מתברר שהאמזונס לא מכיל רק יערות ונהר מפורסם, אלא גם ערים אבודות עם שבילים, מחסומים, מאגרי מים, טרסות ואפילו פירמידות שהסתתרו מאיתנו במשך מאות שנים. הערים ממוקמות ביער הסוואנה Llanos de Mojos שבבוליביה, שבעבר נחשב לבלתי ראוי למגורים.
הערים נבנו ע"י קהילות קסראבה בין השנים 500-1400 לספירה והוסתרו עד כה מתחת למעבה העצים. צוות החוקרים מגרמניה ואנגליה מה-Deutsches Archäologisches Institut, אוניברסיטת בון, אוניברסיטת אקסטר ו-ArcTron 3D, נעזרו בטכנולוגיית לידאר - המכונה "לייזרים מהשמיים" -טכנולוגיית מדידת מרחק על ידי הארת המטרה בקרן לייזר, ומדידת הזמן שלוקח לקרן האור לחזור למקלט - כדי להציץ דרך חופת היער הטרופי. הם נדהמו כשגילו טרסות המכסות שטח שווה ערך ל-30 מגרשי כדורגל ופירמידות חרוטיות ענקיות.
הרשת של הערים העתיקות ה"אבודות" התגלתה לאחרונה באמזונס, תוך שימוש בטכנולוגיית הלייזר החדשנית והן כוללות מערך של מבנים מורכבים - שלא דומים לממצאים שהתגלו בעבר באזור, כולל טרסות בגובה 5 מטרים המשתרעות על פני 54 דונם ופירמידות חרוטיות בגובה של כ-20 מטרים. צוות החוקרים הבינלאומי מצא גם רשת עצומה של מאגרי מים, שבילים ומחסומים, המשתרעים על פני מספר קילומטרים.
התגלית מאתגרת את ההשקפה ההיסטורית של האמזונס כנוף "בתולי", אומרים החוקרים, ומראים שהאזור שימש בית ל"עיירות" מוקדמות שנוצרו ונוהלו על ידי אוכלוסיות ילידים במשך אלפי שנים. "זמן רב חשדנו שהחברות הפרה-קולומביאניות המורכבות ביותר בכל האגן התפתחו בחלק הזה של האמזונס הבוליביאני, אבל העדויות חבויות מתחת לחופה של היער וקשה לבקר בהן באופן אישי", אמר חוסה איריארטה מאוניברסיטת אקסטר. "מערכת הלידאר שלנו חשפה טרסות בנויות, מסלולים ישרים, מתחמים עם מחסומים ומאגרי מים. ישנם מבנים מונומנטליים הנמצאים במרחק של קילומטר אחד בלבד זה מזה, מחוברים באמצעות כ-1,000 ק"מ של תעלות ארוכות מוגבהות המקשרות בין אתרים, מאגרי מים ואגמים".
עוד בתיירות
עד סוף המאה ה-20 היה ספק שאזור האמזונס יכול לתמוך בכל צורת התיישבות אחרת מלבד שבטי ציידים-לקטים. מישורי מוג'וס, בשוליים הדרום-מערביים של אזור האמזונס, מוצפים מספר חודשים בשנה במהלך העונה הגשומה, מה שהופך אותם לבלתי מתאימים להתיישבות קבועה.
עם זאת, בעשורים האחרונים הופיעו עדויות להשקיה, עבודות עפר, ערים גדולות, מסלולים ותעלות שלעתים קרובות מובילות קילומטרים בקו ישר ללא מוצא על פני הסוואנות. "כל זה מצביע על התיישבות צפופה יחסית בתקופה הפרה-היספנית. המטרה שלנו הייתה לערוך מחקר בסיסי ולהתחקות אחר ההתנחלויות והחיים שם", אמר ד"ר הייקו פרומרס מהמכון הארכיאולוגי הגרמני, שהיה מעורב אף הוא במחקר.
המחקר, שפורסם במגזין Nature שופך אור על הגודל והפאר העצום של המרכזים האזרחיים-טקסיים שנמצאו קבורים ביער. סריקות קונבנציונליות ראשונות חשפו אזור ליבה מדורג, קיר תעלה התוחם את האתר ותעלות. עם זאת, הצמחייה הצפופה שתחתיה נמצאו היישובים האלו מנעה מהחוקרים לראות את הפרטים המבניים של התלים המונומנטליים וסביבתם.
כדי לגלות יותר, החוקרים השתמשו בטכנולוגיית הלייזר המוטסת, לידאר, לראשונה באזור האמזונס. זה כולל סקירת השטח עם סורק לייזר המחובר למסוק, מטוס קטן או מזל"ט המשדר כ-1.5 מיליון פולסי לייזר בשנייה. לאחר מכן הצמחייה מוסרת דיגיטלית, מה שיוצר מודל דיגיטלי של פני כדור הארץ, שניתן להציג גם כתמונה תלת מימדית. התהליך חשף שני אתרים גדולים להפליא של 1,500 דונם ו-3,150 דונם במערכת התיישבות צפופה של ארבע שכבות.
"עם הרחבה מצפון לדרום של 1.5 ק"מ והרחבה ממזרח-מערב של כקילומטר אחד, האתר הגדול ביותר שנמצא עד כה הוא גדול כמו שבון היה במאה ה-17", אמרה השותפה למחקר פרופ' קרלה ג'יימס בטנקורט מאוניברסיטת בון.
ככה זה נראה
הארכיטקטורה בערים מורכבת מפלטפורמות מדרגות שבראשן מבנים בצורת U, תלי פלטפורמה מלבניים ופירמידות חרוטיות. שבילים ותעלות דמויי שביל מחברים בין היישובים הבודדים ומצביעים על מרקם חברתי הדוק. לפחות ישוב אחד אחר ניתן למצוא בטווח של שלושה מיילים מכל אחד מהיישובים המוכרים כיום. "אז כל האזור היה מיושב בצפיפות, דפוס שנוגד את כל הרעיונות הקודמים", אמרה פרופ' בטנקורט. עדיין לא ניתן להעריך כמה אנשים חיו שם. עם זאת, מתווה היישוב מצביע על כך שהוא היה צפוף למדי".
צוות המחקר מציע כי היקף העבודה והתכנון שהושקע בבניית הערים הוא חסר תקדים באזור האמזונס. החוקרים גם מתעקשים שהערים הללו נבנו ונוהלו לא בסתירה לטבע, אלא לצדו - תוך שימוש באסטרטגיות קיום מוצלחות בת-קיימא שקידמו שמירה על המגוון הביולוגי העשיר של הנוף שמסביב.
"טכנולוגיית לידאר בשילוב עם מחקר ארכיאולוגי נרחב מגלה שילידים לא רק ניהלו נופים מיוערים, אלא גם יצרו נופים עירוניים, שיכולים לתרום באופן משמעותי לנקודות המבט על שימור האמזונס", אמר פרופסור איריארטה, "כל זה מספק עדות לאסטרטגיות קיום מוצלחות ובעלות קיימא, כמו גם למורשת תרבותית-אקולוגית שטרם התגלתה".