עד היום היסטוריונים וחוקרים מקראיים מנסים לפענח היכן נמצא הר סיני המקראי, המקום בו קיבל משה מאלוהים את עשרה הדיברות. לא מעט הצעות עלו על הפרק, כמו הר כרכום שבנגב או ג'בל מוסא שבחצי האי סיני, השערה נוספת, שכבר עלתה בעבר ונשללה בידי מומחים רבים, טענה שבני ישראל חצו את סיני וים סוף והמשיכו משם אל ג'בל אל-לווז, הנמצא בצפון-מזרח ערב הסעודית, סמוך לגבול עם ירדן. ג'בל אל-לווז הוצע בעבר כמועמד להיות הר סיני המקראי אך טענה זו זכתה לביקורת מצד היסטוריונים אחרים, שהצביעו על כך שכל זיהוי של הר סיני במדין הקדומה (ערב הסעודית) אינו תואם כלל לכתוב במקרא. כעת, ממצאים חדשים מראים שיש לבצע בדיקה מחודשת של התיאוריה - כי יש מצב שדווקא היא הנכונה. הקרן לחקר תומאס הקדוש חשפה בשבוע שעבר תמונות ראשונות של מה שנראה כמו כתובות בעברית קדומה שנמצאו בג'בל אל-לווז ומתוארכות לתקופת יציאת מצרים. הקרן, שהפיקה בשנה שעברה את הסרט הויראלי "למצוא את הר משה", מאמינה כי הכתובות העבריות הן ההוכחה שבני ישראל נכחו באזור הר ג'בל אל-לווז כשקיבלו את עשרת הדיברות.
הכתובות הגלופות נמצאו על סלעים בפסגת ההר, בגובה שניים וחצי קילומטרים, הנמצא בצפון-מזרח ערב הסעודית, סמוך לגבול עם ירדן. חוקרי DTRF טוענים שהכתובות עוסקות בין היתר באלוהים ובעמלקים בהם נלחמו בני ישראל. בנוסף, הם מספרים כי איתרו את הגילוף העתיק ביותר של המנורה, אותה חשף אלוהים בפני משה, וגילופים של טביעות רגליים אותם סימנו בני ישראל כדי לקבוע טריטוריה ביציאתם ממצרים.
עוד בנושא
"הסעודים רוצים לבנות מגה-עיר על הר סיני"
"מצאנו את המקום בו משה רבנו ובני ישראל חצו את ים סוף"
החוקרים מאמינים כי המצאותן של הכתובות העבריות מוכיחות שבזמנו נכחו באזור אנשים שדיברו עברית קדומה ולדבריהם ניתן לקבוע כי הכתובות הן מתקופת יציאת מצרים (בין המאות ה-15 ל-13 לפני הספירה). החוקרים מקשרים בין הגילופים של טביעות הרגליים לדבריו של אלוהים לבני ישראל, כפי שמצוטט במקרא: "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה". מומחי הקרן לחקר תומאס הקדוש טוענים גם כי בין העדויות שנמתצו סביב ג'בל אל-לווז ישנן גם ציורי מערות של עגלים - התואמים לסיפור המקראי של חטא העגל. עוד נטען כי ליד ההר ישנו "בית קברות עתיק" בו נקברו כל אלו שעבדו לעגל.
גדרות הוקמו סביב ההר בידי הרשויות הסעודיות המסמנות אותו כאתר ארכאולוגי, על אף שהם עצמם ביטלו את הטענות שג'בל אל-לווז הוא הר סיני. מומחי DTRF הקימו את פרויקט סיני בסעודיה כדי לעודד את הרשויות המקומיות לשמר את האתרים להמשך חקירתם.
יש לזכור שהיסטוריונים, ארכיאלוגים ואגיפטולוגים הגיעו להסכמה די גורפת כי אירוע יציאת מצרים לא התרחש כפי שהוא מתואר במקרא, מאחר שמעולם לא הייתה כל הוכחה לכך שבני ישראל היו משועבדים במצרים העתיקה. בנוסף, הם תוהים האם דמותו של משה בכלל הייתה קיימת.
האם נחשף המקום שבו נבנה עגל הזהב המקראי?
חוקרי המקרא סבורים שמצאו גם את האתר שבו ניפץ משה רבנו את לוחות הברית, אחרי שהבחין בבני עם ישראל חוגגים סביב עגל הזהב. מומחי הקרן לחקר תומאס הקדוש (DTRF) הציגו עדויות המצביעות לטענתם על המקום שבו אירע האירוע המקראי, כשהממצאים החדשים שלהם מתווספים למחקר מתמשך על איתור מיקומו האמיתי של הר סיני המקראי. במחקרם כאמור טוענים החוקרים שמצאו עדויות לכך שהר סיני הוא ג'בל אל-לווז וכעת הם מחזקים את הטענות, כשאתר סמוך למרגלות ההר נראה לטענתם כמו המקום המושלם לבניית עגל הזהב - ואם זה לא מספיק, ציורי חרטומים של עגלים נמצאו על מספר סלעים במקום.
לפי הסיפור המקראי בספר שמות פרק ל"ב, משה עלה על הר סיני למשך 40 ימים לאחר קבלת עשרת הדיברות במעמד הר סיני - כדי לקבל מה' את התורה ואת לוחות העדות. כשחזר למחנה, מצא את עמו חוגג וסוגד לעגל הזהב. או כפי שנכתב - "וַיַּרְא הָעָם כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ, אֵלָי. וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן. וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַה' מָחָר. וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק".
בזמן שמשה היה על ההר וקבל את לוחות הברית, שלח אותו אלוהים לרדת מן ההר אל העם: "לֶךְ-רֵד - כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות, ל"ב, ז'). כאשר משה ירד מההר, מצא את העם חוגג ועובד לעגל הזהב. בזעמו שבר את לוחות הברית בתחתית ההר, לאחר מכן הודה לו אלוהים על כך, לאחר מכן החל העונש לעובדי העגל, משה שרף את העגל וטחן אותו, פיזר את אפרו על פני המים והשקה את בני ישראל במים אלו. בנוסף הוא אסף אליו את בני לוי, אשר לא עבדו לעגל, והורה להם להרוג את כל אלו שכן עבדו לעגל. מספר ההרוגים היה 3,000 איש, כאשר בנוסף מתו מספר לא ידוע של אנשים במגפה, וכן על ידי שתיית המים.
המומחים טוענים שמצאו את האתר הפוטנציאלי בערב הסעודית והוא תואם לסיפור המקראי. ריאן מאורו וחוקריו, סיפרו כי מצאו עדויות ל"פלטפורמה הגבוהה" שעליה הוצב עגל הזהב. נראה כי מדובר בסלע מלבני הנמצא על פלטפורמה מוגבהת בסמוך לאתר ונבנה באופן מלאכותי - ככל הנראה בידי גברים - ותואם לתיאורי מושאי ההקרבה מאותה תקופת זמן, המוצבים בזווית כדי לאפשר ל"דם להתנקז מהצד".
מאורו והצוות שלו מצאו גם תחריטים רבים של שוורים באתר סביב השטח החשוד. הם כתבו: "מה שמשמעותי באתר הזה הוא גודלו, מיקומו המרוחק וההתמקדות הכמעט ייחודית בשור. המבנה גבוה ומרשים חזותית. ברור שיש באתר אהדה עזה לשוורים. אולם, הפטרוגליפים (ציורים חרותים על הסלע) מוגבלים לאתר המרוחק הזה".
עוד נטען כי החריטות של השוורים כללו גם קרניים דומות לאלה של אל השור המצרי אפיס. הצוות טוען שהדבר מרמז על השפעתה של מצרים העתיקה על מי שחי אז באזור. במקום יש כתריסר קבוצות של גלפי שור. באחת התמונות ניצן לראות את מאורו מצולם על רקע אחת הקבוצות - כשבה מה שנראה כמו אדם הסוגד לאחד השוורים.
עם זאת, הצוות מודה כי עדיין לא מצאו באתר עדות לקיומו של זהב, אם כי קבוצת החוקרים ציינה שקיימת מסורת מקומית חזקה לפיה זהב נקבר באתר בעבר. הם כותבים: "אין הוכחה מוחלטת לזהב כרגע, אך הציוד הדרוש למציאתו לא הובא לאתר מאז שנות השמונים". הם הוסיפו: "המסורת הסעודית המקומית סוברת שזהב קבור תחת אתר הפולחן של עגל הזהב - וקרוב יותר לרגלי ההר. ישנו בור עמוק עם סולם בתחתית ההר, שם סעודים מקומיים טוענים שאנשי ממשל החביאו זהב. המסורת כה חזקה עד שהמקומיים אומרים שהמשטרה מסיירת באזור בחשד שמבקרים מגיעים לשם כדי לחפש זהב ואוצרות".
* פורסם לראשונה ב-26.11.2019