, תנועה, קהילה ואורח חיים בריא ואקטיבי.
השאלה היא כבר לא האם אנשים רוצים לצאת לחופשה. השאלה היא מה הדבר החדש שיגרום להם לצאת מהבית, להישאר עוד לילה ולחזור שוב.
העתיד של התיירות לא נמדד רק בכמה אנשים הגיעו, אלא באיך הם הרגישו כשחזרו הביתה. זו בדיוק המהות של תיירות הוולנס: לא למכור עוד חדר או עוד אטרקציה, אלא לייצר חוויה שמשאירה את המבקר בריא יותר, רגוע יותר ומחובר יותר לעצמו.
הכותב הוא ראש תחום חדשנות כושר, וולנס וטכנולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט