וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

במיצג ה"חדש" של טבריה הושקעו מיליונים. זה מה שיביא תיירים?

עודכן לאחרונה: 4.11.2025 / 17:02

ב-2010 נחנך מיזם "הטיבריום" בטבריה בהשקעה של מיליונים, אולם שלוש שנים אחרי הוא טבע בכנרת. אתמול הוא הושק מחדש בהשקעה של עוד מיליונים. האם זה מה שיחזיר את התיירות לעיר?

השקה מחודשת של טיבריום בטבריה, 3.11.25/צילום: אושרי וייצמן

13 שנים אחרי ששקע במצולות הכנרת והפך סמל לאובדן השקעה כספית, בטבריה נפתח אתמול (שני) מחדש מיצג הטיבריום.

אין זוועה כזו: מצאנו את העיר הכי מלוכלכת בישראל. צפו

הטיברים הוא מופע מים אורקולי שהוצב בכנרת, מול חלקה הצפוני של טיילת העיר על שם יגאל אלון. המיזם נחנך לראשונה באוקטובר 2010 בהשקעה של 7 מיליון שקלים של משרד התיירות. הוא הפך אז לאטרקציה תיירותית חשובה בעיר ותיירים רבים מהארץ ומחו"ל הגיעו לחזות במופע. אולם בינואר 2013 טבעה הדוברה שעליה הוקם המיצג. מדובר היה במחדל שזכה למספר איזכורים בדוחות מבקר המדינה.

המבקר מתח ביקורת על כך שלא לקחו בחשבון את השינויים במפלס הכנרת, שדרשו העלאה והורדה של הדוברה. מדובר ב"גוש ברזל ענקי המסתיר את החוף ואת יופייה של הכינרת", כתב המבקר יוסף שפירא בשנת 2016. וכך הטיבריום הפך דוגמא להשקעה בפרויקטים תיירותיים ואובדן הערך התיירותי שלהם, וסמל לשקיעתה של טבריה.

ב-2010 הושקעו 7 מיליון שקלים במיצג. הטיבריום המחודש, אמש/תמונות גולשים, אושרי וייצמן
השקת הטיבריום בטבריה, 3.11.25. אושרי וייצמן, תמונות גולשים
"צפוי להעניק דחיפה כלכלית לעסקים המקומיים". הטיבריום החדש/תמונות גולשים, אושרי וייצמן

מרבית ההבטחות לא מומשו עד היום

אמש, אחרי אין סוף הבטחות להקמתו מחדש של המיזם, הוא נחנך מחדש. משרד התיירות השקיע בשיקום הפרויקט שמונה מיליון שקלים ועיריית טבריה שני מיליון שקלים. בעיריית טבריה מבטיחים ש"מדי ערב יופעלו ארבעה מופעים שונים בשעות עגולות, שיספקו חוויה המשלבת אמנות, טכנולוגיה ונוף. לצד תרומת הפרויקט לתיירות ולחוויית המבקרים, הוא צפוי להעניק דחיפה כלכלית לעסקים המקומיים".

בהודעת העירייה נכתב עוד, כי "משרד התיירות רואה פוטנציאל תיירותי גדול בטבריה ובאזורים הסובבים אותה, ובהתאם לכך פועל בהתאם לתוכנית אסטרטגית לפיתוח העיר, שבמסגרתה מבוצעים מגוון פרויקטים ובין היתר: באזור המרינה, בטיילת יגאל אלון, בגן העיר ועוד".

אלא שמיזם הטיבריום לבדו לא ישקם את ענף התיירות שמהווה עוגן כלכלי מרכזי בטבריה. כבר שנים רבות שממשלת ישראל מבטיחה להשקיע בשורת מיזמים תיירותיים משמעותיים בעיר. מרבית ההבטחות לא מומשו עד היום. באפריל 2012 נערכה בעיר בישיבת ממשלה חגיגית. הממשלה, בראשות בנימין נתניהו, הצהירה אז כי "לאור המאפיינים התיירותיים הייחודיים של טבריה, והפוטנציאל הגלום בפיתוחה של העיר כמרכז תיירות ייחודי לחוף הכנרת, ולקראת ציון אלפיים שנה להקמת העיר, אשר הקמתה מתוארכת לשנים 20-18 לספירה, להפעיל תכנית ממשלתית לפיתוח ולהעצמה של העיר טבריה כעיר תיירות".
על פי אותה תוכנית היו אמורים להתבצע כ-15 פרוייקטים שיתנו לעיר דחיפה רצינית ויצעידו אותה קדימה. ההיקף הכספי של אותה תוכנית הגיע ל-150.5 מיליון שקלים. בחינה של אותה תוכנית מעלה כי חלק מהפרוייקטים שנכללו באותה תוכנית לא בוצעו והתקציב לא בוצע במלואו. מאותה תוכנית מומשו קרוב ל-130 מיליון שקלים בלוחות זמנים איטיים, שחרגו מעבר לגבולות הזמן שהוקצו להם.

המיזמים הבולטים שהיו באותה תוכנית ושלא יצאו אל הפועל נוגעים בעיקר באתרי שימור ומורשת, שיכולים היו להפוך לעוגן התיירותי המרכזי של העיר. בתחילה פוספסו חגיגות אלפיים שנים להיווסדה של העיר שהיו אמורות להיערך בין 2018-2020 (על פי הערכות חוקרים נוסדה בשנת 18 או 20 לספירה). אחר כך הגיעה מגיפת הקורונה שהנחיתה מכה קשה על התיירות בעיר. בהמשך, במאי 2022, פגעה סערה בטיילת בעיר וגרמה לנזקים כבדים ואחר כך פרצה מלחמת" 7 באוקטובר", שפגעה בכל ענף התיירות בישראל.

"פוטנציאל תיירותי גדול בטבריה ובאזורים הסובבים אותה". נחיה ונראה/תמונות גולשים, אושרי וייצמן

טבריה, תהי בית שאן

אבל המדינה והעיריה לא ניצלו את השנים האלה להוצאתם לפועל של המיזמים שעליהם התחייבה הממשלה. מדובר בעיקר בהשקעה באתרי מורשת יהודית, בהם טבריה היתה יכולה לזכות ביתרון יחסי נוכח העובדה כי בהיווסדה היתה זאת עיר יהודית תחת שילטון רומי. טבריה היתה אז מרכז לפעילות רוחנית, תרבותית ופוליטית של העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. העיר היתה למושב האחרון של הסנהדרין, בבית המדרש הגדול שפעל בה נתחבר ונחתם 'התלמוד הירושלמי', נחתמה המשנה, חובר הניקוד בו משתמשים עד ימינו והוא מכונה 'הניקוד הטברייני', ובמאה ה-10 נכתב בה ספר התורה העתיק המוכר כ'כתר ארם צובא' וחוברו בה פיוטים.

מזה שנים מדובר על פרוייקט לאומי שבמסגרתו תיחשף טבריה העתיקה ותהפוך לאתר משמעותי, כפי שנעשה בעבר בבית שאן. העיר העתיקה, שרוב שרידיה קבורים עדיין מתחת לאדמה, במבואה הדרומית של העיר, היא אוצר ארכיאולוגי עצום שטרם מומש. לדוגמה, באתר תיאטרון רומי שהתגלה בעבר על ידי הארכיאולוגים הפרופסור יזהר הירשפלד ויוסי סטפנסקי. מדובר בתיאטרון דומה לאלו שבקיסריה ובבית שאן. רשות העתיקות חפרה וחשפה את התיאטרון, אבל כדי להפוך אותו לאתר תיירות והופעות נדרשת עוד השקעה כספית משמעותית וזה לא קרה עד היום.

דוגמאות להחמצות והבטחות נוספות שלא מומשו לא חסרות: בניגוד להחלטת הממשלה מ-2012 לא הושלם פרוייקט שיקום ושימור מתחם "בית ניניו" ובית כנסת "הסניור". מדובר במתחם ייחודי, שריד אחרון לעיר העתיקה שנחרבה אחרי מלחמת העצמאות.

עוד מתחם היסטורי שיועד לשיקום ושימור באותה תכנית מבטיחה של הממשלה מ-2012 הוא מתחם הסראיה שהקים יותר מ-200 שנה דאהר אל-עומר, שליט הגליל. המבנה שימש כבית ממשל ובית סוהר.
מופע הטיבריום המרשים, עם המוזיקה, האורות, סילוני המים וקרני הלייזר, הוא רק צעד קטן לתקומת התיירות בטבריה ולהצלת הכלכלה המקומית.

  • עוד באותו נושא:
  • טבריה

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully