בתגלית פורצת דרך, חשפו לאחרונה ארכיאולוגים את שרידיהן של שתי ערים מימי הביניים שהיו חבויות בין ההרים המיוערים של מזרח אוזבקיסטן - והממצאים האלה מאתגרים הנחות ארוכות שנים לגבי דרך המשי האגדית ורשת נתיבי המסחר שלה.
דרך המשי, רשת סחר עצומת ממדים שפעלה מהמאה השנייה לפני הספירה ועד אמצע המאה החמש-עשרה וחיברה בין מזרח למערב, נחשבה עד כה למערכת מסחר שהתמקדה בערי המישורים של מרכז אסיה. אולם, הממצאים החדשים מצביעים על כך שגם מרכזים עירוניים בגובה רב מילאו תפקיד משמעותי במערך ההיסטורי הזה.
באמצעות טכנולוגיית חישה מרחוק מתקדמת, הצליח צוות החוקרים לאתר שתי ערים לא מוכרות השוכנות בצומת אסטרטגי של דרך המשי. אחת מהן, טוגונבולק, הייתה מטרופולין עצום שהשתרע על שטח של לפחות 1.2 קמ"ר, בגובה של יותר מ־2,000 מטרים מעל פני הים. "זו תגלית שמשנה את כל מה שידענו על ההיסטוריה של מרכז אסיה", אמר פרחוד מקסודוב, מנהל המרכז הלאומי לארכיאולוגיה באוזבקיסטן וחבר מרכזי בצוות המחקר.
הממצאים מצביעים על כך שטוגונבולק ושותפתה הקטנה יותר, טאשבולק, היו מרכזים עירוניים משגשגים בין המאה ה־8 ל־11, בתקופת שיא הציוויליזציה בימי הביניים. הערים היו חלק מהאימפריה הרחבה של הקרחנידים - שושלת טורקית ששלטה בחלקים נרחבים של מרכז אסיה.
כיום, רק כ־3% מאוכלוסיית העולם חיה באזורים בגובה כזה. ערים כמו להסה בטיבט וקוסקו בפרו נחשבות לחריגות מבחינת הצלחה ארוכת טווח של התיישבות אנושית בתנאים קשים.
התגלית המרשימה, שהתרחשה בסוף 2024, התאפשרה הודות לשימוש ברחפנים ובטכנולוגיית LIDAR (חישה באמצעות לייזר), אשר אפשרה מיפוי של המבנים הקבורים מבלי לפגוע בנוף הרגיש. הממצאים, שפורסמו בכתב העת היוקרתי Nature, זכו לשבחים ברחבי העולם על כך שהם מציעים נקודת מבט חדשה על האינטראקציה בין קהילות נוודיות ועירוניות במרכז אסיה של ימי הביניים.
עוד ממצאים שנחשפו בזכות LIDAR
"עיר האלים האבודה בזמן" אותרה בתוככי יער עבות ע"י לייזרים
לייזר מהשמיים חשף ערים אבודות עם פירמידות מסתוריות ביערות האמזונס בבוליביה
דרך המשי הייתה הרבה יותר מרשת סחר. היא שימשה כציר דינמי שבו תרבויות, דתות וטכנולוגיות התמזגו. בעוד שהמרכזים המוכרים כמו סמרקנד, בוכרה וקשגר תועדו היטב, גילוי ערים הרריות כמו טוגונבולק וטאשבולק מעיד על כך שהמרחב הכלכלי והפוליטי באזור היה מורכב בהרבה מכפי שחשבו עד כה.
הצוות נתקל לראשונה בטאשבולק בשנת 2011, תוך כדי מסע רגלי בהרי מזרח אוזבקיסטן. עדויות להתיישבות עתיקה (אתרי קבורה, שברי חרס ומבנים) הצביעו על קיומה של עיר אבודה. ההפתעה האמיתית הגיעה כאשר סריקות LIDAR חשפו את קווי המתאר של יישוב עירוני המשתרע על פני 120 דונמים בגובה 2,200 מטרים.
"נדהמנו לחלוטין", סיפר ד"ר מייקל פראצ'טי, ארכיאולוג מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ואחד מראשי המחקר, ל־BBC. "הטיפוס לשם היה אתגר בפני עצמו - נתקלנו ברוחות עזות, סופות פתאומיות ואתגרים לוגיסטיים ולכן היה מדהים לגלות שקהילות מימי הביניים חיו ושגשגו שם".
ארבע שנים לאחר מכן, רמז שהגיע מפקיד יערות מקומי הוביל לגילויה של טוגונבולק, העיר הגדולה בהרבה. "המנהל סיפר שמצא חרסים בחצרו האחורית," נזכר פראצ'טי. "כשהגענו, הבנו שביתו בנוי על גבי מצודה מימי הביניים. הוא פשוט גר על חורבות של עיר אבודה".
על אף הממצאים המרתקים, האתגר העיקרי היה להוכיח לקהילה האקדמית שמדובר בערים של ממש, ולא רק במצודות מבודדות. "כשהכרזנו על התגלית, נתקלו בספקנות", הסביר פראצ'טי, "רבים חשבו שמדובר באחוזה או מבנה מבוצר, לא בעיר שלמה. היינו צריכים לתעד את האתר באופן מדעי כדי להוכיח את היקפו וחשיבותו".
בשנת 2022, חזר הצוות לשטח עם רחפנים מצוידים בטכנולוגיית LIDAR מתקדמת שאפשרה להם "לקלף" את שכבות הקרקע באופן דיגיטלי. הסריקות חשפו פריסה עירונית רחבה, שכללה חומות הגנה, מגדלי שמירה, מבנים אדריכליים מורכבים ומתקני ייצור.
אחת השאלות המסקרנות ביותר היא מדוע בחרו אנשי ימי הביניים להקים ערים דווקא באזור כה קיצוני. החוקרים סבורים שטוגונבולק וטאשבולק הוקמו בגובה רב כדי לנצל את הרוחות העזות, ששימשו כתנאים אידיאליים להתכת ברזל, שהייתה תעשייה חיונית באזור.
החפירות חשפו כבשני ברזל, מה שמעיד על כך שהפקת מתכת הייתה מנוע כלכלי מרכזי. בעולם של ימי הביניים, ברזל היה משאב יקר ערך וחיוני לייצור כלי נשק, שריונות וכלי עבודה. "מי ששלט בברזל, החזיק בכוח אדיר," הסביר מקסודוב.
אולם, ההצלחה התעשייתית הזו עשויה להיות גם זו שהביאה לקיצן של הערים. האזור, שבעבר היה מכוסה יערות צפופים של עצי ערער, נכרת כנראה לצורך הדלק לכבשנים - תהליך שגרם לאי־יציבות סביבתית, שיטפונות בזק, מפולות ושלגים, שייתכן שהפכו את המקום לבלתי ניתן ליישוב.
מומחים מכל העולם מהללים את התגלית כפריצת דרך משמעותית בהבנתנו את האורבניזם והמסחר בימי הביניים. "המחקר על דרך המשי התמקד עד כה בערי המישורים", אמר פרופ' פיטר פרנקופן מאוניברסיטת אוקספורד, "אבל הממצאים האלו חושפים רשת סחר הרבה יותר מורכבת החוצה את אסיה. איזה אוצר".
גם הארכיאולוג זאכרי סילביה מאוניברסיטת בראון הסכים, וציין שערים בגובה כזה נדירות ביותר בתיעוד ההיסטורי בשל התנאים הקיצוניים. "המחקר הזה הוא תרומה עצומה להבנת חיי ימי הביניים במרכז אסיה", כתב סילביה בטור נלווה ב־Nature.
גילוי טוגונבולק וטאשבולק מערער את הנרטיב המסורתי על אופיין של הציוויליזציות שפעלו לאורך דרך המשי. מסתבר שרשת הסחר לא הוגבלה למישורים, אלא השתרעה גם אל תוך מרחבים הרריים מבודדים - מה שחושף שכבה חדשה של היסטוריה אבודה. עם טכנולוגיות מתקדמות כמו LIDAR ודימות לווייני, החוקרים משוכנעים שעדיין מסתתרות להן ערים אבודות נוספות באזורים ההרריים העצומים של מרכז אסיה.