אחרי 3,000 שנה "עיר הזהב של מצרים" נחשפה במלואה בידי ארכיאולוגים, שמאוד התרגשו מהממצא שלהם. בעבר זו הייתה עיר כריית זהב פורחת בשם "אתון" (Aten), אשר התגלתה ב-2020 מתחת לאזור בלוקסור הסמוך ל"עמק המלכים", שבו נמצא קברו של המלך תות ענח' אמון.
החפירות במקום הושלמו בשבוע שעבר והצוות חשף שרידים של בתים, בתי מלאכה, מבני מנהלה, מקדשים דתיים ובתי מרחץ. חפצים שהתגלו באתר תוארכו לתקופות היסטוריות מאוחרות יותר, כולל התקופה הרומית (30 לפנה"ס עד 639 לספירה) והתקופה האיסלאמית (642 לספירה עד 1517 לספירה). זה מצביע על כך שאתון נשארה פעילה במשך מאות שנים ויצרה זהב עבור שושלות מצריות רבות שקישטו את הארמונות, הגופות והקברים שלהן.
בין החפצים הרבים נמצא אוסף של 628 שברי חרס ואבן שעליהם חרוטים כתבי חרטומים, דמוטים ויוונים, על פי החוקרים שמאמינים שהכתובות הללו מראות שאתון הייתה עיר רב-תרבותית ורב-לשונית - ומשקפות את המגוון העשיר של תושביה.
משרד התיירות והעתיקות של מצרים הודיע ביום שלישי שעבר על השלמת הפרויקט ותיאר אותו כ"צעד משמעותי בשימור מורשת הכרייה העתיקה של מצרים תוך הנגשתה לחוקרים ולציבור כאחד".
עוד ממצאים במצרים
פסל שהתגלה ב"קברה של קליאופטרה" חושף את פניה האמיתיות
התגלית שחשפה סופית: כך נבנו הפירמידות לפני אלפי שנים
אתון מתוארכת לתקופת שלטונו של אמנחותפ השלישי - אחד הפרעונים החזקים ביותר של מצרים העתיקה ששלט בין 1391 ל-1353 לפני הספירה. הוא ניסה לצמצם את השפעתם הגוברת והולכת של כוהני האל אמון על ידי תמיכה בכוהני האל אתון והרחבת שליטתם הדתית ולכן הקים את העיר, שנקראה על שם אל השמש המצרי, בין השנים 1386 ל-1353 לפני הספירה.
במשך שנים רבות היא שימשה כמרכז המינהלי והתעשייתי העיקרי של מצרים, תוך שהיא מתמידה לאורך עליית ונפילת פרעונים רבים. שנים ספורות לאחר שאחנתון, אביו של המלך תות ענח' אמון, החל את שלטונו בתחילת שנות ה-1350 לפני הספירה, העיר ננטשה ובירת מצרים הועברה לעיר עמארנה המרוחקת כ-400 קילומטרים משם.
הממצאים מהחפירה מציעים תובנה חדשה על תעשיית הכרייה העתיקה של מצרים ועל חיי היומיום של העובדים שאכלסו את אזור זה, על פי החוקרים. בחפירה נחשף אתר כרייה שמור להפליא, הכולל מתקני עיבוד זהב שלמים ומפעלים מיוחדים להפקת זהב מעורקי קוורץ. שרידי המפעלים הללו הכילו עדויות לתהליך זיקוק זהב מתקדם ורב-שלבי שכלל טחינת קוורץ, סינון משקעים לאגנים מיוחדים והתכת העפרה בתנורי חרס להפקת זהב טהור. לאחר תרגומם, כתבים אלה יכולים לשפוך אור חדש על איך נראו החיים ב"עיר הזהב האבודה", כולל תובנות על הכלכלה, הממשל והתרבות שלה.
הארכיאולוגים מצאו בין היתר גם מטבעות ברונזה מהשושלת התלמית, השושלת הארוכה והאחרונה של מצרים העתיקה ששלטה בין השנים 305 לפנה"ס עד 30 לפנה"ס. הם גם איתרו חמישה שולחנות מנחה - לוחות אבן שעליהם ניתן להציב מזון ומשקאות כמתנות לאלים או לרוחות המתים - מאותה תקופה. בחפירות נחשפו גם פסלוני טרקוטה של בני אדם ובעלי חיים, פסלי אבן של אלים, כלי קרמיקה המשמשים לאחסון בשמים, תרופות וקטורת - ותכשיטים העשויים מאבנים יקרות וצדפים.
ממצאים אלה היו תוצאה של מאמץ מחקרי רב-שנתי שמתקיים מאז שנמצאה העיר אתון לפני חמש שנים. ארכיאולוגים גילו את העיר האבודה בזמן שחפרו בגדה המערבית של לוקסור ליד "עמק המלכים", כ-480 קילומטרים דרומית לבירת מצרים, קהיר. הם חיפשו את מקדש המתים של המלך תות ענח' אמון והחליטו לחפור באזור זה מכיוון שנמצאו שם מקדשים של שני פרעונים מצריים אחרים, חרמחב ואיי. אולם "תוך שבועות, להפתעתו הגדולה של הצוות, החלו להופיע תצורות של לבני בוץ בכל הכיוונים", אמר אז החוקר הראשי זאהי חוואס, ארכיאולוג ושר התיירות והעתיקות של מצרים לשעבר, "מה שהם חשפו היה אתר של עיר גדולה במצב שימור טוב, עם קירות כמעט שלמים ועם חדרים מלאים בכלים מחיי היום-יום".
במהלך השנים, משלחות ארכיאולוגיות זרות רבות חיפשו את העיר האבודה אך מעולם לא מצאו אותה, לדברי חוואס. כעת, לאחר שנים של חפירות נרחבות, מומחים חשפו פרטים חדשים על העיר העתיקה והאבודה הזו שאמורים לעזור להם לחבר את חלקי הפאזל בהיסטוריה העשירה שלה.