חוקרים איתרו לאחרונה עיר מאיה עתיקה באמצעות טכנולוגיית לידאר - המכונה "לייזרים מהשמיים". היא ממוקמת בשמורה האקולוגית בלמאקו בצד המערבי של חצי האי יוקטן. חקירה קרקעית נוספת חשפה מערך של מבנים מורכבים באזור אחר שלא היה מוכר עד כה לחוקרים. מערך הבניינים שהתגלה מחזק את ההנחה שהעיר הזו מילאה תפקיד מרכזי באזור.
למרות שהיא בת יותר מ-1,000 שנים, העיר הזו לא הייתה מוכרת לאדם המודרני. הגילוי המחודש שלה הגיע הודות לסריקת לייזר מוטס (לידאר) - טכנולוגיית מדידת מרחק על ידי הארת המטרה בקרן לייזר, ומדידת הזמן שלוקח לקרן האור לחזור למקלט - כדי להציץ דרך חופת היער.
לאחר מכן בוצעו עבודות ארכיאולוגיות על הקרקע שחשפו את העיר שחבוייה כ-60 קילומטרים בעומק הג'ונגל. צוות מחקר בראשותו של איבן שפראיץ', פרופסור לארכיאולוגיה מסלובניה שמנהל את העבודה על חצי האי יוקטן מאז 1996 היה זה שמצא את העיר. הצוות לקח מידע מהסריקה המוטסת כדי לגלות את מיקומה האמיתי של עיר המאיה בת אלף השנה הכוללת מבנים מורכבים, כיכרות ואפילו מגרשי משחקי כדור.
העיר בולטת ע"י מספר מבנים בצורת בגובה של מעל ל-15 מטרים והיא יושבת על חצי אי של קרקע גבוהה מוקפת באזורי ביצות נרחבים. שטחו של האתר 500 דונם והוא כולל שלוש כיכרות ובהן "בניינים מרשימים וכמה מרפסות פטיו המקיפים אותם", על פי המכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה של מקסיקו (INAH), הקבוצה שפועלת לחקור את השמורה הצפופה בצמחייה במדינת קמפצ'ה.
"בין שתי הכיכרות המרכזיות יש מתחם המורכב ממבנים נמוכים ומוארכים שונים, המסודרים כמעט במעגלים קונצנטריים", אמר שפראיץ בהצהרה שתורגמה מספרדית, "גם מגרשים למשחק כדור נמצא שם".
בנוסף ישנו שביל מקשר בין המתחם הדרום-מזרחי לחלק הצפון מערבי, שבו מונחת רוב הבנייה. הוא בולט על ידי פירמידה המתנשאת לגובה 25 מטרים מעל השטח הטבעי. חוקרים כינו את העיר שהתגלתה לאחרונה "אוקומטון" (Ocomtún), "עמוד האבן" בשפת המאיה והעריכו שהעמודים הגליליים המרובים שהתגלו בה שימשו כנראה ככניסות לחדרים העליונים של מבנים.
עוד בנושא:
לייזר מהשמיים חשף ערים אבודות עם פירמידות מסתוריות ביערות האמזונס בבוליביה
עם פירמידות ומגרשי כדור: ארכיאולוגים חשפו ציוויליזציה אבודה ענקית בת 2,000 שנה בגואטמלה
כשאנשי הצוות חיפשו באתר, הם המשיכו לגלות מבנים המובילים לעבר נהר לה ריגוניה שכללו גרמי מדרגות, עמודים מונוליטיים ומזבחים מרכזיים. הצוות גם גילה אזור מגרש למשחקי כדור ואזוריםן שיתכן ששימשו כשווקים או מקומות לטקסים קהילתיים.
"האתר שימש כמרכז חשוב ברמה האזורית", העריך שפראיץ, "כנראה בתקופה הקלאסית (250-1000 לספירה). סוגי הקרמיקה הנפוצים ביותר שאספנו על פני השטח ובחלק מבורות הבדיקה, הם מהקלאסיקה המאוחרת (600-800 לספירה). עם זאת, ניתוח הדגימות של החומר הזה יציע לנו נתונים אמינים יותר על רצפי הכיבוש".
הצוות מאמין שאתר אוקומטון עבר שינויים מתישהו בסביבות שנת 1000 לספירה, הודות למקדשים במרכז הפטיו והכיכרות. "אנו רואים השתקפות של שינויים אידיאולוגיים והאוכלוסיה בתקופות משברים", מסביר שפראיץ, "שבסוף, עד המאה ה-10, הובילו לקריסת הארגון החברתי-פוליטי המורכב ולירידה הדמוגרפית הדרסטית בשפלה המרכזית של מאיה".
רק זמן ותוספת מימון יעזרו לנו לחשוף את הסודות של אוקומטון, אבל החוקרים בטוחים בדבר אחד: כשהעונה היבשה תתחיל במרץ הקרוב, הם יחזרו ליוקטן ויחפשו עוד רמזים לציוויליזציה אבודה שלא באמת נעלמה.
"אנשים רבים יאמרו שעם הלייזר אנחנו מאבדים חלק מהרומנטיקה של הגילוי הארכיאולוגי, אבל אני לא חושב כך", אמר פרופ' שפראיץ. "זה כל כך רומנטי. חם ואנחנו פורצים דרך הג'ונגל עם מצ'טות ויש לנו בעיות עם מים ואז, פתאום, יש פירמידה גדולה או אסטלה כתובה ממש מולך. זה הזמן שבו כל הצרות האלה נעלמות".