הצצה נדירה: האי הנטוש בו שלמה המלך כלא שדים ועיר האלמוגים שנחרבה

חבויה על חוף הים האדום, שוכנת לה עיר נמל עתיקה שבה נהג שלמה המלך ללכוד שדים, לפחות לפי האיסלאם. במשך חלק ניכר מההיסטוריה שלה, העיר שעל אי הרפאים המסתורי סואקין נחשבה למקום המשגשג ביותר באזור, אך מזה שנים היא נותר להירקב לאחר קריסתה בעקבות שנים של הזנחה.

סואקין שוכנת בצפון-מזרח סודאן, על אי בים סוף, כ-60 ק"מ דרומית לעיר פורט סודאן. היא הייתה עיר נמל מרכזית ומוקד מסחר חשוב כבר לפני אלפי שנים, והייתה לנמל מוביל בתקופה העות'מאנית. בשנת 2017 חתמה טורקיה על הסכם עם שלטונות סודאן לשיקום האי, מתוך כוונה להפוך אותו למרכז לוגיסטי ותיירותי עם יישומים צבאיים אפשריים, אך לאחר הדחת הרודן הסודאני עומר אל-בשיר ב-2019, הפרויקט הוקפא ולא התקדם.

האי סואקין עומד כיום ריק, מלבד קבוצות סיורים המבקרות במקום ההיסטורי שלא עמד במבחן הזמן. תמונות דרמטיות מראות שהעיר העתיקה (שנבנתה מאלמוגים) נותרה ערימת הריסות. מבנים ישנים ענקיים ששימשו בעבר כטירות לעשירים נמצאים כיום במצב רע מאוד. צילום אווירי של סואקין מציג את המבנים השבורים לאורכם ולרוחבם של האי.

במשך כמעט 3,000 שנה שימשה העיר כנמל החשוב ביותר לאימפריות רבות עוצמה ששגשגו בסחר ימי בזכות מיקומה האסטרטגי. מאמינים שפרעה רעמסס השלישי בנה את עיר הנמל במאה ה-10 לפני הספירה ועד מהרה הפך אותה ליישוב סגור עם מבנים עשויים מאלמוגים מרהיבים, עליהם גילופים מפורטים בקירות האבן והעץ.

עוד בנושא:
נחשפה "עיר הזהב האבודה של מצרים" שהייתה קבורה במשך 3,000 שנה

כך האי העשיר בעולם המלא בחופים מרהיבים ומכוניות יוקרה פשט את הרגל

בימי הזוהר שלה, העיר הייתה ביתם של למעלה מ-300 מבנים, כולל ארמונות מפוארים, משרדים, בנקים מימי הביניים ושלל אטרקציות ציבוריות. היא נותרה משגשגת לאורך כל קיומה ולתושבים היו חשבונות בנק מלאים בכסף וזהב. העיירה הייתה מאוכלסת בסוחרים ובשבט הנוודים המקומי של האדנדובה.

בסביבות המאה ה-15 הפכו בנייני האלמוגים היפים לפופולריים בכל רחבי העולם, כשסוחרים הגיעו מכל פינה. העיר אף זכתה אז לכינוי "ונציה של אפריקה". האגדה מספרת שאחד המלכים ששלט בעיר החזיק 360 נשים שחיו ברבעים מפוארים ברחבי העיירה.

העיר הפכה במהירות למרכז הומה לא רק למסחר ולעסקים אלא גם למוקד דתי ורוחני. ככל שהאסלאם צבר פופולריות באזור, עם חסידים שהתפשטו מאזור החִג'אז שבערב הסעודית של ימינו, סואקין הפכה עד מהרה לשער המרכזי של עולי רגל מאפריקה בדרכם למכה.

לפי מסורות מוסלמיות, הנביא סולימאן בן דאוד (הוא שלמה המלך מהתנ"ך) השתמש בנמל סואקין לכליאת שדים. שלמה נחשב באסלאם לשליט עולמי רב-עוצמה, לא רק על בני האדם אלא גם על כוחות הטבע, חיות, עופות ושדים. בקוראן, בסורה 27, פסוקים 16-17, נכתב: "שלמה ירש את דוד ואמר: 'הוי האנשים, למדונו את שיחת העופות והונחל לנו כל טוב... נאספו אל שלמה כל גדודיו, שדים ובני אנוש ועופות, וכולם עברו בסך'".

באמנות האסלאמית מופיע שלמה כשהוא יושב על כס מלכותו, עטור הילה בצורת להבה, עדות למעמדו הרם. לצד שלמה מופיעים השדים שהיו כפופים למרותו: "והכפפנו לו את השדים אשר עבדו למענו ברשות ריבונו... הם עשו למענו את כל חפצו: היכלות ופסלים וקערות כדוודים רחבי ידיים, וקדרות קבועות על מכונן" (סורה 34, פסוקים 12-13). דמותו בקוראן מושפעת רבות ממדרשים יהודיים, המרחיבים על קשריו עם מלכת שבא, שליטתו בשדים ויכולתו להבין את שפת העופות, דוגמת הדוכיפת שנשלחה אליו עם בשורה.

גם ביהדות ישנן אגדות על הקשר בין שלמה המלך לשדים, אם כי הם לא נכנסו לתנ"ך. המקור העיקרי הוא "כתב שלמה" או "צוואת שלמה" שמספר על מסעותיו האישיים ועל הכוחות העל טבעיים של שלמה המלך בעת מלכותו בישראל, כשהוא דן בנושאים שהתנ"ך פחות מתעסק בהם כמו מיסטיקה, כשפים, חקר שדים ואסטרולוגיה. בין הנושאים המרכזיים בטקסט - שנכתב ביוונית בין המאות ה-1 ל-5 לספירה - מסופר על שיעבוד השדים בידי שלמה המלך לטובת בניית בית המקדש ועל חותם שלמה, טבעת מיוחדת שהעניקה לשלמה את כוחותיו המיסטיים.

הסיפור של "צוואת שלמה", מתחיל בתיאורו של השד אורנייס שירד באופן קבוע אל אחד מהנערים שעבדו עבור שלמה במלאכת בניית בית המקדש, גזל ממנו חצי מהשכר וחצי מהמזון שניתן לו על ידי מעסיקיו, ומצץ את בוהנו הימנית כדי לשאוב מהנער את כוחו. שלמה שם לב לנער שנעשה רזה מיום ליום ומגלה את הנעשה. שלמה נכנס לבית המקדש, שבנייתו עדיין לא הושלמה, ומבקש מאלוהים עזרה בתפיסת השד. המלאך מיכאל מעניק לשלמה טבעת מצוידת באבן חן, ומספר לו כי עם הטבעת הוא יוכל להתגבר על כל השדים שבעולם, ללכוד אותם, ולהיעזר בהם לצורך בניית בית המקדש.

על פי הכתוב, שלמה השתמש בטבעת זו כדי לפקד על שדים שונים כולל האל הכנעני הידוע לשמצה, מלך השדים, בעל זבוב. שמותיהם של ארבעה מלאכים כתובים על גב הקמע - עזריאל, גבריאל, מיכאל וישראפיל, כולם מגולפים ביוונית - מה שתומך ברעיון שהקמע שימש כסמל להגנה.

העיר השוקקת החלה להתדרדר כאשר הסחר בשנהב, ששימש כעמוד השדרה הכלכלי שלה, קרס. עם משבר הסחר בשנהב, קרסו גם תחומים נוספים כמו מספנות וחקלאות, בשל אפקט האדווה. חורבות האלמוגים שנותרו עד היום נמצאות בשמירה כחלק מתעשיית התיירות, אך נמלים בעיר עדיין משמשים להסעת עולי רגל מקרן אפריקה לערב הסעודית.

היום, חורבות האלמוגים של סואקין מספרות סיפור של עלייה ונפילה - מ"ונציה של אפריקה" לעיר רפאים שמושכת תיירים לחורבותיה בלבד.