החורף הזה נהדר, את זה אנחנו כבר יודעים, ובשעה שכולם נוסעים להראות לילדים שלג בחרמון, או זרימת נחלים בגליל או בערבה, דווקא האזור של עמק המעיינות נדחק לשוליים. כי מעיינות זה קיץ, נכון? אז זהו שלא רק, ודווקא בחורף ניתן לרחוץ במעיינות החמימים של האזור. איפה? מיד הפרטים.
אבל ראשית כמה מילים על עמק המעיינות, שקיבל את שמו בעקבות כ-40 מעיינות שנובעים למרגלות הגלבוע. בעבר היה האזור שייך למועצה אזורית בקעת בית שאן, שב-2008 שינתה את שמה כמו ילדה שקיבלה שם לא פופולרי, כי מה לעשות - הרבה יותר סקסי לספר לחברים שהיית בצימר ב"עמק המעיינות" ולא בבית שאן. והמהפך המיתוגי גם גרם למהפך תיירותי של כל העמק עצמו, ו-וואלה - יש לו לא מעט להציע.
"איפה כל הג'מאעה?"
עמק המעיינות מוכר כאזור שבו זורם נחל קיבוצים, נחל עמל (האסי) וכמובן נחל חרוד. כולם מקבצים אליהם מי מעיינות (עין שוקק, עין מודע ואחרים) שנובעים למרגלות הגלבוע ההררי, שהוא שבעצם גם הרכס הצפוני ביותר בשומרון. מכאן גם שמו של נחל קיבוצים (ג'מאעין בערבית, כלומר משותף, יחד - כמו "איפה כל הג'מאעה?" איפה כל החבר'ה) ולא הקיבוצים, שמקבץ אליו מספר מעיינות, כמו עין חומה, עין שוקק ועין מגדל, ולא עקב הקיבוצים שהוא עובר באזורם. והקטע הכי כיפי, הוא שמי המעיינות חמימים ונשארים באותה טמפרטורה של 28 מעלות לאורך כל השנה. למשל, הסחנה המוכר והטוב (מערבית "החמה" בעקבות המים החמימים שנובעים מתת הקרקע הגלבועית), שעליו המליץ כבר ידידי הטוב איל שפירא לטבילה בחורף.
כבר עשיתם לנו לייק? וואלה! תיירות גם בפייסבוק
אג'נדה טיולית
ואם כבר במים עסקינן, אז נחל עמל, המוכר גם כנחל האסי, הוא אולי מהנחלים האיתנים היפים שיש באזור, אולי בארץ. מימיו התכולים היו גם מה שמשכו את ותיקי קיבוץ תל עמל (לימים ניר דוד ע"ש דוד וולפסון), להתיישב בו. מזה שנים נסוב ויכוח ציבורי על סיפוחו של הנחל על ידי חברי הקיבוץ והפיכתו לנחל "פרטי", אבל פשרה שהושגה לאחרונה בבית המשפט "הפשירה" חלק ממנו לטובת הכלל, אולם אין כרגע מי שייטפח אותו עבור הציבור. וחוץ מזה, מה רוצים מאותם חלוצים שב-1936 באו להתיישב באזור די צחיח ליד נחל, שהיה מוקף ביצות, עזובה וכפרים עוינים, והקימו את ראשון קיבוצי "חומה ומגדל" - שיסגרו עכשיו את הקיבוץ בגלל הנחל?!
וכך סביב הנחל היפה התפתח לו מיזם התיירות של "חוויית ניר דוד", שבו מעבר ל-50 בקתות עץ מפנקות ונעימות, יצקו הרבה תוכן ללפחות שני לילות באזור. התיירות היא הענף השני שמכניס כסף לקיבוץ (הראשון הוא מפעל נייר ''נירעותק'' שמספק כ-70 אחוזים מהכנסות הקיבוץ), והוא רק הולך ומתפתח. גם היה רעיון להרחיב את מקומות הלינה ולהקים מלון בקיבוץ, אבל לא כל חברי הקיבוץ ששו ששגרת חייהם השלווה תופרע, והרעיון נפל בהצבעה. עם זאת, רעיון אחר שהונח לאחרונה על השולחן הוא להקים מלון מחוץ לקיבוץ. נראה מה יולידו הדיונים.
ולמרות הכל, המוצר שמציע ניר דוד הוא "ואליו פור מאני" מצוין, כשהמחיר לזוג לשני לילות (1,350 שקלים לזוג באמצע השבוע, 1,920 שקלים בסופ"ש, על ילד תוסיפו 220 שקלים) עם ארוחת בוקר בחדר האוכל שנראה כמו מסעדה על שפת הנחל, ארוחת ערב אחת במסעדה, עיסוי זוגי (45 דקות כל אחד), כניסה חינם לסחנה, למרכז הספורט שבו בריכה מחוממת, סאונה וחדר כושר והנחה על האטרקציות השייכות לחוויה, והן מהטובות והכיפיות בעמק. "התיירות באזור זה לא רק ליהנות מהאטרקציות שיש פה, אלא זו ממש אג'נדה", אומרת חלי יעקבס, מנכ"לית חוויות ניר דוד. "אנשים צריכים לקום מהכיסא, לצאת מהבית, לבלות עם המשפחה ולצאת מהמסכים והסמארטפונים, להיות יותר בקשר עם הסביבה ולזה אנו שואפים".
חדר בריחה בטבע
והסביבה טובה ונעימה, וגם מגוונת מבחינת תוכן. קחו למשל את פארק המעיינות הוותיק והטוב, שבו תוכלו לטייל ללא תשלום רק אם תגיעו אליו בהליכה של כמעט קילומטר, או באופניים, אבל מאוד נחמד לשכור רכב גולף משפחתי לסיור בשבילים הסלולים בין המעיינות. לאחרונה פיתחו במקום משחק מעין "חדר בריחה בטבע" ("אסקייפארק"), שהוא מעין משחק שבו מקבלים כתב חידה על פרויקט "חומה ומגדל" עם תיק ובו מספר רמזים. החידות פזורות בין המעיינו והאתרים ברחבי הפארק, כך שיש לנוע ביניהם (עדיף עם גלגלים) ולפתור כל חידה עד שמגיעים לפתרון (115 שקלים לאדם).
בנוסף, הפארק עבר לאחרונה שדרוג בתחום התשתיות והתצפית, כך שתמצאו בו יותר גשרי עץ מעל לנחלים שיובילו אתכם לאזורים שהיו בעבר פחות נגישים, כמו גם פינות חמד לעצירה וצל. הפארק גם מציעה מדריך צמוד (בתשלום) רכוב (עם רכב גולף) לקבוצות או משפחות שישמח לספר על האזור, המעיינות, ההיסטוריה והפלור והפאונה האזורית - ויש לאזור הרבה מה "לספר" (50 שקלים לאדם).
העוף שאוכל את צרכיו והשלדג המצחקק
שעתיים-שלוש יספיקו בפארק המעיינות, אבל ממש מהצד השני שלו נמצאת כנראה האטרקציה שהילדים הכי יאהבו, ובינינו גם ההורים - הגן גורו. הפארק האוסטרלי הוותיק הזה תמיד רלוונטי ותמיד מוצא איך להתחדש. למרות שאני נגד גני חיות ומקומות שמחזיקים בעלי חיים לשם "הנאה", דווקא בגן גורו אפשר לראות שלא מנסים להפריע יותר מדי לחיות, ויש גם בעלי חיים שכבר לא יכולים לחזור לטבע, כמו חסידה עם כנף שבורה, ומוצאים במקום "בית הבראה" ראוי וטוב לשארית חייהם.
הפארק שהוקם כמקום שרוצה להנגיש את ההיכרות עם בעלי החיים האוסטרליים המיוחדים לישראלים, החזיק בעבר גם קואלות, שהאחרון שבהם הלך לעולמו לפני כשש שנים, אבל בהחלט תוכלו לראות את מתחם הקנגורו העליזים, ואף להאכיל אותם, בהשגחה מודרכת כמובן. נחמד לראות של-54 הקנגרו (מסוג אדום ואפור מזרחי), לא כולל גורים, יש מתחם מנוחה משלהם המסומן בחבל, וכשהם עוברים את הקו - אסור להפריע להם.
גם ציפורים אוסטרליות במתחם, ביניהן הקוקברה, שהיא השלדג הגדול בעולם, שמוכרת לפי קולה המצחקק. מעניין לדעת, כי כשיש גוזלים, אזי ההורים (הסבים) נשארים בקן כדי לעזור לאמא והאבא הטריים לגדל את הצאצאים החדשים. גם התוכים הצבעוניים, ביניהם תוכי הקקאדו (באבוריגינית ציצית) הם תאווה לעיניים, כמו גם תוכים לוריים המעופפים שינחתו על כתפיכם בזמן שתאכילו אותם בשיפודי תפוחים.
ציפור אחרת מעניינת, למרות שלא כדאי לפגוש בה בסמטה חשוכה בג'ונגל היא הקזואר, הנחשב לעוף המסוכן בעולם. הקזואר אולי מזכיר בת יענה או אמו, אבל הוא עוף שונה שלא אוהב שנכנסים לו לשטחי המחייה ולכן בועט חזק עם הטפרים האימתניים שלו, ועלול להרוג. יש לו צבעי אזהרה בכחול וקרן קשה כמו עצם שמשמשת לשבור ענפים ביער. הקזואר ניזון מפירות וירקות שהוא זורק לעצמו באוויר, תופס ובולע. לאחר מכן הוא עושה את צרכיו ו... אוכל מה שיוצא. כן, לא ממש אסתטי אבל ציפור יפה.
מחיר: 59 שקלים לאדם מגיל 2 ומעלה, 30% הנחה לאורחי ניר דוד.
חורשים, בעיקר בבוץ
הגשמים שירדו בחודשיים-שלושה האחרונים בעמק עשו טוב לא רק לחקלאים, לנחלים ולמאגרי המים אלא גם לחובבי האקסטרים. וכך נכנס מיזם התיירות האקסטרימי של ניר דוד - "הרייזר הנעלם". המיזם שהוקם לפני שנתיים, מציע לחוות את העמק והגלבוע ממבטם הבוצי של גלגלי רייזרים שלא יודעים מעצור מהו.
השבילים הבוציים הם בדיוק מה שהרייזר נועד עבורם בתקופת החורף, ולאחרונה הצטיידו במקום ברכבי קוואסאקי חדישים שיעלו אתכם לגלבוע או יובילו אתכם (בנהיגה עצמית אך בהשגחה) לגשר הקנטרה הזורם בעוצמה כרגע, או בין שדות החיטה הירוקים והגידולים השונים.
מחיר: 350 שקלים לזוג לשעה ורבע, 500 שקלים לשעתיים וחצי. 25% הנחה לאורחי ניר דוד.
פרטים: 050-7152231, shivuk1@nirdavid.org
חשמל קולינרי
מבחינת הרעב, אין הרבה אפשרויות פתוחות בעמק בסוף שבוע. בית שאן היא דתית, וגם חומוס אליהו שבבית השיטה הוא כשר, כך שלא רבות הן האפשרויות. בשביל אוכל לילדים ולכם, ישנו בית קפה-מסעדה-חנות אורגנית חביבה בשם "ארטישוק" ליד קיבוץ בית אלפא, אבל בשביל קולינריה תצטרכו לנסוע מעט (חצי שעה) - אל "רוטנברג" - והנסיעה שווה כל ביס.
המסעדה שנושאת את שמו של אבי החשמל ההידרו-אלקטרי בארץ, פנחס רוטנברג, ממוקמת בסמוך לאתר גשר הישנה שעל הירדן. בתוך מבנה שהיה שייך בזמנו לרכבת העמק, היתה קיימת מסעדה, שאותה קנו לפני שבע שנים הילה רונן ויזהר סהר. היא ייננית מקיבוץ צרעה והוא בן אפיקים השכן, וביחד הם מבשלים באהבה תפריט שלעיתים משתנה יום ביומו לפי גידולי העונה, בשילוב עשרות יינות שונים מהעולם.
כך למשל, תמצאו למנה ראשונה סלט ליקוט של אבוקדו, עדשים שחורות, קולרבי, אשכולית אדומה, נענע וגבינה ממחלבת ברקנית שמיקומה בכפר יחזקאל בעמק (44 שקל), או פילה מוסר בחמאה וזעתר (98 שקל), סטייקים משתנים וגם קרעי פסטה עם פסטו וחרדל בר (69 שקל). המקום די קטן ואינו יכול להכיל יותר מ-50 איש, כך שמוטב ותזמינו מראש זמן מה. ועוד דבר: בקשו מהילה שתצמיד לכם יין לארוחה - היא תשמח לעשות זאת.
פתוח: כל השבוע, חוץ מיום א'.
טלפון: 04-6752237
יש הרבה תוכן בעמק, כמו בכל אזור. אבל הנה היתרונות שלו: לא צריך לנסוע (מהמרכז) יותר משעה וקצת, האזור יפה בתקופה זו בצורה שאי אפשר לתאר, לא תרגישו פיצוץ אוכלוסין כמו בחרמון או באתרי תיירות פופולאריים אחרים, והתפוקה יחסית למחיר היא מעל ומעבר.
וזה עוד לא הכל מבחינת ניר דוד. החוויה התיירותית עוד עתידה להשתפר. "צריך להוסיף עוד תוכן כדי שאנשים ירגישו שהם באו לקבל חוויה", אומרת חלי, "כמו סיור רכוב (בעמק המעיינות - ז.ר) שבו ישלמו פר אדם, ולא פר רכב. בנוסף, אנחנו מקימים שתי זירות משחק - לייזר טאג ו-ווטר טאג ועובדים גם על סיורי מבוגרים בגן גורו".
בקיצור, התוכן הוא המלך, ובעמק המעיינות מתכוננים להכתרה, העיקר שלא תבקרו בממלכה רק בקיץ.
*הכותב היה אורח "חוויית ניר דוד" בעמק המעיינות.
