צוות מחקר צרפתי-סעודי חשף שרידים של עיירה חבויה בת 4,000 שנה מתקופת הברונזה בשם אל-נתאח. העיירה נחשפה בנווה מדבר בערב הסעודית ע"י ארכיאולוגים שאומרים כי התגלית המדהימה מוכיחה את המעבר של האזור מקיום נוודי לקיום עירוני. אל-נתאח נמצאת בנווה המדבר המוקף חומה של ח'ייבר, ארץ פוריה מוקפת מדבר בצפון מערב חצי האי ערב, כך התגלה במחקר החדש שמחבריו פרסמו גם שחזור וירטואלי בתלת מימד של העיר.
הארכיאולוגים מאמינים כי העיירה העתיקה, שראשיתה בשנת 2400 לפני הספירה, הייתה ישוב בשטח של 26 דונם עם כ-50 בתים רבי קומות ששיכנו כ-500 תושבים. העיירה כללה רובע מרכזי ורובעי מגורים סמוכים המוקפים בחולות מגן, עם חומות שנעו ברוחבן בין 3.5 ל-6 מטרים. הארכיאולוג הצרפתי גיום שרלו, שהוביל את המחקר שפורסם בכתב העת PLOS One, אמר ל-AFP שהקהילה הבנויה היטב הייתה מוקפת חומות מגן וכללה גם נקרופוליס (בית קברות) ואזור הנחשב למרכז קבלת החלטות. הקברים שנמצאו בבית הקברות הכילו כלי נשק ממתכת כמו גרזנים ופגיונות וגם אבני קריסטל כמו אגט - מה שמצביע על חברה מתקדמת יחסית לתקופה כה מוקדמת. צוות החוקרים של שרלו מאמין שהעיר הייתה ביתו של מנהיג רב עוצמה - על בסיס החומות שמגיעות לגובה של כ-5 מטרים, כך דווח במחקר.
העיירה כללה תכנון עירוני מאורגן, שבו הבתים היו מחוברים ברחובות קטנים, מה שהקל על תנועה ותקשורת בין התושבים. תכנון זה מצביע על דפוס עירוני מפותח יחסית לתקופה. רסיסי חרס שנמצאו באתר "מרמזים על חברה שוויונית יחסית", והכלים מתוארים כ"קרמיקה יפה מאוד אבל די פשוטה", לפי שרלו. בחלקו המערבי של אזור המרכז נמצא נקרופוליס (עיר מתים) ובו קברים עגולים גדולים וגבוהים המעידים על מידה מסוימת של ריבוד חברתי. בקרבת האתר זוהו מספר בארות ומקורות מים, ובהם שלוש בארות הנמצאות בבסיס המדרון, המעידות על הימצאות אספקת מים טובה.
החוקרים חשפו רק מספר קטן שרידי דגן באל-נתאח, אך בהתבסס על ממצאים באתרים אחרים - סביר להניח שאנשי אל-נתאח גידלו יבולים ליד האתר, אמר שרלו. האזור מכיל כיום אדמות חקלאיות נטושות וכמה חוות, המשקפות את השינויים שהוא עבר לאורך זמן. למרות הממצאים האלו, אל-נתאח עדיין נחשבת עיר קטנה בהשוואה לערים במסופוטמיה או במצרים באותה תקופה.
עוד בנושא:
סטודנט מצא בחיפוש פשוט בגוגל עיר אבודה בג'ונגל של מקסיקו
גשר אבנים עתיק שנמצא מתחת למים משנה את פני ההיסטוריה
המחקר של אל-נתאח ואתרים אחרים מצביע על כך שהעיור בחצי האי ערב נע בקצב איטי יותר בהשוואה למסופוטמיה ומצרים, במיוחד בתקופה שבה ערים פרחו באזורים אלה. גילוי אל-נתאח זכה לשבחים מצד ארכיאולוגים אחרים. רוברט אנדרו קרטר, מרצה בכיר לארכיאולוגיה ומומחה לפיתוח עבודת שטח במוזיאוני קטאר, שיבח את עבודת הצוות: "יש לנו רק הבנה מצומצמת של תקופת הברונזה ומקורות האורבניזם (באזור החִג'אז במערב ערב הסעודית) והמחקר הזה מרחיק לכת במתן נתונים ראשוניים ובשיפור ההבנה התיאורטית שלנו", אמר קרטר.
העיירה ננטשה אלף שנים מאוחר יותר בין 1500 ל-1300 לפני הספירה - אך ישנם מעט מאוד רמזים מדוע זה קרה, אמרו החוקרים. עם זאת, התגלית חשפה תהליך "אורבניזם איטי", על פי ארכיאולוגים, אשר משערים שההידרדרות של העיירה נגרמה על ידי שינויים סביבתיים, משאבים מוגבלים או שינויים בדרכי הסחר. המחקר הדגיש את הצורך בחפירות נוספות ברחבי ערב כדי לקבוע את העיתוי של מעבר עירוני זה ואת השינויים הבאים במבנה החברתי והאדריכלי.