כמה אנחנו אוהבים לטייל - הרגע הזה שבו אנחנו משאירים את השגרה העמוסה מאחור ויוצאים לבלות בטבע הוא צורך בסיסי, כמעט הישרדותי, עבור רובנו. את "שביל ישראל" כולנו מכירים, אבל מוכר פחות הוא "שביל הים": נתיב הליכה רציף שיחצה את המדינה לאורכה - מראש הנקרה ועד זיקים.
מחקר חדש של צפריר ישי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' נגה קולינס-קריינר וד"ר שחר שילה, ובליווי היועץ הבכיר ד"ר אליק אדלר, מציע כי לשביל הים יש פוטנציאל להיות הרבה מעבר למסלול טיול: הוא עשוי להיות "חכה כלכלית" שתזניק את יישובי החוף ושתשנה את פני התיירות הישראלית.
ה"קמינו דה סנטיאגו" של החוף הישראלי
אז מהו בעצם שביל הים? מדובר בשביל שמטרתו לחבר את כל רצועת החוף של ישראל, בין היתר חופים חסומים בשל שטחים צבאיים ותשתיות, וזאת באמצעות יצירת מעקפים המסיטים את המטיילים זמנית מקו המים. ישי מספר: "השביל מסומן בשלושה צבעים: לבן, תכלת, כחול - ים, גלים וקצף. הרעיון הוא שאנשים ילכו בשביל הזה ברצף במשך 14-12 יום, או במקטעים. נכון להיום, כ-40 אחוזים מהשביל כבר מסומנים בפועל, כולל באזורי ראש הנקרה, נהריה וחוף הכרמל".
המושג המרכזי במחקרו של ישי, מחקר שיוצג בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה שתיערך ב-9-8 ביולי בבנייני האומה בירושלים, הוא "חכה כלכלית". בניגוד לשביל ישראל, שתוכנן מראש כמעין "אנטיתזה כלכלית" - הוא מתרחק מיישובים ומבוסס על לינה בחינם - שביל הים שואב השראה משבילים מפורסמים בעולם כמו ה"קמינו דה סנטיאגו" בספרד ובפורטוגל. ישי מסביר כי "'חכה כלכלית' זו פרפראזה של הסיפור על הדייג שאלוהים אומר לו: 'במקום שתקבל כל יום דג טרי, אני אתן לך חכה ואלמד אותך לדוג'. זה הרעיון, שהשביל ייתן למי שיושב לכל אורכו את ההזדמנות הכלכלית 'לדוג' לעצמו כלכלה".
אחד היתרונות הבולטים של שביל הים הוא הנגישות שלו. בניגוד למצופה, זה אינו מסלול המיועד רק לצעירים עם תרמילים כבדים. לפי ישי, מדובר בהליכה מתונה ונוחה. "השביל הזה לא קשה פיזית. יכולים ללכת אותו אנשים צעירים, ילדים, וכן קבוצות של מבוגרים".
מעבר לבריאות ולכושר, השביל מחבר בין שמורות טבע ימיות בתוליות ליישובים עירוניים וכפריים, ומאפשר למטיילים להכיר אתרים שנמצאים כרגע מתחת לרדאר. דוגמה מצוינת היא טיילת שקמונה בחיפה או טיילת נהריה, שמתחברות לתוואי השביל ומשלבות טבע עירוני עם נגישות טובה. השביל מאפשר מעבר בתוך קיבוצים ומושבים, כמו שדות ים, שם המטיילים יכולים לעצור בעגלת קפה מקומית או לבקר באתרי מורשת, ובכך ליצור חיבור אמיתי בין המטייל לקהילה.
70 אלף מטיילים ו-25 מיליון ש"ח בשנה
המחקר של ישי, שהתבסס על נתוני 2019 (כשנה מייצגת של תיירות רגילה, טרום הקורונה), מציג תחזית כלכלית מרשימה: פוטנציאל שוק של כ-70 אלף מטיילים בשנה, והכנסות צפויות של כ-25 מיליון ש"ח לשירותים לאורך השביל.
איפה הכסף הזה עובר? על פי המחקר, עיקר ההוצאה השנתית מופנית לתחבורה, לינה ורכישת מזון ומסעדות. ישי מדגיש כי הפיכת השביל לרציף היא המפתח. ברגע שיש רצף לוגי, נוצרות הזדמנויות לעסקים קטנים כמו אכסניות ייעודיות, עגלות קפה ושירותי הקפצת ציוד. "השביל בעצם יעצים הזדמנויות. לדוגמה, אם השביל עובר בתוך כפר שיש בו השכרת חדרים, סופר או מוצר מיוחד - שביל הים יוצר פוטנציאל כלכלי נוסף".
חשוב לציין כי הפיתוח הכלכלי אינו בא על חשבון הסביבה. ישי מסביר כי "הרעיון הוא לא לייצר משהו חדש, אלא להשתמש בשבילים וטיילות שכבר קיימים, כך שאנחנו לא צופים שהשביל ייצור איזושהי פגיעה". למרות הפוטנציאל, הדרך למימוש עדיין רצופה אתגרים. המגבלה העיקרית היא תשתיתית וסטטוטורית - הקושי להקים שירותי תיירות חדשים בקרבת החוף. ישי טוען שנדרש שינוי מחשבתי אצל מתכנני השבילים, ביניהם הרשויות המקומיות, רשות הטבע והגנים, משרדי הכלכלה והתיירות. "הטעות הכי גדולה שמתכננים עושים היום היא שהתכנון מתחיל ונגמר בתוואי השטח, כך שהשביל מסתיים בנקודה לא נגישה", הוא מסביר ומוסיף כי כדי שהשביל יצליח, נקודות ההתחלה והסיום חייבות להיות נגישות לתחבורה ציבורית ולעסקים מקומיים.
כדי לגשר על הפער הזה, המחקר ממליץ על הקמת מנהלת שביל מרכזית וגוף שיווק עסקי. אחד הכלים היצירתיים שהוצעו הוא מעין "דרכון דיגיטלי": אפליקציה או חוברת שתאפשר למטיילים להחתים את ביקורם באתרים ולקבל הנחות בעסקים לאורך השביל. "זה יאפשר למנהלת השביל לקבל מכל מטייל שנרשם כמה שקלים, שיאפשרו את הבסיס התקציבי כדי לממן את הפעילות", מסביר ישי.
שביל הים כשומר הסף של רצועת החוף
מעבר ליתרונות הכלכליים, לשביל הים יש תפקיד סביבתי קריטי כמעצור נגד פיתוח נדל"ני דורסני. במציאות שבה הלחץ לבנייה על קו המים רק הולך וגובר, עצם הנוכחות של מטיילים בשטח מהווה ערובה לכך שהחופים יישארו נחלת הכלל. "הים פתוח ושייך לכלל הציבור. בין אם מדובר בחוף ריק שאין בו שום תשתית, ובין אם בחוף מוסדר שממילא דואגים לניקיון ולסדר שלו", אומר ישי.
המחקר מדגיש כי תיירות פעילה היא הכלי האפקטיבי ביותר למניעת בינוי; הפיכת קו החוף למסלול הליכה חי ותוסס יוצרת עובדות בשטח. כשאנשים צועדים על החוף, הם הופכים לשומרי הסף שלו. "אם יהיה שם שביל ואנשים ילכו בו, זה ייתן חיזוק לכך שצריך להשאיר רצועת טבע ללא התערבות אדם", מסביר ישי, ומסכם כי בכך למעשה השביל מגן על הטבע מפני פיתוח עתידי.
עם תכנון נכון וניהול כלכלי חכם, ייתכן שבקרוב נוכל כולנו לצאת למסע שמתחיל בראש הנקרה, עובר דרך כוס קפה בקיבוץ ומסתיים בשקיעה דרומית - כשהרווח הסביבתי והכלכלי הוא כולו שלנו.
בואו לגלות עוד מחקרים פורצי דרך בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-9-8 ביולי. להרשמה לוועידה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה