ארכיאולוגים שמחפשים אחר שרידים של תרבות המאיה העתיקה נתקלו בתגלית יוצאת דופן - ע"י הקלדה פשוטה של מספר מילים במנוע החיפוש של גוגל. עיר ענקית של בני המאיה התגלתה מאות שנים לאחר שנעלמה לה מתחת לג'ונגל המסיבי של מקסיקו, שם היו בין היתר פירמידות ומגרשי ספורט.
החוקרים עקבו אחר שביל דיגיטלי שהוביל אותם למבנים נרחבים שהוסתרו עמוק בתוך הג'ונגל המסו-אמריקאי הצפוף. מה שהם מצאו היה מדהים: 6,764 מבנים בגדלים שונים הפרוסים על פני מספר אתרים עתיקים, אשר מספקים כעת תובנות חדשות על הנופים האורבניים המתוחכמים של תרבות המאיה. הם כינו את המקום "ולריאנה".
המומחים חושבים שהעיר העתיקה היא השנייה בצפיפותה לקאלאקמול, שמאמינים שהוא אתר המאיה הגדול ביותר באמריקה הלטינית העתיקה. הם מצאו שלושה אתרים - כולל פירמידות, מגרשי ספורט, מסלולים המחברים בין מחוזות ואמפיתיאטרון במדינת קמפצ'ה שבדרום-מזרח המדינה, שביחד מגיעים לפי 2 מגודלה של ירושלים.
"הייתי במשהו כמו עמוד 16 בחיפוש של גוגל ומצאתי בדיקת לידאר שנערכה על ידי ארגון מקסיקני לניטור סביבתי", הסביר לוק אולד-תומס, סטודנט שעושה דוקטורט באוניברסיטת טולאן בארה"ב. נראה כאילו אותם חוקרים לא הבחינו בציוויליזציה הענקית שמתחת לג'ונגל הצפוף, לפי ה-BBC. לידאר הוא טכנולוגיית לייזר מיוחדת שממפה מבנים קבורים מתחת לצמחייה. טכניקת החישה מרחוק זו, שיורה אלפי פולסי לייזר ממטוס וממפה אובייקטים מתחת לאדמה תוך שימוש בזמן שלוקח לאות לחזור אליו, היא זו שסייעה לחוקרים לפענח מה אירע שם בעבר הרחוק מאוד.
הממצאים הללו ערערו תיאוריות קודמות לפיהן בני המאיה חיו בכפרים מפוזרים ומבודדים. במקום זאת, המבנים החדשים שנחשפו מציגים ערים או עיירות מאוכלסות בצפיפות - בעלות מורכבות הדומה למרכזים עירוניים מודרניים. "הנקודה כאן היא שהנוף בהחלט מיושב - כלומר היה מיושב בעבר - ולא, כפי שהוא נראה בעין בלתי מזוינת, לא מיושב או 'פראי'", חשפה פרופסור אליזבת גרהם מאוניברסיטת קולג' שבלונדון, שלא הייתה מעורבת במחקר.
כשאולד-תומס עיבד את הנתונים בשיטות ששימשו ארכיאולוגים, הוא ראה את מה שאחרים החמיצו - עיר עתיקה ענקית שייתכן כי שימשה בית לכ-30-50 אלף איש בשיאה בין השנים 750 עד 850 לספירה. זה יותר ממספר האנשים שחיים באזור כיום, אומרים החוקרים. אולד-תומאס ועמיתיו קראו לעיר ולריאנה על שם לגונה סמוכה.
הממצאים הללו עוזרים לשנות את התפיסה שהתקבעה בחשיבה המערבית לפיו האיים הטרופיים הם המקום שבו "הלכו תרבויות למות", אומר פרופסור מרצ'לו קאנוטו, מחבר שותף במחקר. במקום זאת, חלק זה של העולם היה ביתם של תרבויות עשירות ומורכבות, הוא מסביר.
אנחנו לא יכולים להיות בטוחים מה הוביל למוות ולנטישת העיר בסופו של דבר, אולם ארכיאולוגים מעריכים ששינויי האקלים היוו גורם מרכזי. לולריאנה יש "סימני היכר של עיר בירה והיא שנייה בצפיפותה לקאלאקמול המרהיבה, שנמצאת כ-100 ק"מ משם", הוסיף קאנוטו. האזור חבוי לעין כי הוא נמצא במרחק של 15 דקות הליכה אל תוך עובי הג'ונגל, מכביש ראשי ליד אקספוג'יל - בו חיים כיום רוב בני המאיה.
אין תמונות של העיר האבודה מכיוון ש"אף אחד לא היה שם מעולם", אומרים החוקרים, אם כי ייתכן שאנשים מקומיים חשדו שיש הריסות מתחת לתליות האדמה. לעיר היו שני מרכזים עיקריים עם בניינים גדולים במרחק של כ-2 ק"מ זה מזה, מקושרים על ידי בתים צפופים וכבישים. יש בה שתי כיכרות עם פירמידות ששימשו מקדשים, בהן היו אנשי המאיה סוגדים, מחביאים אוצרות כמו מסכות ג'ייד וקוברים את מתיהם. היה בה גם מגרש ספורט שבו אנשים היו משחקים במשחק כדור עתיק.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Antiquity, מראה כיצד הטכנולוגיה המתקדמת של לידאר חוללה מהפכה בחקר הארכיאולוגיה באזורים טרופיים. ד"ר פרנסיסקו אסטרדה-בלי והפרופסור מרסלו קאנוטו, שהובילו את הפרויקט, מעניקים קרדיט מלא ללידאר על יכולתו לזהות מבנים מתחת לאדמת יער צפוף. הלידאר מייצר מפות ברזולוציה גבוהה החושפות תכונות נסתרות, תוך עקיפת המגבלות של סקרי שטח מסורתיים.
עוד בנושא:
לייזר מהשמיים חשף ערים אבודות עם פירמידות מסתוריות ביערות האמזונס בבוליביה
מדענים חשפו עיר מאיה עצומה שהייתה קבורה 1,000 שנים עמוק בג'ונגל
"בשנים הראשונות של הקריירה שלי עשינו מבדקים ברגל, עשינו את דרכנו על פני הקרקע עם מכשירים ידניים", אמר פרופ' קאנוטו. אולם בעשור שחלף מאז הוצג הלידאר במסו-אמריקה, הוא מיפה שטח גדול פי 10 ממה שהשיגו ארכיאולוגים בכמעט מאה שנה. "לידאר פותח צוהר לעולם של ציוויליזציות אבודות שפעם היה בלתי אפשרי לסקור אותן עקב צמחייה צפופה", הוסיף קאנוטו.
המספר העצום של אתרים שנחשפו מציג כעת דילמה חדשה עבור ארכיאולוגים. "אחד החסרונות של תגלית ערי המאיה החדשות בעידן הלידאר הוא שיש יותר מדי מהן ממה שיכולנו לקוות וללמוד", אמר אולד-תומס. "אני חייב לנסוע לולריאנה בשלב מסוים. זה כל כך קרוב לכביש, איך אפשר שלא? אבל אני לא יכול להגיד שנעשה שם פרויקט חפירה", הוא הוסיף וציין את האתגר הקיים בלקבוע סדרי עדיפויות באילו אתרים לחפור קודם לאור המספר הגדול מאוד של התגליות.
המחקרים מצביעים על כך שהסיבה שתרבויות המאיה קרסו משנת 800 לספירה ואילך הייתה בין השאר בגלל שהן היו מאוכלסות בצפיפות מוגזמת ולא יכלו לשרוד בעיות אקלים. היקפן והצפיפות של ההתנחלויות שופכים אור גם על הסיבה שתרבות המאיה נאבקה לעמוד בשינויים סביבתיים. בין השנים 800 ל-1000 לספירה חוו אנשי המאיה קריסה דרמטית, בין השאר עקב בצורות קשות. "הממצאים מראים שאוכלוסיית יתר שיחקה תפקיד משמעותי בהידרדרות החברה שלהם. זה מרמז שהנוף פשוט היה מלא לגמרי באנשים בתחילת תנאי הבצורת ולא נשארה שם הרבה גמישות", אמר אולד-תומס, "הם לא שרדו את בעיות האקלים. כל המערכת בעצם התפרקה כשאנשים החלו להתרחק".
גם לוחמה וכיבוש האזור על ידי פולשים ספרדים במאה ה-16 תרמו לחיסול קהילות בני המאיה. אולד-תומאס הגיע למסקנה שרבות מהערים העתיקות הללו לעולם לא ייחפרו במלואן ונאלץ להסתפק רק בהכרה של חלקן.