יצאתי לבדוק אם המלון "הטוב ביותר בישראל" מצדיק את המחיר

עוד סופ"ש קונספט הסתיים לו במלון שמוגדר כ"טוב ביותר בישראל". בסיקס סנסס שחרות (להלן ה"סיקס") לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי למלא את המלון, אבל מסתבר שגם בלאקשרי של הלאקשרי לא לוקחים כמובן מאליו שכולם רוצים להתארח בו.

זה לא חדש שבתי מלון, בעיקר בתקופת החורף המתה, מייצרים תוכן "סקסי" שימשוך אותנו - הקליינטים - ללון בהם. מפסטורל עם סופ"שים של מוזיקה, דרך מלון איילה בעמק החולה שמציע גם הוא מופעים ועד למלונות עם סדנאות יין, סיורים ועוד - כולם מנסים למלא את השורות בעונה הלא חמה. ולמרות שהחורף היא שעתו היפה של המדבר - מסתבר שחופשה במלונות המדבר שלנו בקיץ - יותר פופולרית.

לכך תוסיפו את האתגר שיש לכל עסק תיירותי בארץ - המלחמה האחרונה שדי הבריחה מפה את התיירים - והנה לכם חיזור אחרי הקהל הישראלי. "התרגלנו ל'אפס אנד דאונז' ויש האטה באירוח של תיירים מחו"ל", מסבירה מיכל גולדפרב סמנכ"לית שיווק ומכירות בסיקס על המצב הלא יציב של ישראל, שמשפיע על אופי האורחים במלון. לדבריה, אם בעבר אחוז התיירים בסניף הישראלי של הסיקס עמד על 40 אחוזים, כיום מדובר על אולי 10 אחוזים בלבד. "כרגע אנחנו רק בשוק המקומי וזה מאוד מאתגר, כי אם יש איומים זה יוצר חוסר יציבות", היא מוסיפה.

ככה נולדו בחורף של אשתקד סופי השבוע הקולינריים של הסיקס, שאותם יוצר המפיק הקולינרי דוד קישקה שיודע לחבר בין אוכל, מלון ושפים בעלי שם - והרים שני חמשושים (הבא ב-5 במרץ) שנוגעים באוכל ומרכיביו השונים, כולל ארוחות שחיתות בערבים. אגב, קישקה גם מביא לכם את "מהחממה לצלחת" שקורה בחמשוש הזה, גם הוא בערבה, אבל בקונספט אחר לגמרי ולא פחות טעים ומעניין.

אבל לא סתם החליטו על סופ"שים עם קונספט של אוכל בסיקס. "אחד הקווים המנחים של המלון זה קולינריה", מסבירה מיכל, "כי יש פה מסעדת שף, שגם זכה בפרס". מיכל מתכוונת לדודו ביטון שזכה בתואר שף השנה של מותג המסעדות הבינלאומי הנחשב "גו-מיו" (Gault&Millau). מאחורי ביטון פז"ם ארוך טווח כשף מלון המלך דוד בירושלים וגם רקורד של טבח במסעדת "נומה" בקופנהגן, שנחשבה במשך שנים למסעדה הטובה בעולם (אבל גם היא נסגרה).

עכשיו, קחו את השף המהולל הזה, תוסיפו לו חיזוק של שפים בעלי שם מישראל - וקיבלתם חגיגה לחך. "רצינו ליצור פסטיבל קולינרי של השף שלנו שמארח שפים אחרים, והבאנו את ארז קומורובסקי, אחר כך את רפי כהן וענר בן רפאל פורמן", מיכל עושה לי "ניים דרופינג" כשאנחנו יושבים ב"מדין", אחת משתי מסעדות המלון.

בסופ"ש האחרון שבו הסיקס אירח אותי, הוזמן ללהטט עם ביטון שף מסעדת "סנטי" בתל אביב, גיא אריש, שעבר ב"פרונטו", ב"הסלון" של אייל שני וב"משייה" כשף ראשי. "בימי המלחמה רצינו לבנות תוכניות קדימה", נזכר ביטון איך החל השת"פ עם השפים. "חשבנו איך לשווק את מה שעושים כאן ביום-יום כי יש פה מלון שמייצר פה הכל - ממחמצות ו-14 בצקים בכל יום, וגם גינה אורגנית - ויש פה סיפור שרצינו לספר החוצה. כשגיא הגיע, אמרתי לו 'בוא נשתגע יחד וניצור ארוחה משותפת עם מגרש המשחקים שלנו', וזה הלך לא רע. כל השפים שבישלו פה אני מחובר אליהם ואוהב את בישוליהם, וזה ווין-ווין".

אז לסופ"ש האחרון, יצרו ביטון את אריש ארוחת-טעימות מיוחדת בערב שישי, שהוגשה בצורת "שיירינג" לשולחן האישי וכללה דברים מאוד מיוחדים. אולי מיוחדים מדי.

אבל עוד לפני המשתה הגדול, תוכן מעניין אחר שהיה בסופ"ש הזה והוגש כאפריטיף לפני הארוחה של יום שישי, היה סדנת קוקטיילים של אחר הצוהריים מול השמש המתפיידת לאיטה מעבר להרים. זוגות-זוגות הם התקבצו להם מאחורי שולחן ארוך שנערך עם כל האקססוריז לברמן המתחיל (שייקרים, מסננת, בחשנים וכדומה), בקבוקי אלכוהול בסדר מופתי לצד לימונים, עלים לקישוט וכוסות קוקטייל עם רגל זכוכית דקיקה.

המדריך בסדנה לימד חמישה קוקטיילים, כשכל דרינק שוקשק לצלילי מוזיקה שבקעה מרמקול ענק, ואט-אט החלו הזוגות לרקד גם מהמוזיקה וגם מהאלכוהול שעלה לראש. אחרי כשעה, יצאנו משם מבושמים, מחוייכים ומזגזגים (בהליכה). לא נזכור את מה שלמדנו, אבל היתה זו שעה של כיף ששלחה אותנו לשנאא"צ (שנת אחרי-אחרי הצוהריים) טובה לפני הדינר המיוחל.

ואז זה הגיע: שישי בערב, הגעתי ל"מדין", בשעה שתואמה טלפונית בצוהריים. המסעדה עמוסת אורחים שכבר אוכלים וטועמים, ואז חולק תפריט עם מה שאריש וביטון הכינו. בין הראשונות שהוגשו לשולחן היו ריבועים של טונה נא וברזאולה אנטריקוט שהונחו בעלי כובע הנזיר שקטף אריש בצוהריים - מנה ששותפתי לארוחה וחובבת דגים די שאבה והעלימה תוך כדי הבעות עונג. לאחר מכן, שתי מנות צמחוניות מעולות. הראשונה: סלריאק מאודה בשמן זית וחמאה, קרם סלריאק רוטרדם, חלמון שליו וציר פטריות - מנה פשוט חלומית, שלצערי נגמרה מהר מדי. השנייה: עולש בר חובזה, ארטישוק סגול, שעועית לבנה "בובס" ופטה של השכנים מנאות סמדר. היתה גם מנה של נקניקיות ברווז, לב ברווז, גארום ברווז, איולי ברווז מעושן - בקיצור הבנתם - ברווז - שלא דיברה אליי. במנות הביניים הוגש לוקוס וליה טלה מקומי וקפלאטי גזר גרוייר, רעמת האריה, שהיה נחמד מאוד. דווקא בעיקרית נרשמה אכזבה מסוימת כיוון שהאנטריקוט עגלה מקומית שיושן 50 ימים היה מלוח מדי, ולצידו איזה רוטב, ספק קרם מותסס, שהיה לא אכיל. יאמי.

אבל אז הגיעו הקינוחים (שלושה במספר) ושוב העלו חיוך על החך: שוקולד ואגוזי מקדמיה, פרפה חלב שקדים רך וטעים עם קישוט של פטל ואוכמניה, וארטישוק ירושלמי עם חמאה חומה.

הארוחה היתה מפתיעה, טובה מאוד בגדול, אבל היו כמה אכזבות. בערב כזה היה צריך לשים דגש גם על שירות מהיר ולחזק בעוד מלצרים, שכן היו זמני המתנה ארוכים יחסית בין מנות למנות, ואולי גם עומס במטבח ב"Rush Hour" שגרם לזה. קחו בחשבון שהארוחה לא כוללת שום שתייה, בטח לא יין, וגם על בקבוק מים של ליטר משלמים 27 שקלים (!). אם עושים כבר ארוחה שכזו לאנשים ששילמו ממיטב כספם, אפשר גם לתת דרינק פותח על חשבון הבית, או בטח מים. ו-וואלה, גם אספרסו קטן וחמוד לצד הקינוח, לא יקרה כלום.

הזכרתי מקודם את העניין שאריש קטף את עלי כובע הנזיר למנת הטונה. אז בסיקס יש דבר מופלא שאין כמעט באף מלון בארץ (קיים במצפה הימים, למשל) - הם מגדלים את הירקות שמהם מכינים לכם אוכל, והכל בגינה אורגנית.

במסגרת הסופ"ש הקולינרי התקיים סיור בגינה, שהיא מתחם ירוק ופורח של ערוגות שפשוט בא לך לעבור ביניהן וללקט לך משהו לפה, כמו בגן עדן של אדם וחווה. הסיור כלל מפגש עם ביטון שהסביר על חשיבות הגידולים, הטיימינג הנכון לקטוף כל ירק וירק, השימוש באדמה שהובאה במיוחד וגם בקומפוסט (שהם מייצרים) לדישון הירוקים. בערוגת הגזרים, שלף ביטון כמה גזרים לבנים וממש התרגש מהם, אפילו צילם סלפי עם יציר חלציו.

אם כבר משק אוטרקי, אז שמעתם פעם על מלון שיש לו מטע תמרים משלו? אז לסיקס יש. בכניסה למלון גדל לו מטע של דקלים ירוקים, שגם תורם לנוף המדברי וגם תורם תמרים למנות.

בין ארוחה אחת למשניה (צוהריים אין אבל אפשר להזמין מתפריט בבריכה), האורחים היו עסוקים בפעילויות שונות. היו כאלה שהתפנקו בספא, אחרים בג'קוזי החם (הבריכה מחוממת אבל רק עד 29 מעלות), ואילו אני יצאתי לטרק בשביל שעובר ממש בסמוך לריזורט, פגשתי יעלים, מאובנים וגם צבעים של הרי אדום שמולך כל הזמן.

בסופ"ש הבא יגיע שף אלעזר טמנו מ"סטודיו גורשה", שיבשל עם ביטון על תקן השף המתחלף. סופ"ש שכזה יעלה לזוג (חמישי-שבת עם ארוחת בוקר) יעלה לזוג החל מ-7,000 שקלים. לא זול, וזה עוד על חדר ללא בריכה קטנה וגינה. בשביל ארוחת ערב תיפרדו מעוד כמה מאות שקלים. עם זאת, החוויה בסיקס, בטח הקולינרית, כל כך מיוחדת שהיא נוגעת בכל החושים שלך: הטעם (בארוחות), הריח (בגינה האורגנית), הראייה (בנוף הנהדר), השמיעה (בשקט המדברי) והמישוש (שבטח יתקיים ביניכם בלילה). ולכל אלו תוסיפו את החוש השישי, שהוא בעצם הקסם שגורם לכל החושים האלה להתחבר, ממש כמו מנה של שף.