תליון ברונזה בן 1,600 שנה שנמצא באתר ארכיאולוגי בטורקיה מאשש לכאורה את סיפורו המיסטי של שלמה המלך מהכתב הפסאודופיגרפי "צוואת שלמה" (או "ברית שלמה"). הקמע "קוטל השדים" מציג את שלמה המלך חובט עם חנית בפניו של השטן כשלצד האיור מופיע הטקסט היווני "אדוננו הביס את השטן" וההערכה היא שהוא היה שייך לחייל שענד אותו כדי לזכות בהגנה נוספת בקרבות.
הקמע הנדיר מהמאה החמישית מתקשר ישירות לכתבי קודש שנחשבים לא קאנוניים בעיני היהודים והנוצרים. "צוואת שלמה" מספר על מסעותיו האישיים ועל הכוחות העל טבעיים של שלמה המלך בעת מלכותו בישראל, כשהוא דן בנושאים שהתנ"ך פחות מתעסק בהם כמו מיסטיקה, כשפים, חקר שדים ואסטרולוגיה. בין הנושאים המרכזיים בטקסט - שנכתב ביוונית בין המאות ה-1 ל-5 לספירה - מסופר על שיעבוד השדים בידי שלמה המלך לטובת בניית בית המקדש ועל חותם שלמה, טבעת מיוחדת שהעניקה לשלמה את כוחותיו המיסטיים.
הקמע נמצא בין הריסות של מבנה צבאי ברובע עתיק של העיר הטורקית פפלגוניה על ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת קארבוק, לפי Live Science. זהו התליון היחיד מסוגו שהתגלה עד כה באנטוליה, אזור שמכסה חלק ניכר מטורקיה של ימינו. ארכיאולוגים חשפו את התליון במהלך חפירות בהדריאנופוליס שבפפלגוניה, אזור בצפון מרכז טורקיה על חוף הים השחור. העיר הזו הייתה תחת שלטון האימפריה הרומית המזרחית (הידועה גם כאימפריה הביזנטית או ביזנטיון) בזמן שייצרו את הקמע וענדו אותו וההערכה היא שתליון "שלמה המלך" הזה היה שייך ככל הנראה לחייל פרשים שהוצב בעיר הביזנטית העתיקה.
על החפץ מופיע תיאור של שלמה המלך רוכב על סוס, "התליון הזה, ששימש כקמע, מושך תשומת לב בזכות מה שמופיע משני צדדיו", אמר ד"ר ארסין צ'ליקבאס מהמחלקה לארכיאולוגיה של אוניברסיטת קארבוק, לפי ה-Daily Mail, "הקמע מתאר את שלמה על הסוס, אוחז בחנית ומביס את השטן".
הסיפור של "צוואת שלמה", מתחיל בתיאורו של השד אורנייס שירד באופן קבוע אל אחד מהנערים שעבדו עבור שלמה במלאכת בניית בית המקדש, גזל ממנו חצי מהשכר וחצי מהמזון שניתן לו על ידי מעסיקיו, ומצץ את בוהנו הימנית כדי לשאוב מהנער את כוחו. שלמה שם לב לנער שנעשה רזה מיום ליום ומגלה את הנעשה. שלמה נכנס לבית המקדש, שבנייתו עדיין לא הושלמה, ומבקש מאלוהים עזרה בתפיסת השד. המלאך מיכאל מעניק לשלמה טבעת מצוידת באבן חן, ומספר לו כי עם הטבעת הוא יוכל להתגבר על כל השדים שבעולם, ללכוד אותם, ולהיעזר בהם לצורך בניית בית המקדש.
על פי הכתוב, שלמה השתמש בטבעת זו כדי לפקד על שדים שונים כולל האל הכנעני הידוע לשמצה, מלך השדים, בעל זבוב. שמותיהם של ארבעה מלאכים כתובים על גב הקמע - עזריאל, גבריאל, מיכאל וישראפיל, כולם מגולפים ביוונית - מה שתומך ברעיון שהקמע שימש כסמל להגנה.
עוד בנושא:
היסטוריון טוען שפתר תעלומה בת 3,000 שנים: שלמה המלך בכלל לא היה מלך ישראל
האם שלמה המלך היה איל הספנות הראשון בעולם? מחקר פורץ דרך חושף פרטים חדשים
על פי התנ"ך העברי, שלמה המלך היה שליט ישראל הקדומה במהלך המאה ה-10 לפנה"ס, אך יש מעט עדויות ארכיאולוגיות המאשרות את התיאור המקראי. על אף שד"ר צ'ליקבאס בטוח שהחפץ הוא תליון נוצרי, "שלמה הוא דמות חשובה בכל שלוש הדתות הקדושות", הוא אמר בהצהרה.
הטקסט "אדוננו הביס את השטן" מתוארך לא לתקופת ישראל העתיקה אלא למאה השישית, על פי המאמר האקדמי "בחינה מחדש של צוואת שלמה", מאת שרה שוורץ. מאמר זה טוען עוד כי "צוואת שלמה", הזמין לקוראים ברשת, ככל הנראה נכתב באופן רשמי בתקופת ימי הביניים - וכי טקסט של אדם מהמילניום הראשון יהיה כנראה שונה מאוד מזה. שוורץ גם מצביעה על חוסר דיוק בתרגום המילה "שד" (דימון). המילה היוונית המקורית היא "דיימון", שבתרבות יוון העתיקה לא היו לה את אותן אסוציאציות שליליות מהגיהנום שיש למילה "שדים" לקוראים בני זמננו.
בחלקים המוקדמים של המילניום, כאשר התנ"ך עדיין לא היה פורמלי על ידי ארגון נוצרי או יהודי כלשהו, טקסטים אפוקריפיים רבים נכתבו ונחשבו חוץ-טקסטואליים לתורה, לתנ"ך ולבשורות השונות. צוואת שלמה לא נכלל בטקסט הקאנוני בשל האינטרקציה עם השדים, שכן הטקסט טוען שמקדש שלמה נבנה לראשונה בעזרתם. "שלמה הנביא אומנם מוזכר כשליט בתורה ובתנ"ך, אבל הוא גם מוזכר כנביא ומפקד צבאות באיסלאם. אנחנו מבינים כעת שהוא נחשב גם לדמות מגוננת על הפרשים בתקופות הרומית והביזנטית בהדריאנופוליס", אמר ד"ר צ'ליקבאס.
גם המלאכים המוזכרים בגב התליון מוזכרים בדתות שונות. עזריאל הוא מלאך המוות באיסלאם ואחראי על הובלת נשמות הנפטרים לעולם הבא. ישראפיל היה מלאך שתקע בחצוצרה כדי לאותת על יום הדין. גבריאל ומיכאל ידועים באמונה הנוצרית, כאשר הראשון הוא שליח של האל והשני ידוע כלוחם רוחני בקרב הטוב מול הרע.
על אף שהתליון הוא הראשון מסוגו שהתגלה באנטוליה, ד"ר צ'ליקבאס מודע לתליון שנמצא בעבר בירושלים. "הנוכחות של חפצים דומים בשני האזורים הרחוקים הללו מעידה על כך שהדריאנופוליס היה מרכז דתי חשוב בימי קדם", אמר בהצהרה. התליון נמצא כעת במעבדה שלו ובסופו של דבר יעבור לתצוגה במוזיאון.
ואם תהיתם מה קורה בסוף "צוואת שלמה", לקראת סוף העלילה מסופר איך מעלתו הרוחנית של שלמה התמוטטה אחרי שהחל לסגוד לשדים ולאלילים, כמו הבעל והמולך. שלמה הלך אחרי אישה שונמית שפיתתה אותו בעזרת מין, וכוחו הרוחני הרב, כמו גם חוכמתו ובינתו, דעכו מיידית. שלמה מזהיר את הקוראים לא לנטוש את האמונה עבור חומריות או מין.