בגן הלאומי שבטה נוטעים בימים אלו חלקת כרם חדשה, בין שרידי טרסות ביזנטיות עתיקות. מדובר ביוזמה ארכיאולוגית-תיירותית אותה מובילה רשות הטבע והגנים, שמתקיימת כחלק ממיזם "כרם זרעי המורשת" בדרום הארץ. מטרת המיזם היא לשחזר זני גפן קדומים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בהר הנגב, ולהחזיר אל הנוף המדברי מסורות גידול ששגשגו כאן בארץ ישראל בתקופה הביזנטית. הזרעים שזוהו גנטית במחקר משולב של אוניברסיטת חיפה ותל אביב בניצוחו של פרופ' גיא בר עוז, ניטעים מחדש על ידי ד"ר ליאור שוימר וצוותי רשות הטבע והגנים באותן שיטות מסורתיות שהוזכרו גם במקורות יהודיים בני התקופה.
עוד בנושא:
הכירו את השביל החדש בנגב שמוקדש כולו ליין
"בנטיעת הכרם בשבטה אנחנו לא רק מחיים מסורת חקלאית עתיקה, אלא גם מעמיקים את החיבור של המטיילים לסיפור ההיסטורי יוצא הדופן של הנגב הביזנטי", אומרת אפרת רוחין, ממונת קהל וקהילה במחוז דרום ברשות הטבע והגנים. "הכרם הופך את הביקור בגן הלאומי לחוויה רב-חושית שמחברת בין טעם, נוף והיסטוריה. בחגי תשרי הקרובים אנו מזמינים את הציבור להגיע לגן הלאומי שבטה, לטייל בין הגתות והכנסיות, ולחוות את הקסם השקט של המדבר בעונה הנעימה ביותר בשנה. אנו מזכירים למטיילים להקפיד על כללי הטיול הבטוח - לצאת לדרך בשעות הקרירות, להצטייד במים, כובע וקרם הגנה, ולבדוק מראש את תנאי המסלול באתר הרשות. שמירה על ניקיון האתר והימנעות מהשארת פסולת בטבע הן חלק בלתי נפרד מהאחריות שלנו כלפי המקומות הייחודיים הללו".
"הגפן הרוגלית"
במהלך חפירות ארכאולוגיות במערות עבדת, התגלו זרעי ענבים בני כ-1,400 שנה, שהשתמרו במצב יוצא דופן. מחקר גנטי מקיף הצליח לקשור אותם לזנים ששרדו בשרידי בוסתנים במישור החוף - בהם זן הסריקי (יין אדום), הבאר (יין לבן) והדבוקי (מאכל ויין לבן). יחורים מאותם זנים גודלו במשתלת "זרעי המורשת" של אסף בשן והועברו אל הגנים הלאומיים שבטה ועבדת, במטרה לשחזר את הכרמים שהיו כאן בתקופה הביזנטית. מדובר בשחזור לא רק של הזן, אלא גם של שיטות הגידול: גפנים הנטועות על תלוליות אבן - "גפן רוגלית" - כפי שמוזכר בתלמוד הירושלמי ובמסכת מנחות: "אין מביאין מהדליות אלא מן הרוגליות", כלומר - רק ענבים מגידול מסוג זה היו ראויים לשמש כמנחה בבית המקדש.
בדומה לכרם זרעי המורשת בגן לאומי עבדת, שם ניטע בשנת 2023 כרם ראשון מסוגו של גפנים מזנים קדומים של הנגב, גם בגן הלאומי שבטה - נטועים השתילים בשיטת "הגפן הרוגלית", על תלוליות אבן בתוך טרסות חקלאיות ביזנטיות. חלקת הכרם ממוקמת בין הכניסה לאתר לבין הגת המערבית אחת משלוש גתות שבטה ששימשו ליצור ויצוא של יין מהמרחב המדברי לארצות אירופה.
מפגש עם תרבות עתיקה שהתפתחה בתנאי מדבר
גן לאומי שבטה הוא מהאתרים המרשימים בישראל למפגש עם תרבות עתיקה שהתפתחה בתנאי מדבר. בלב מרחב שומם למראה, נשתמרו שרידי עיירה ביזנטית שלמה - רחובות, בתי מגורים, שלוש כנסיות, בריכות ציבוריות, גתות ומערכת מים מתקדמת שהובילה מים ממרחק של קילומטרים. שילוב יוצא דופן זה בין חיים עירוניים מפותחים לבין שיטות עיבוד קרקע מתוחכמות באקלים יבש, הקנה לשבטה את מעמדה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
ההליכה באתר חושפת את המבקרים למוקדי עניין מגוונים: הכנסייה הצפונית המרשימה, כיכר הבריכות, בית המושל, הגת הגדולה והבוסתן המשוחזר שבצפון. בין אלה משתלב כעת גם הכרם החדש, שניטע בתוך חלקות ביזנטיות והופך את חוויית הביקור למעמיקה ורבת-שכבות. שלטי הסבר חדשים שעתידים להיפרס בשטח יעניקו הקשר נוסף למסורת החקלאית של יושבי המדבר בעבר.