היכן נמצא גן עדן? מדען מציג טענה חדשה ומרעישה

גן עדן, המקום התנ"כי שבו התחילה האנושות, הוא אחד הסיפורים המופלאים של המקרא, מלא בנחשים מדברים ועצים קסומים. אבל האם הוא באמת היה קיים? ואם כן, איפה? אולי זה רק מיתוס, ואולי מסתתר מאחוריו מקום אמיתי. תיאוריה פרובוקטיבית חדשה טוענת שהתשובה מפתיעה: לא רק שהוא היה קיים, גן עדן לא היה במסופוטמיה (באזור שכיום הוא עיראק) כפי שחשבו תמיד, אלא דווקא במצרים, ממש מתחת לצלה המסתורי של הפירמידה הגדולה של גיזה. המדען הנועז שגילה זאת טוען שהוא אפילו מצא את המיקום המדויק של עץ החיים האגדי.

ד"ר קונסטנטין בוריסוב, מהנדס מחשבים, מטלטל את עולם חקר המקרא ואת התקשורת בעולם עם מחקר שפורסם בכתב העת Archaeological Discovery. הוא טוען שגן עדן המפורסם, שבו חיו אדם וחווה, פרח על אדמת מצרים ולא בעיראק, כפי שהאמינו עד היום.

התנ"ך מספר על נהר ענק בגן עדן שהתפצל לארבעה: פישון, גיחון, חידקל ופרת. בעוד שחידקל ופרת מוכרים, מיקומי הפישון והגיחון נותרו עטופים במסתורין. במשך מאות שנים חשבו שהאיזכור של חידקל ופרת ממקם את גן העדן במזרח התיכון, ליד עיראק של ימינו. אך בוריסוב חושב אחרת. הוא משער שהנהרות הקדומים תואמים דווקא למערכת הנהרות של הנילוס, הפרת, החידקל והאינדוס. לדבריו, מפות עתיקות מגבות את הרעיון הזה. "הפרטים האלה פשוט זועקים לעיניים," הוא כותב.

בוריסוב מסתמך על מפת הרפורד, מפת עולם עתיקה ומסתורית מהמאה ה-13 שמציבה את גן עדן בראש, ליד נהר מיתי שנקרא "אוקיינוס". לזה הוא מוסיף טוויסט מדהים: לדעתו, עץ החיים המיתולוגי, שפירותיו מעניקים חיי נצח, עמד בעבר ממש ליד הפירמידה הגדולה של גיזה. "במפה מ-500 לפני הספירה, רואים שארבעת הנהרות היחידים שיוצאים מהאוקיינוס הם הנילוס, חידקל, פרת ואינדוס," הוא מסביר.

המדען הנועז לא עוצר שם. הוא טוען שהמבנה הפנימי של הפירמידה מזכיר עץ. בניסוי שנערך ב-2012, חלקיקים זוהרים התרכזו בקצה הפירמידה ויצרו אורות סגולים וירוקים, ממש כמו עץ נוצץ ולכן בוריסוב קובע ש"ברור שהפירמידה עצמה דומה לעץ החיים הקדוש'.

בוריסוב מתאר, "בזמן שהם נפלטים מהפירמידה, החלקיקים מתנגשים באטומים של חנקן וחמצן, ויוצרים אורות זוהרים בגוונים של סגול וירוק." התוצאה היא צורה עם חמישה ענפים זוהרים, בדיוק כמו חמש קורות האבן בחדרי השחרור שמעל לשכת המלך בפירמידה. לדעתו, זו הוכחה נוספת שהפירמידה מסתירה סודות מקראיים.

בוריסוב ביסס את התיאוריה המהפכנית שלו על שילוב של מקורות: כתבים יווניים עתיקים, התנ"ך, מפות מימי הביניים, עדויות של היסטוריונים ואפילו סמלים מיתולוגיים. הוא מגייס לעזרתו את ההיסטוריון הידוע יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס). בספרו "קדמוניות היהודים", כתב יוספוס: "גן עדן הושקה על ידי נהר ענק שהתפצל לארבעה." הוא זיהה את הנהרות: "פישון, שזורם להודו ונקרא גנגס על ידי היוונים; חידקל ופרת זורמים לים האדום (אך יתכן שהוא התכוון למפרץ הפרסי); וגיחון, שזורם דרך מצרים, הוא הנילוס". לדברי בוריסוב, זיהוי זה מחזק את הרעיון שגן עדן היה קרוב יותר למצרים.

עוד בנושא:
מדענים חושפים את כל הראיות לכך שאדם וחוה אכן היו קיימים

"לא בארמניה ולא במפרץ הפרסי. גן עדן מהתנ"ך נמצא בפלורידה"

לדעת בוריסוב, המפתח למציאת גן עדן טמון במעקב אחר נהר האוקיינוס המיתי. "בנקודה זו," הוא כותב, "כל נהרות התנ"ך מזוהים, ונראה שכל מה שאנחנו צריכים הוא לעקוב אחר מסלול האוקיינוס סביב הגלובוס כדי לאתר את מיקומו המדויק של גן עדן." זו טענה נועזת שמשלבת תפיסות עתיקות של העולם, מיתוסים וסיפורי תנ"ך בדרך שלא נראתה מעולם. אם הוא צודק, התיאוריה הזו עשויה לשנות את כל מה שחשבנו על המקרא.

בעוד שחלק מהמומחים הביעו התלהבות מהרעיון הנועז הזה, אחרים דורשים הוכחות נוספות כדי לקחת את התיאוריה שלו ברצינות. בוריסוב עצמו מודה שצריך עוד לעקוב אחר נתיב האוקיינוס כדי לאתר בוודאות את גן עדן. אם הוא צודק, הפירמידה הגדולה של גיזה היא לא רק פלא עתיק, אלא ממש השריד האחרון של גן עדן המקראי.