שנה למלחמה: לא תאמינו כמה אחוזים מהטבע הישראלי נשרף

בשבעה באוקטובר נכנסה מדינת ישראל כולה למלחמה. רבים ראו את הטבע הישראלי נפגע גם הוא - מהשריפות הרבות בדרום הארץ בתחילת המלחמה ובצפון הארץ. האתרים בקו החזית הצפונית העומדים סגורים כבר שנה השלמה, וחיות הבר מחפשות מסתור ומזון בשטחים הפתוחים לאחר ששמורות הטבע ניזוקו מפגיעות הטילים והשריפות. רשות הטבע והגנים, האמונה על הגנה על שמורות הטבע, הגנים הלאומיים, ואתרי המורשת מסכמת את המשמעויות הראשונות לטבע הישראלי, השפעת המלחמה על הטיילות וההערכות לשנה החדשה.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, רשות הטבע והגנים מתמודדת עם היקף נזקים הגדול ביותר שנגרם ב-60 שנות קיומה, לצד ההבנה שהמלחמה נמשכת וצפוי המשך פגיעה בטבע. במסגרת המלחמה ביצע צה"ל תמרון וקווי הגנה - דבר שגרם לשהות צבאית ממושכת בשטח, פריצה של צירים, בנייה של עמדות ועוד. במסגרת הפעילות נכנסו הכוחות לשמורות הטבע, פגעו בתשתיות טיילות בתוך השמורות והגנים. רשות הטבע והגנים מבצעת סקרי מפגעים בשמורות והגנים, הניתנים לבדיקה ובטוחים לכניסת הצוותים. בשטחים הסגורים לא בוצעו סריקות מסיבות ביטחוניות.

חלק מהנזקים הינם כתוצאה מפריסת צה"ל בתוך אתרי הרשות וכתוצאה מכך נזקים כבדים לתשתיות הקולטות קהל במשך השנה: חניות, תשתיות חשמל, מים, מבנים ועוד. בין הנזקים הבולטים והנרחבים שניתן לראות, נמצאים הנזקים הנגרמים לשטח בצל השריפות הרבות. ביחד עם כב"ה, עובדים פקחי הרשות לילות כימים, בכיבוי שריפות הפורצות בשמורות, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים. בנקודות שריפה רבות הצליחו הצוותים למנוע פגיעה בשמורות הטבע ולצמצם את הפגיעה בבתי גידול איכותיים.

עם זאת, השריפות פוגעות בבעלי החיים ובצומח בעיקר באזורים שלא נשרפו שנים רבות. בין שמורות הטבע שנפגעו עד כה בצורה המשמעותית ביותר, נמצאות השמורות: רכס בשנית, הר אביטל והר בנטל, יער מסעדה, טבע חרמון, נחל חצור, מורדות נפתלי, רמת דלתון, הר מירון, מסדרון בר זית, מצד אבירים, נחל כזיב, גן לאומי אכזיב, ראש הנקרה וחוף ראש הנקרה.

רשות הטבע והגנים מתכוננת ליום שלאחר הלחימה, בו תוכל להיכנס לכלל השטחים שחוו את הלחימה ותחל בעבודת הערכת היקף הנזק. בין היתר, הרשות תצטרך לבצע ניטור כלל השטחים, לערוך סקרי צמחים, בעלי חיים ושימור להבנת היקף הפגיעה בהם כתוצאה מהמלחמה, לעסוק בסילוק מפגעים, שיקום השטח, שיקום ממשק המבקרים ומניעת פגיעה עתידית למטיילים, שיקום בתי גידול וצומח, התקנת מתקני איסוף פסולת, מניעה וטיפול בצמחים פולשים ומינים מתפרצים, מניעת שריפות - רכש ציוד נוסף ושיקום השטחים שנפגעו משריפה. במצב המלחמה הנוכחי, קשה מאוד לאמוד את הנזק היות ושטחים רבים אינם נגישים לניטור, הרשות מעריכה כי מדובר בנזק שידרוש שיקום בהיקף של מאות מיליוני שקלים (הערכת חסר, שכן שטחים רבים אינם נגישים לניטור, והמלחמה עודנה נמשכת).

הפגיעה הבולטת ביותר שמכאיבה לכולנו, היא כמובן הנזקים הנרחבים שנגרמים לטבע מהשריפות הנרחבות שהמלחמה מביאה, בייחוד בגבול הצפון. המצב אמנם נראה מאוד עגום, והלב נחמץ אל מול תמונות הטבע השחור, אך אנשי הטבע ברשות הטבע והגנים מאוד אופטימיים בנוגע למצב.

"צוותי הרשות בכלל ומחוז צפון בפרט מבצעים עבודה סיזיפית מתחילת המלחמה ובתקופה הקיץ החמה ביתר שאת, כדי לצמצם את הפגיעה בשמורתו ובגנים, להיאבק בשריפות הרבות שפרצו כתוצאה מהלחימה באזורנו", אומר גיא כהן, מנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים. "הפקחים האמיצים והמדהימים שלנו יוצאים לטפל בכל שריפה במסירות אין קץ, במידה לא קטנה של סיכון עצמי, כדי להציל עוד דונם או עוד ערך טבע מוגן, להגן על שביל טיול או על מבנה מורשת עתיק. בלא מעט מקומות הצלחנו לבלום את האש ואת הפגיעה ויחד עם זאת שטחים נרחבים נפגעו, בשוך הקרבות יידרש זמן והטבע ישקם את עצמו ובמקומות שיידרש טיפול ושיקום אנחנו נהיה שם בכדי לטפל".

עד כה, מתחילת הלחימה נשרפו בכל רחבי הארץ כ-340 אלף דונם, מתוכם כ-196 אלף במחוז הצפון. המרחב שנפגע ביתר שאת הינו מרחב הגולן, שספג פגיעה של כ-116 אלף דונם, ובו שמורת הטבע יהודיה, שסבלה ממספר אירועי שריפה שפגעו בכ-15.5 אלף דונם.

בהשוואה לשנים הקודמות, ניתן להבין כי אנו נמצאים בסדרי גודל שלא התמודדה איתם המדינה בעבר בהיקף שריפות הטבע. למשל, בתקופה המקבילה בשנה שעברה אוקטובר-2022-ספטמבר 2023, נשרפו במחוז הצפון כ-46 אלף דונם, כלומר פחות מ- 1/4 מהשטח שנשרף מאז החלה הלחימה, עלייה של כ-325%. בהשוואה לתקופת הזמן המקבילה החריגה ביותר - בין אוקטובר 2020 עד ספטמבר 2021, היקף השריפות עומד על כ-100 אלף דונם שריפות במחוז הצפון, כמחצית מהשריפות שהתחוללו במחוז השנה.

בהתאם לנזק הנרחב הנגרם במרחב הגולן, השמורה שנפגעה בצורה המשמעותית ביותר היא שמורת הטבע יהודיה, עם כ-15 אלף דונם שנפגעו מהשריפות, ואחריה שמורת מורדות יער אודם עם כ-10 אלף דונם שנפגעו.

ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים: "לא צריך להיות מומחה כדי להבין שמלחמה לא מטיבה עם הטבע ועולם החי. המלחמה אינה דומה לקורונה, אי נוכחות מטיילים בטבע לא אומרת שהשטח חף מאדם. רעש הלחימה, השריפות, תנועת הצבא - כולם משפיעים על עולם החי והצומח, וכן גם על בתי הגידול שנפגעו ממגוון פעולות תשתית שבוצעו כחלק מהמאמץ המלחמתי - מהצומח על הקרקע, דרך בעלי החיים ועד הדורסים בשמים, כולם מושפעים. בזכות עבודה עצימה מאוד של צוותי רשות הטבע והגנים, במהלך השנה הצלחנו לצמצם את היקף הפגיעה ולנסות להגן על הטבע מפגיעות משמעותיות יותר. אנו עובדים מול שלל גורמים כדי לוודא שהפגיעה הנוצרת מהלחימה מצומצמת ככל האפשר, בין אם דרך עבודה מול הצבא ודאגה שכוחותינו שבשטח לא יפגעו בטבע, ובין אם דרך לחימה בשריפות כל יום ביומו. שמורות הטבע ואתרי הטיול שאנו מכירים ואוהבים נשמרו ואנו מקווים שהמערכת הטבעית תצליח להשתקם בטווח הקרוב. גם סימני השריפות שנמצאים בשטחים נרחבים צפויים להתכסות בפלומה ירוקה כבר בראשית החורף הקרוב, ואנו תקווה שרבים מעצי החורש הטבעיים יצליחו לחזור וללבלב מהענפים שנכוו בשריפות. יש שטחים שאנחנו עדיין לא יכולים להיכנס ולנטר, בייחוד באזור גבול ישראל-לבנון, לכן אין לנו גישה לבחון ולדעת מה ההשפעה שנגרמה לצומח ולבעלי החיים בתאי השטח הללו. ברגע שהמצב יאפשר, נצא לשטח, נבדוק את מצב הצומח ובעלי החיים ונעדכן את הציבור".

16 אתרי רשות הטבע והגנים נמצאים בקו הלחימה בגבול הצפוני, 8 מתוכם סגורים מה-7.10 ועד היום, והשאר נפתחים ונסגרים בהתאם למצב הביטחוני. בשנה ממוצעת אתרים אלו קולטים כ-2 מיליון מבקרים בשנה. שמורת טבע בניאס-נחל חרמון קלטה רק היא בתקופה המקבילה אשתקד יותר מחצי מיליון מבקרים. בצל הלחימה, הרשות מדווחת כי השנה נקלטו בשמונת האתרים כ-180 אלף מבקרים. מקרב כלל שמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ, אלו האתרים שנרשמו בהן הירידות הגדולות ביותר בקרב המטיילים הישראלים: סובב חומות ירושלים (67%-), גן לאומי הרודיון (63%-), גן לאומי כורסי (61%-), תל באר שבע (58%-), גן לאומי כורזים וגן לאומי קומראן 56% - כל אחד, והגנים הלאומיים תל מגידו ותל אשקלון ירדו ב -50% - כל אחד.

האתרים בהם היו מספר המבקרים הגבוה ביותר השנה הינם: גן לאומי חוף פלמחים (1.230 מיליון מבקרים), גן לאומי מקורות הירקון-תל אפק (370 אלף מבקרים), גן לאומי קיסריה (350 אלף מבקרים), גן לאומי גן השלושה (310 אלף מבקרים), שמורת טבע עין גדי (290 אלף מבקרים) וגן לאומי תל אשקלון (270 אלף מבקרים) - שהפתיע לחיוב לאור העובדה כי היה סגור לכניסת מבקרים עד חודש ינואר 2024. סך הכל מתחילת הלחימה ועד סוף חודש ספטמבר, פקדו את שמורות הטבע והגנים הלאומיים כ-5,940,738 מבקרים ומבקרות, רובם המכריע (98%) טיילות פנים (ישראלים).

חניוני הלילה של הרשות ספגו ירידה ניכרת בכניסות. על פי הנתונים קיימת ירידה של 47% בלינות בחניוני הרשות. נתון זה לא מפתיע, כאשר לוקחים בחשבון כי חניוני הלילה בגנים הלאומיים חורשת טל, אכזיב נחל עמוד ויחיעם - סגורים מתחילת הלחימה - חניונים אשר מקבלים מספרי קהל גדולים לאורך השנה. אך גם בתחום זה לא הכל שחור - בשל היעדר היכולת לטייל וללון בחניונים הצפוניים, הרשות מעדכנת כי יש עלייה במספר הלנים בחניוני הלילה מאזור הכרמל ודרומה, ובניהם חניוני הלילה בארות, מקורות הירקון (גן לאומי תל אפק), מעיין חרוד, תל ערד, ממשית וחי בר יטבתה.

סך הכל ב-13 חניוני הלילה בתשלום שמפעילה הרשות ופתוחים גם השנה לקהל, לנו בשנת המלחמה כ-227,000 מטיילים ומטיילות, בהשוואה לשנה שעברה בה לנו בחניונים כ-430,000.

"עברה על כולנו שנה מורכבת וכואבת - שנה של לחימה, אלפי מפונים מבתיהם, אזורים נרחבים ריקים מאדם, אתרים סגורים, אזרחים חטופים בעזה, אחד מהם עובד הרשות אוהד יהלומי שאנו מצפים לשובו יחד עם כל החטופות והחטופים", אומרת מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי. "השנה הזו הייתה השנה הקשה והמאתגרת ביותר לרשות הטבע והגנים 60 שנה להווסדה, עובדים רבים גויסו למילואים, אתרים בצפון הארץ נסגרו ותיירות החוץ אינה קיימת. עם זאת ולמרות הכל, השנה הרשות פתחה 3 גנים לאומיים חדשים - תל לכיש, עין יהודה ותל קאקון והוכרזו 2 שמורות טבע, שמורת טבע הכפירה ושמורת טבע חלמוניות רכס בוקר, ההתחדשות ושמירת הטבע ממשיכה גם בצל הלחימה, וכולנו תקווה שנחזור לשגרה בקרוב".