כולנו מכירים את הסיפור התנ"כי המתאר כיצד משה עלה על הר סיני, נפגש פנים אל פנים עם אלוהים - וירד כשהוא נושא את לוחות הברית עליהן עשרות הדיברות החקוקות באבן. אבל איפה זה קרה? המיקום האמיתי של האתר הקדוש הזה אינו ודאי מבחינה היסטורית והדבר עורר מחלוקת ארוכת שנים: האם הר סיני שוכן במצרים או דווקא מעבר לגבול בערב הסעודית?
החוקר המקראי ג'ואל ריצ'רדסון הוא בין התומכים בתיאוריה של ערב הסעודית וטוען כי פסגה מרוחקת בשם ג'בל אל-לווז תואמת את תיאור התנ"ך באופן מדויק יותר מכל אתר אחר. לדבריו, ההר כולל מבנה דו-מפלסי, פסגה גבוהה מעל מישור רחב דמוי קערה, בדיוק כפי שמתואר בתנ"ך כאשר משה עולה לבדו אל ההר בעוד שאר העם נותר למרגלותיו.
סיפורו של משה מסופר בספר שמות, בו מתואר כיצד בני ישראל הוצאו מעבדות במצרים בדרכם לארץ המובטחת. על פי הכתוב, אלוהים קרא למשה אל הר סיני, שם מסר לו הנחיות לבניית המשכן ולביצוע הקורבנות. כאשר סיים לדבר איתו, מסר לו שני לוחות אבן שעליהם חקוקים עשרת הדיברות.
לפי הדיילי מייל, בסמוך לג'בל אל-לווז ניצב סלע עצום ומפוצל הנראה כעמוד זיכרון - שריצ'רדסון מקשר אותו לסיפור התנ"כי שבו משה היכה בסלע כדי להוציא ממנו מים. הוא מצביע גם על נחל יבש העובר לצד ההר, פרט נוסף מהתנ"ך שלדבריו מחזק את האפשרות שג'בל אל-לווז הוא אכן הר סיני האמיתי. האמנם?
ביקור בג'בל אל-לווז:
עם זאת, עמדתו של ריצ'רדסון היא עמדת מיעוט. מרבית החוקרים סבורים שהר סיני נמצא בחצי האי סיני שבמצרים, כיוון שתיאור מסעם של בני ישראל במדבר בתנ"ך תואם היטב את האזור הזה. אחד הגורמים המשפיעים ביותר הוא נוכחותו של מנזר סנטה קתרינה, שנבנה במאה ה-6 למרגלות הר שמזוהה זה מכבר עם הר סיני, הידוע גם בשם ג'בל מוסא - "הר משה".
היסטוריונים נוצרים מוקדמים ונזירים ביזנטיים סייעו לבסס את הזיהוי של ההר עם האתר התנ"כי, באמצעות מפות ונתיבי עלייה לרגל. המסורת הנוצרית מספרת שהמלכה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, היא שזיהתה את הר סיני בג'בל מוסא. בשנת 527 בנה הקיסר יוסטיניאנוס הראשון במקום כנסייה נוצרית בשם 'סנטה קתרינה'.
אולם כעת חוקרים מודרניים בוחנים מחדש את האפשרות שהמיקום האמיתי הוא דווקא בערב הסעודית - כ-320 קילומטרים דרום-מזרחית מג'בל מוסא, מרחק שתומך לדעת ריצ'רדסון בתיאוריה שלו, אך מעורר ספקות בקרב חוקרים אחרים בשל התיאור התנ"כי של מסע בני ישראל.
עוד בנושא:
תיבת נח התגלתה? חוקרים חשפו ממצאים מסתוריים שתואמים את התנ"ך
היכן נמצא גן עדן? מדען מציג טענה חדשה ומרעישה
ריצ'רדסון ביקר לראשונה בג'בל אל-לווז בשנת 2018 והוא נזכר שחשב לעצמו: "זה בדיוק מה שהיית מצפה לראות כשאתה קורא את הטקסט המקראי. בספר דברים כתוב שיש נחל שיורד מההר ממש לצד המזבח - וזה באמת שם. כיום זה בעיקר נחל יבש", הוא אמר. בנוסף לכך, התגלו ממצאים ארכיאולוגיים על ההר הסעודי, כולל 12 עמודי אבן שהתגלו בשנת 1984.
בספר שמות, פרק כ"ד פסוק ד', מתואר כיצד משה בנה מזבח והקים שנים-עשר עמודים כנגד שנים-עשר שבטי ישראל. גם בצידי ההר נמצאו פטרוגליפים (חריתות סלע עתיקות) של בקר מבוית, שלפי הערכות מתוארכים ללפני שנת 1000 לפנה"ס. הפטרוגליפים כוללים גם דמויות המחזיקות בעלי חיים גדולים מעל ראשיהן. תמונות אלו תואמות לתיאור בספר שמות על עגל הזהב שבני ישראל בנו כדי לעבוד אותו, מעשה שנחשב לחטא חמור בתנ"ך, בזמן שמשה שהה על ההר במשך 40 יום ו-40 לילה.
על אף בקיאותו של ריצ'רדסון בכתבי הקודש ובהר ג'בל אל-לווז, הוא מדגיש שהוא מתייחס לכל "הראיות" בזהירות וספקנות רבה. אחת הדוגמאות לכך היא ה"סלע המפוצל" הסמוך להר - שעשוי להתאים לסיפור התנ"כי שבו משה הכה בסלע כדי להוציא ממנו מים לבני ישראל. אולם, לפי הכתוב, אלוהים ציווה על משה לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים - ולא להכות בו. משה, שלא בטח בכוחו ובקדושתו של אלוהים היכה בסלע - מעשה שבגללו נאסר עליו להיכנס לארץ המובטחת עם בני ישראל.
האם זה הסלע בו היכה משה?
חשוב לציין שהתנ"ך כולל שני סיפורים שונים על הוצאת מים מהסלע: באחד מהם (שמות י"ז) אלוהים מצווה על משה להכות בסלע, והוא עושה זאת והמים יוצאים. בסיפור המאוחר יותר (במדבר כ') אלוהים מצווה על משה לדבר אל הסלע, אך משה מכה אותו שוב ובעקבות מעשה זה נגזר עליו שלא ייכנס לארץ ישראל. ריצ'רדסון מקשר את הסלע דווקא לסיפור המאוחר יותר, שבו ההכאה נחשבת לעבירה חמורה.
הסלע המדובר מתנשא לגובה של כ-20 מטרים, והוא ניצב על ערמה של סלעים בגובה כולל של כ-30 מטרים. "הסלע הזה תואם את הקריטריונים התנ"כיים", אומר ריצ'רדסון, "הוא מפוצל בדיוק באמצע, יש בו סימני שחיקה משמעותיים ממים והוא נמצא בדיוק במיקום הנכון. זה עשוי להיות הסלע המפוצל - אבל ייתכן שלא. זו יכולה להיות התאמה מדהימה - או סתם צירוף מקרים יוצא דופן".