אני לא זוכר מתי נפתח בישראל בית חולים לבעל חיים ספציפי, שכל כולו ממוקד לטיפול בחיה אחת, אבל בפברואר הקרוב יפתח המרכז הארצי להצלת צבי הים החדש בגן לאומי נחל אלכסנדר.
מה מיוחד כל כך בצבים האלה שהיה צריך לפתוח רק עבורם בית חולים בהשקעה של 30 מיליון שקלים? ובכן, קודם כל אנחנו, האדם, פוגעים בצבים האלה כל הזמן ובכל שנה מגיעים למרכז להצלת צבי ים בישראל כ-200 צבים (וזה המספר של אלו שמגלים) עם פציעות שונות - מקטיעות גפיים ועד פגיעות הדף. שנית, החיה המדהימה הזו שאין בה שום רוע או רצון להזיק, נמצאת בסכנת הכחדה בישראל, ובשאר מקומות בעולם. אז הגיע הזמן לכפר, ולו במעט, על הנזק שאנחנו גורמים להם.
"אנחנו לא גן חיות"
המרכז הארצי להצלת צבי הים אינו חדש. למעשה, הוא הוקם כבר ב-1999 ופועל מאז לאישוש אוכלוסיית צבי הים במזרח הים התיכון. אולם עתה הוא מתחדש במרכז מבקרים שיכלול בית חולים לצבי הים, חדרי ניתוח חדישים, אזור אקלום לצבים הפצועים, מרכז חינוכי וגולת הכותרת שנחשפת לראשונה - גרעין הרבייה לצבי ים ירוקים - המין שנמצא בסכנת הכחדה החמורה ביותר מבין שני מיני צבי הים (השני הוא צב ים חום).
מה יש בירוק שהוא בסכנה גדולה יותר? ובכן הוא ניצוד במשך שנים עבור הבשר שלו אבל גם עקב רעיון מטופש, בעיקר במדינות ערב, שהשומן הירוק שלו מחזק את כוח הגברא. לא, לא זה מה שיעזור לכם, שכנים מטופשים. ולכן במרכז להצלה, מטפלים בכל צבי הים שפגע בהם האדם ומחזירים אותם לים. השנה הגיעו 180 צבים פגועים למרכז לטיפול בצבי הים. הפגיעות שונות, אבל מוכרות מאוד לצוות המטפל.
מאז הקמתו של המרכז, אז בסוף שנות ה-90, טופלו בו אלפי פרטים, עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף חמישה דולפינים. כ-70% מהפרטים שטופלו במרכז שוחררו לים הפתוח. צב שלא מסוגל לחזור הימה - עולה לגן עדן של צבים. "אנחנו לא גן חיות", מסביר ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים. "צב שלא יכול לשרוד בטבע אחרי טיפול, לא נחזיק אותו פה והוא לצערנו יגיע להמתת חסד".
באיי קיימן מגדלים צבי ים בשביל מרק צב ירוק
אבל אנחנו פה קודם כל כדי להציל צבי ים, ובשילוב מרכז המבקרים החדש גם הציבור יכול להיות שותף להצלת הצבים והעלאת המודעות לשמירת בעלי חיים וטבע.
הסיור במרכז החדש מתחיל בסרטון על הנעשה בו, לאחר מכן יוצאים למבואה שבה לומדים על הפציעות השונות של הצבים, למעשה שש פגיעות נפוצות כמו חוט דיג עם קרס שתקוע בצב, פגיעות הדף, פגיעת ראש, מדחף וטביעה. משם עוברים לחדר טיפול נמרץ, שבו ניתן לראות טיפול בלייב. לאחר מכן עוברים לגולת הכותרת של המרכז - גרעין הרבייה של הצבים הירוקים (אלו שבסכנת הכחדה חמורה), שאומנם קם כבר בשנת 2002 אבל כאן הוא קיבל עדנה חדשה.
בחמש השנים האחרונות יוצרו בגרעין 1,300 ביצים, חלקן לא פוריות. "זה לא נעשה בשום מקום בעולם", מסביר לוי. "יש אולי 20 בתי חולים לצבי ים בעולם ברמה הזו וגרעין רבייה כמו פה אין בשום מקום. למשל, באיי קיימן מגדלים צבים ירוקים אבל למאכל מרק צב ירוק, לא לרבייה בטבע".
לוי מוסיף, שבמרכז מתנהל מחקר ארוך שנים, גנטי והורמוני על הצבים. למשל, רואים שההטלות הראשוניות של הצב הירוק הן לא פוריות, או הטלה ראשונה קורית במים ולא על החוף. "אנו מייצרים הרבה דאטה, כולל כ-20 מחקרים עם אוניברסיטאות מכל העולם ובארץ, אוספים מידע על כל צב ויודעים אילו נקבות יהיו פוריות השנה", הוא אומר, "הן שמנמנות מחסה. כן, גם מחסה אפשר להשמין ויש בחסה 5 אחוז חלבון".
כשצבה עם חיישן עולה להטיל - העובדים מקבלים התראה
כחלק מהסיור שאורך כשעה ורבע, פוגשים המבקרים גם את עשרות המתנדבים שעוזרים לטפל בצבים שבטיפול ובשיקום. הם מנקים אותם, מברישים את השריון שלהם מירוקת ושאר דברים שנדבקים אליהם, מאכילים אותם (ולא, אי אפשר להאכיל אותם בעצמכם) ותורמים רבות להחזרתם לטבע.
המעקב אחרי הצבים נמשך לפעמים 24/7. "כשצבה עם חיישן עולה להטיל, אנשי המקום מקבלים התראה לטלפון והם יכולים לזהות בלילה מי עולה להטיל", מסביר יניב על המעקב הרציף אחרי בעלי השריון הימי. "חלק מהצבות פצועות ולכן חשוב לדעת מי עולה ואם היא יכולה לחפור את בור ההטלה עם הגפיים, שלעתים נפגעו קשות. לאחר מכן הביצים מועברות לחוות הדגרה בחופים בהם שומרים על הקינים, ולאחר מכן על האבקועים כדי שיגיעו לים, ולא כולם שורדים את הדרך הקצרה למים.
צב השעה
ומי ששומר על הצבים האלה ועל דור העתיד, ועושה לא מעט עבודות שחורות כמו לנקות, להבריש, לסרוק חופים ולצאת ל"שמרצבות" (שמירה על הקינים והאבקועים) ולהאכיל אותם בחצאי דגים (זה אולי דווקא נחמד) - הם מתנדבים. למעשה יותר מ-600 איש מכל הארץ, 80 מהם באופן קבוע. "ללא התגייסות הציבור הישראלי והפעלת מערך מתנדבים ומתנדבות - המרכז לא היה מגיע להיקפים וליכולות שאליו הגיע", אומרים ברט"ג.
במהלך שנת 2025, גם בצל הלחימה, פעלו כ-19 קבוצות התנדבות אזוריות שנוהלו כולן על ידי מתנדבים - בכל שעות היום והלילה.
להציל את הצב, ואותנו מעצמנו
המרכז להצלת צבי הים יפתח, כאמור, בפברואר הקרוב. משך הביקור 75 דקות. מחיר כניסה: 40 שקלים למבוגר, 18 שקלים לילד. כרגע יתקבלו קבוצות של עד 35 איש, אבל אפשר כמה קבוצות שיבקרו במקביל.
ברשות מסבירים כי היות ומרכז המבקרים הינו חלק מבית חולים פעיל, תתאפשר הצצה לעבודת הטיפול והשיקום של הצבים הפצועים. עם זאת, עצם היותו מרכז טיפולי פעיל, פתיחת מרכז המבקרים תהיה מדורגת כדי לוודא כי פתיחתו אינה משפיעה על צבי הים במקום. ברשות מקווים שעד חודש אפריל 2026 - המרכז יפתח בצורה מלאה לקליטת קהל בכל ימות השבוע והביקור בו יותאם לקהלים מגוונים.
"הצב הוא מעין מטרייה - כשאנחנו שומרים עליו, אנחנו שומרים על כל סביבת החיים שלו: הסביבה הימית והסביבה החופית- ומכך גם על כל המינים המתקיימים לצידו", אומרת מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי. "הצלת הסביבה עבור צב הים, מצילה אותו עבור כלל המינים - כולל אותנו עצמנו".