הפסקת האש עם לבנון שהחלה בנובמבר האחרון, העירה את תיירני הגולן משנתם הארוכה ובדיוק בתקופה הכי יפה של האזור. קיבוץ אורטל, אחד מקיבוצי צפון הרמה שבו חיים כ-400 איש, ספג מכה קשה בשנה האחרונה, לא רק בפן התיירותי, אלא באופן אישי - נועה וניר ברנס ז"ל, חברי הקיבוץ ומנהל התיירות בקיבוץ, נהרגו מפגיעה ישירה של טיל ברכבם.
מי שמנהל כיום את התיירות באורטל הוא ירון לוי, שנכנס לתפקיד במלחמה ומזכיר שאורטל הוא קודם כל קיבוץ חקלאי. "התפוח פינק ליידי הכי טעים שתטעם בחיים - זה מפה", הוא אומר ומוסיף שהם מגדלים גם נקטרינות, אפרסקים, ענבים ויש גם לול ובקר. אבל החידוש של אורטל מגיע מכיוון אחר לגמרי - אנרגיה מתחדשת שבאמצעותה כמעט על כל גג בקיבוץ הורכב פאנל סולארי, והם גם עובדים על פרויקט שנקרא אגרו-וולטאי, שבו יתקינו פאנלים על המטעים, כך שתהיה סינרגיה בין הצמח לפאנל שמעליו כי השמש חמה מדי בארץ, והפאנל יווסת בדיוק את החום שהצמח צריך, והשאר ייאגר.
לישון: קיבוץ אורטל
חקלאות זה אחלה, אבל אנשים באים לגולן בעיקר לטייל ולנפוש. לשם כך חברו באורטל לפני כשלוש שנים לתיירות ניר דוד שבעמק המעיינות, שיודעים דבר או שניים על הקמת אתרי לינה וגלמפינג, גם אם אין לידם "נחל מריבה". בימים אלה עמלים בקיבוץ על הקמת מתחם גלמפינג בקיבוץ, שבו יהיו 30 אוהלים ויפתח בפסח הקרוב. לוי אומר שהמחיר לאוהל יעמוד על 500 שקל לכל האוהל, לא משנה כמה אנשים ילונו בו (כלומר משפחה של 5-4 נפשות). באוהל יהיו מיטות, מיזוג, מצעים ומגבות. וכמו בכל מתחם גלמפינג - מטבח משותף כמו גם השירותים והמקלחת. ב"לילה" של עמק המעיינות זה עובד יפה, וזה המודל.
אני פוסע בחורשת אורנים שבה עומדים האוהלים הגדולים בצבע בז'. הם לא נראים מפוארים מדי, אבל נחכה ונראה מה יכניסו בפנים בעתיד. המתחם המרכזי עדיין בבנייה, אבל נראה שהולכת להיות פה יופי של אפשרות לינה לא יקרה, שמאפשרת לתור את הגולן הנהדר מבלי להיכנס להוצאות רבות. אני ממשיך לסייר עם לוי לקצה המתחם, שמשקיף לאחת האטרקציות היפות (והטעימות) של הקיבוץ - יקב תל שיפון. "ממש כאן תקום תצפית לעבר התל לזכרם של ניר ונועה", הוא מסביר. "ניר עוד הספיק לבחור את האוהלים פה", הוא מוסיף.
עד שזה יקרה, באורטל מציעים את 52 החדרים המסורתיים שלהם, כולל 10 בקתות עץ נהדרות, שבסוף השבוע האחרון היה מלא סוף-סוף אחרי שנה די עגומה, אומר לוי. חדרי ה"אורבן" (16 מ"ר) נמצאים במתחם ביתנים שעבר שיפוץ והוא מתאים לזוגות או משפחות. יש בהם מקררון, מקלחת, ספה קטנה ומיטות צרות ברוחבן ובאורכן שכדאי להחליף כבר, כמו גם את הטלוויזיה בכבלים של yes שרוב הערוצים הטובים בה לא בחבילה הבסיסית. מאוד אהבנו את ארוחת הבוקר של האירוח, שכלולה במחיר כמובן. בחדר אוכל הקיבוצי מוגש בשבת הג'חנון המסורתי, אבל גם שקשוקה, מגוון סלטים, ממרחים וסוג לחמניות אחד. אפשר לגוון בעוד.
שני לילות בחדרי אורבן בסופ"ש יעלו 1,863 שקל לזוג. עם עוד שני ילדים תוסיפו אלפייה. בקתות החורש ואחרות יעלו כ-2,200 שקל לשני לילות, אבל יש מקום רק באמצ"ש. ויש גם חדרי סטודיו שהם הכי זולים (כ-1,400 שקל לשני לילות). סך הכל ממש משתלם למי שרוצה לבוא ולטייל בגולן בעונה הכי יפה שלו.
לאכול: מסעדת טיבון, מסעדה
אורחי הלינה בסופי שבוע בגולן כבר יודעים - אין כמעט איפה לאכול בערבים, בטח בימי שישי. לכן כמה טוב שבסמוך לקיבוצי צפון הרמה נמצאים כמה כפרים דרוזים שבהם אפשר למצוא מה לאכול 24/7. אחד מהם הוא מסעדה (Mas'ada) שבה מסעדת טי-בון.
טי-בון, כשמה כן היא, מסעדת בשרים שנמצאת כנראה בלוקיישן הכי יפה בגולן - בסמוך לברכת רם. בחורף המושלג המראה יפה עוד יותר, כשאתם יושבים מול אגם גדול מוקף בשלג לבן. המראה שלה מזכיר מאוד מסעדה בתוך "שאלה" (Chalet) אירופי באתר סקי - היא מעוצבת בעץ עם שולחנות שמשקיפים על ברכת רם, יש בה אח בוערת על גז, כך שאין ריח של מדורה, ומגישים בה יין ואפילו נרגילה (45 שקל) למי שסיים רוצה לעשן בסיום הארוחה.
תיסיר שעאר שפתח את המקום ב-2019, אסף לעצמו צוות מלצרים מקומי צעיר ואדיב שמגיש במקום מבחר מנות בשריות (150-130 שקל), כמו סטייק טי-בון (400 גרם), סטייק פילה או אנטריקוט (300 גרם), ויש גם פילה סלמון (99 שקל) למי שלא אוהב בשר. עוד לפני הבשר, כדאי לפחות לטעום את הראשונות. למשל, חציל בטחינה (38 שקל), סלט פטוש או טבולה (42 שקל). הקינוחים של טי-בון היו מאוד טעימים - סופלה שוקולד וכנאפה פשוט אדירה וקריספית שטרם הכרתי בעבר.
כדאי להזמין מקום מראש, כי החל משעות אחר הצוהריים המקום כבר מלא בסופ"שים, כולל משפחות שמגיעות על טפיהן וילדיהן.
טי-בון. דרך ברכת רם, מסעדה 054-2283383.
לטייל: סיור ג'יפים עם "טטנקה"
הגולן, נכון לימים אלה, טרם התכסה בפריחה המצופה ממנו. "לא ירדו מספיק גשמים עד כה", מסביר מרכוס גלנטה, מורה דרך שמ-2013 מוציא טיולי ג'יפים נהדרים ברמה. אז מרכוס לקח אותי לחלקת טבע שכמעט לא מכירים ולא מטיילים בה כדי לראות את "הספארי של הגולן".
אנחנו נוסעים באזור באזור א-דַּלְוֶוה שנקרא על שם כפר סורי בסמוך לשמורת אורטל. זהו שטח צבאי שבסופ"ש ניתן לסייר בו ולראות לא מעט חירבות ושרידי כפרים צ'רקסיים וסוריים, אבל כיום בעיקר רואים בעלי חיים עקב היותו של השטח העצום הזה שטח אש נטוש. בשעה וחצי של סיור ראינו צבאים, חזירי בר, שועל ועשרות פרות רועות.
באמצע עצרנו בבריכה מבוטנת נהדרת (בריכת אל ב'זה, על שם כפר מקומי הרוס) שמכוסה צמחייה ולידה ספסל אחד מציץ. מרכוס שלף תרמוס עם תה חם ועוגיות וסיפר על עצמו. "עליתי ממקסיקו ב-95, התגייסתי לשריון ושירתתי בגולן, ולכן הוקסמתי ממנו". את אשתו, שנולדה במושב שעל שליד אורטל, הוא הכיר במרכז הארץ, אבל ביחד הם חזרו לגולן האהוב על שניהם והקימו בית. "השם טטנקה זה באפלו באינדיאנית מהסרט 'לרקוד עם זאבים', וזה כינוי שנתן לי חבר", הוא מסביר לפשר שמה של חברת הג'יפים שלו.
זו היתה שנה קשה עבור התיירנים בגולן, ובעיקר עבור מרכוס שלרוב מדריך תיירים מחו"ל שכידוע לא באו. הוא ידען, נחמד ויש לו ג'יפ דיפנדר מגניב של פעם, ובעיקר הוא עדיין עם מחירים של פעם - סיור של כשעתיים יעלה לעד 8 איש 800 שקלים (כיום גובים כבר אלף שקלים ומעלה). מרכוס, מוצ'אס גרסיאס!
טטנקה. 052-4639037.
לא צריך הרבה בגולן. הפשטות שלו היא היופי. רק למצוא מקום לאכול, לישון ולטייל, ברכב או ברגל. זוהי שעתו היפה, נצלו אותה.
הכותב היה אורח של תיירות אורטל.