היינו ב"לבונה" - מתחם הלינה החדש במדבר. זה מה שחשבנו עליו

הבשורה הטובה: נסיעה מהמרכז (למשל, מתל אביב) לערבה התיכונה אורכת כשעתיים וחצי בלבד. ממש כמו לנסוע לגולן. הבשורה הרעה: בערבה חם בקיץ כמו בגיהנום.

אבל בדיוק בשביל זה יצרו את "לילות קיץ בערבה התיכונה" - הפסטיבל הקיצי שמציע לכם לבלות, לטייל ולכייף בשעות הכי נעימות באזור - בין שקיעה לזריחה. האירוע שמציע חודש שלם (27.8-27.7) של פעילויות, הופעות ולינה מגוונת כולל בגלמפינג הראשון בערבה.

יש לא מעט אתרי לינה בערבה התיכונה. רובם מסתכמים בחאנים, אורחנים או מלאאאאא צימרים איכותיים בישוב צוקים. יש גם תוכנית למלונות שעתידים לקום בשנים הקרובות, אבל עד שזה יקרה, הגלמפינג המוכר ש"פלש" לרחבי הארץ, בעיקר למדבר - אזור ים המלח (קליה) והנגב המרכזי (מצפה רמון) - הגיע לראשונה גם לערבה - אזור שמתפרש על כמעט שני שליש משטח ישראל.

אז הכירו את "לבונה" שהוקם בסמוך ל"מואה" הנבטית שעל "דרך הבשמים" העתיקה, ונפתח ממש לאחרונה ועדיין בהרצה. המתחם קרוי על שם צמח שממנו הפיקו קטורת בחצי האי ערב והיה נפוץ במסחר שעבר ממש כאן, בערבה. המתחם למבוגרים בלבד חוץ מבקיץ ובחגים, זאת עקב הריטריטים והשקט הרצוי. לבונה הוא מיזם של ארבעה חברים שהוקם בלוקיישן נהדר, קרוב לכביש 90, ועם זאת עדיין מבודד ושקט, כשמסביב צוקים נהדרים שתוחמים אותו.

בלבונה שבע בקתות או חדרים ממוזגים עם מיטה זוגית (עד 4 איש), מטבח מאובזר, מקלחת טובה ושכשוכית צמודה, שניתן לחמם או או לקרר לפי הצורך. ויש גם מקלחת חוץ פרטית. במיטה מצעים נעימים, מקלחת עם "דוש" טוב וסבוני "אקו" איכותיים, כמו גם מגבות טובות. עם זאת, החדרים די פשוטים ללא שידות לצד המיטה או אהילים, החלונות די פשוטים, ומערכת ההפעלה של השכשוכית נמצאת מאחורי הבקתה (ליד המיטה) ועושה רעש תמידי - כמו לישון ליד רעש של מקרר של פעם, שמזמזם כל הזמן. יש גם מקלחת שטח לצד הבריכה (כדאי להוסיף מתלים).

עוד במתחם, 11 אוהלי גלמפינג ממוזגים ומאובזרים (לשלושה עד חמישה אנשים), ושתי שכשוכיות שיתופיות, כמו גם השירותים והמקלחות. בתוך האוהל שטיח, מראה, ריהוט ומזגן כמובן. אולי הגלמפינג הכי מאובזר ויפה שראינו. עוד במקום, אוהל לינה מרכזי לקבוצות גדולות, וגם פגודה שבה נערכים ריטריטים, סדנאות ומפגשים מיוחדים.

כזכור, המקום עוד בהרצה, אבל בלבונה יצטרכו לפתור את מצוקת החום, בעיקר עבור שוכני הגלמפינג, שלהם רק שתי שכשוכיות ציבוריות לא מוצלות (וכמה אפשר להיות בשכשוכית או באוהל ממוזג במשך היום?). עוד דבר שצריך להכניס למתחם הוא תוכן, והרבה: מה לעשות בשעות החמות, כמו גם הסברים על המקום, הצעות לטיולים באזור, הכנת שבילי הליכה, שילוט ובעיקר לפתור את נושא הצל במתחם הלינה עצמו.

חשוב לציין, כי הלינה אינה כוללת ארוחת בוקר ולרשות האורחים מטבח מרכזי להכנת ארוחות, מקררים לאחסון ואזור ישיבה ייעודי. הבונוס הגדול: למשכימי קום מצפה זריחה מדהימה ממש מהכניסה למתחם, כך שלא צריך ללכת הרבה כדי ליהנות מיופיה של הערבה שנצבעת כתום, וגם מזג האוויר נהדר בשעות האלו.

כמה יעלה? אז המחירים לזוג בחדר (מינימום שני לילות בסופ"ש) מתחילים ב-1,200 שקל ללילה (אלף באמצ"ש). בגלמפינג (עד 5 איש) 800 לשקל ללילה בסופ"ש (650 שקל באמצ"ש). נזכיר כי המחירים ללא ארוחת בוקר, ואלו עוד מחירי הרצה שיעלו. לטעמנו, מחיר הלינה בחדר יקר מדי ולא משתלם. בגלמפינג, לעומת זאת, דווקא מאוד (וגם אין מינימום שני לילות).

אז בשעות היום מתבקש מקור מים, ולמי שלא מכיר יש בריכה חדשה (יחסית) וענקית בערבה התיכונה שפתוחה לכולם, מבלי שצריך לבקש טובות מאיזה מכר במושב שיפתח את השער הצהוב לישוב, או שיסתכלו עליכם בעיניים בוחנות ("למי אתם שייכים?") בבריכה המקומית. בישוב הקהילתי ספיר, שם גם הלב של הערבה התיכונה (משרדי המועצה, מרפאה ועוד) הקימו ב-2021 מרכז שחייה וספורט חדשני שבו בריכה חצי אולימפית, בריכת ילדים ובריכת פעוטות. במסגרת "לילות קיץ" בימי שני וחמישי תהיה שחייה לילית עד השעה 22:00 (20 שקל במקום 50) ופיצה עד 23:00. ב-7 באוגוסט תיערך הקרנה של סרט חינם על הדשא.

מחוץ לבריכה מחכה לכם "קפה גלינקה" - בית קפה חמוד שהיה בעבר פיצריה בשם "מיה נפוליטנה", אולם כיום גלית גרטי, בת הישוב, פתחה אותו מחדש ומכינה פיצה בשני וחמישי, ובשאר השבוע כריכים וסלטים. שימו לב למחיר של פיצה משפחתית - 55 שקל (גולד לארג') כולל תוספת. 050-8446865.

בבריכה יש גם מרכז טיפולי, מעין קליניקה קהילתית עם עיסויים של המטפלים שחיים באזור ומגיעים לצימרים שפזורים ברחבי הערבה. אחת מהן היא עדי, מעסה מספיר שמתמחה בעיסוי שבדי, תאילנדי, מתיחות והיא גם רפלקסולוגית. ושימו לב למחיר גם כאן - 50 דקות ב-150 שקל. רוצים עיסוי בצימר? 330 עד 350 לצימריסטים, ואם זה בבית שלה בספיר - 250 שקל. מרכז שחיה ערבה: 08-8592825.

הרבה מכירים בערבה את "המעדנייה Route 90" ואת "אורסולה" בצומת צוקים - שני מקומות מעולים לאכול בהם. אבל הנה עוד מקום נהדר לאכול בו כריך טוב, טוסט או יוגורט עם תוספות - "פינת קפה" בעין יהב. מטיילים ותיקים בערבה ודאי יזהו את ה"יוגורטיה" המוכרת של יעל קרנדל מעין יהב, שיצאה לפני כחמש שנים מהמושב החוצה למתחם המרכזי, שבו גם הסופר הגדול של האזור. אז מעבר ליוגורט, כיום התפריט התרחב ואפשר להזמין מראש סנדוויצ'ים וסלטים. פתוח כל יום.

והנה מקום פחות מוכר לשתות בו, או לפחות ללגום בו ולקחת הביתה או לצימר - "מזקקת ערבה" במושב צופר. המזקקה הוקמה במשק של משפחתה של תמר, אשתו של יון גרעיני, בבית אריזה לתמרים. במקום מזקקים מזה חמש שנים אלכוהול, אבל לפני חצי שנה לקח יון את המקום והחל לתפעל אותו כמזקקה שבה מייצרים אלכוהול - מתמרים. כך הפך בית האריזה למזקקת בוטיק שמייצרת ישירות מהפרי (התמר) לבקבוק. בסיור במקום תוכלו לראות את התליך הזיקוק וגם לטעות את המשקאות האלכוהולים, כמו ג'ין עם צמחי מדבר, ליקריץ וברנדי ו"או דה וי" ("מי החיים" בצרפתית), משקה שדומה לגראפה שמיוצר מענבים בדרך כלל, אבל שם מתמרים.

צופר ספג מכה קשה במלחמה האחרונה בעזה, כששלושת בני המושב נפלו: גלי שקותאי (בן המשפחה) ורואי אליאס שהיו חברים מהגן ועידו אפל - כולם מאותה השכבה. לזכרם, הוציאו במזקקה משקה של ערק וג'ין מתמרים הנושא את שמם ותמונתם. סיור וטעימות: 50 שקל לאדם, כשעה. 050-9808691.

אם "נפלתם" על יום שישי בערבה, אתם חייבים לפקוד את כפר האומנים בצוקים. המקום הנהדר הזה, שמלא בעשרות מתחמי סטודי של אמנים מקומיים, מציע לא רק שיטוט מרהיב לשופינג של אמנות, בגדים ונקודות אוכל כמו פיצה, סלטים וסנדוויצ'ים, אלא גם סדנאות של כמה שעות שאחריהן יוצאים עם משהו הביתה.

למשל, בסטודיו לקרמיקה של נחמה חרך תוכלו להכין יצירה משלכם מחימר שתעצבו ביד או בעזרת אבניים. יש לה סוגי חימרי שונים בצבעים שונים, והיא משתמשת בגלזורה או אנגוב (חימר לבן שמוסיפים לו פיגמנטים ומציירים על הכלי). ב"לילות קיץ" תוכלו להגיע גם בערבי חמישי, ללא תיאום בראש, ותוכלו להכין כלי ברבע שעה. תקבלו אותו במקום ללא שריפה שאורכת ימים ב-50 שקל. סדנה פרטית אורכת כשעתיים - 880 שקל לזוג.

עוד בכפר, המקום של ליזה קריג, ציירת שמציירת בשמן את נופי הערבה שהיא מצלמת. למשל, היא מציירת מעיינות שיבשו, שינויי אקלים, דקלים ושאר צמחייה שאופיינית לאזור. בסטודיו שלה גם מדבקות וחוברות יצירה וצביעה שהיא יצרה, המשלבות את בעלי החיים והצמחים שבערבה. מתנה מהממת לאוהבי טבע וגם למי שעוד לא.

מקום אחר מדליק הוא של אור מור, שלפני ארבע שנים פתח את "אסקולה" - בית קליה לקפה ומכין תערובות קפה בהשראת המדבר. כל תערובת יש לה סיפור משלה שמספרת על הנגב. מעבר להכנת הקפה, אור מייבא קפה מהודו, סומטרה באינדונזיה, ברזיל, מקסיקו ואתיופיה, והוא מוכר למקומות שמגישים קפה בערבה, כמו יוטבתה, תמנע, ערנדל, מצפה רמון ועוד. לדבריו, תערובת הקפה הכי נמכרת היא "ליל מטאורים" שהיא ערבוב של רובוסטה הודית כמה זנים מאפריקה, ברזיל וקולומביה - "חגיגה בכוס הקפה", הוא אומר. לחובבי קפה קר הוא ממליץ על ה"שצף" (על שם השטפונות) או "שרקיה" (רוח מזרחית) שהיא עדינה ופירותית. אבל מסתבר בכלל שהסנדל הולך יחף וכשאור בבית - הקפה המועדף עליו הוא קפה שחור. במקום תוכלו לבוא לשתות, לקנות וגם לערוך סיור קצר על הקפה וסוגיו.

סטודיו מדליק ומאוד חברתי ואקולוגי בשם "חנניה", פתחה נופר חיה גת - מורה שבתקופת הקורונה הפכה לאמנית. היא החלה בציור ועברה לצביעת בגדים עם שיטה שחזקה יותר מטאי דאי. נופר לוקחת בגדי יד 2 ומחדשת אותם. כך למשל, תמצאו אצלה טי-שירטים מהממים ב-59 שקל, שמלות, טוניקות ושאר דברים שיצבעו לכם את מצב הרוח.

את אחת החוויות הכי מדבריות שיש תקבלו מארז אקשוטי ממושב פארן. ארז וינון, בן זוגו שהוא שף, הם כנראה הגייז הראשונים בערבה, למרות שאינם היחידים (וטוב שגם הערבה נצבעת בעוד צבעים), שעברו לפני שנתיים לפארן - המושב שבו גדל ינון. ארז הוא מורה דרך, שב-7 באוקטובר הפך ממדריך תיירים בירושלים למפתח מוצר לישראלים - ארוחות שטח ותצפית כוכבים, וגם מוציא טיולי ג'יפים ושאר הפקות שטח.

ארז יחכה לכם בשעת בין ערביים נהדרת עם פריסה נהדרת של מחצלות, פינות ישיבה וארוחת פויקה חמה, כולל קינוח טעים. אם תרצו להוסיף יין, פירות וכל מה שתרצו, רק דברו איתו והוא ישלב בתוספת תשלום. כשהדמדומים יתחלפו בלילה השחור, או אז יצאו הכוכבים החוצה וארז יכוון את הטלסקופ שלו ויראה לכם את הירח דרך העדשה, וגם יספר לכם על הכוכבים ושאר סיפורי מיתולוגיה יוונית, כשאתם שרועים על המחצלות וכוס תה חם בידכם, לצד מדורה בוערת ושיפודי מרשמלו לילדים. כל התענוג הזה יעלה 160 שקלים לאדם. 052-3677317.

הדרך חזרה מהערבה למרכז תמיד משביזה. אתה מסיים את הפרק הזה בטבע, בזריחה, ומגיע לשקיעה שמלווה אותך חזרה לשגרה. הבשורה הרעה: הדרך אורכת כשעתיים וחצי, שבהן המדבר מתחלף בבניינים ולחות. הבשורה הטובה: יש עוד חודש ללילות הקיץ החמים שבהם שוב דבר אינו קורה, חוץ מבערבה.

הכותב היה אורח של הערבה התיכונה.