פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      20 דברים שאולי לא ידעתם על הטבע הישראלי

      צילום: אתר רשמי, עדן רם

      הדגים שמתפלחים לים המלח, התנין האחרון מנחל תנינים, המצפן שמשתגע בגולן, הלוויתן הענק שהופיע במפרץ אילת, המכתש הגדול שהוא לא הכי גדול ועוד - קבלו כמה עובדות מדהימות על הטבע בישראל

      החלק הראשון:

      20 דברים שאולי לא ידעתם על טיולים בישראל

      1. אז מי יותר גבוה: מפל גמלא או מפלי ניאגרה?

      טוב, זוהי שאלה קצת מכשילה. גובהו של מפל גמלא שבגולן הוא 51 מטרים. גובהם של מפלי ניאגרה שבגבול ארה"ב-קנדה הוא גם 51 מטרים. הייתם מאמינים? מצד שני, יש מקרים שבהם לא הגובה קובע אלא הרוחב.

      מפלי הניאגרה בגבול ארצות הברית וקנדה (ShutterStock)
      בגובה הם זהים, אבל ברוחב... מפלי ניאגרה (צילום: Shutterstock)

      2. כאן תוכלו לפגוש את התנין האחרון מנחל תנינים

      אז האם באמת היו תנינים בנחל תנינים? ברור. הרי שמות לא נותנים סתם כך. בימי קדם אפילו קראו לנחל הזה "קרוקודילון". עם זאת, במהלך המאה ה-19 התנינים הללו ניצודו. למעשה, התנין האחרון ניצוד בנחל בשנת 1912. במוזיאון הטבע החדש בתל אביב תוכלו לפגוש אותו. או יותר נכון, את שרידיו המפוחלצים.

      התנין האחרון בנחל התנינים במוזיאון הטבע בת"א (אתר רשמי , מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה)
      ממתין לכם במוזיאון הטבע החדש בת"א. התנין האחרון שהיה בנחל התנינים (צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה)

      3. המכתש הגדול - באמת הכי גדול?

      הרגע אמרנו ש"שמות לא נותנים סתם כך". האמנם? ידוע כי מכתש רמון הוא המכתש הגדול ביותר בישראל. אז מדוע קוראים דווקא למכתש הגדול - "גדול"? הסיבה מעט משעשעת: מכתש רמון "התגלה" לעיני הגיאוגרפים בעת המודרנית, הרבה לאחר שגילו את המכתש הגדול. ובכל מקרה, הדילמה כבר פתורה, כי לאחרונה שונה שמו של המכתש הגדול ל"מכתש ירוחם".

      המכתש הגדול (Creative Commons , צילום: Cumulus, ויקיפדיה)
      התגלה לפני מכתש רמון. המכתש הגדול (צילום: Cumulus, ויקיפדיה)

      4. שמורות טבע - הגרסה הימית

      לטבע על פני היבשה מגיע לקבל שמורות טבע, שיגנו עליו מפני בני אדם ושאר כרישי נדל"ן. אבל מה קורה בים? החל משנות ה-60, הוכרזו בארץ שבע שמורות ימיות קטנות, במטרה להגן עם בתי גידול ייחודיים שמצויים בהן - משמורת ים ראש הנקרה-אכזיב בצפון ועד שמורת ים שקמה בדרום.

      עם זאת, מפתיע לגלות רק כי פחות מרבע אחוז (!) מהשטח הימי בארץ הוכרז שמורת טבע. בקיצור, יש עוד הרבה עבודה לעשות.

      איי ראש הנקרה שחף, נחליאלי ותכלת איי אכזיב איים בישראל (מערכת וואלה! NEWS , עדן רם)
      יש עוד הרבה עבודה לעשות. חלק משמורת הטבע הימית באכזיב (צילום: עדן רם)

      5. מותק, המצפן השתגע!

      אתם נוסעים באמצע שומקום בגולן (כביש 959, ליתר דיוק) ולפתע רואים שלט קצת מוזר: "נקודת הפליאומגנטיזם - היפוך המצפן". מומלץ לעצור לרגע, וגם להצטייד מראש במצפן. כי זה המקום לאבד את הצפון - ולראות בעיניים איך מצפן תמים מתחיל להשתולל. הסיבה: לפני עידן ועידנים, השדה המגנטי של כדור הארץ היה הפוך מכפי שהוא כיום.

      כידוע, הבזלת בגולן מקורה בלבה שפרצה ממעמקי האדמה. כאשר לבה זו הפכה להיות מוצקה, היא התמגנטה בהתאם לשדה המגנטי ששרר כאן לפני מיליוני שנים. וכך היא גם "זוכרת" אותו עד היום.

      סלע פליאומגנטיזם בגולן (זיו ריינשטיין)
      המקום לאבד בו את הצפון. סלע הפליאומגנטיזם בגולן (צילום: זיו ריינשטיין)

      6. מהונגריה לישראל: 10 גרם, 2,000 ק"מ

      10 גרם. אפשר בכלל להרגיש כזה משקל? וכמה כוח רצון יש לייצור ששוקל 10 גרם? לפני מספר שנים נלכדה ברשת העופות שבשמורת טבע עין אפק ציפור ממין "קנית קטנה", עם טבעת מבודפשט שבהונגריה. ציפור השיר הקטנה, שמשקלה בסך הכל 10.2 גרם, עשתה את דרכה הארוכה עד כאן בקו אווירי של כ-2,000 ק"מ. ציפור קטנה, מוטיבציה גדולה.

      קנית קטנה (אתר רשמי , Jürgen Freisinger, ויקיפדיה)
      תיירת מהונגריה. קנית קטנה (צילום: Jürgen Freisinger, ויקיפדיה)

      7. צדק ליחמורים: מבצע חשאי בפרס

      אם הייתם מסתובבים בארץ בימי התנ"ך, הייתם פוגשים לא מעט יחמורים - מין של אייל שאף נזכר במקרא. ואם הייתם עושים את אותו סיבוב בשטח באמצע המאה ה-20 - לא הייתם מוצאים לו זכר. היחמור פשוט נכחד בגלל ציד מסיבי. ב-1978, בעיצומה של המהפכה באיראן, ותוך כדי מבצע חשאי, הצליחה ישראל להשיג מאיראן מספר נקבות יחמור.

      ב-8 בדצמבר הגיעו הנקבות בטיסה האחרונה של אל-על שיצאה מטהרן. הן הצטרפו לכמה זכרים שהושגו קודם לכן והמתינו בארץ. כיום, כל יחמור שבו תתקלו בטיול שלכם, הוא צאצא של יחמורים שנולדו בפרס וממש "נחטפו" ברגע האחרון.

      יחמור פרסי (אתר רשמי , אייל ברטוב, ויקיפדיה)
      הגיעו ממש לפני המהפכה. יחמורים פרסיים (צילום: אייל ברטוב, ויקיפדיה)

      8. נאווית ים המלח: חיים בים המוות

      האם יש דגים שמסוגלים לשחות בים המלח? בהחלט לא. עם זאת, בתנאים מסוימים, יש סיכוי שיתרחש הנס הזה, בנסיבות מאוד מיוחדות: הכירו את נאווית ים המלח (או "נאוות המלחות"), המתגוררת בנחלים ובמעיינות לצד ים המלח. דג זה הצליח לפתח עמידות מסוימת למים מלוחים פי שלושה ממי ים. נכון, זה לא מתקרב למליחות הגבוהה של ים המלח, אך עדיין - מרשים. וכאשר מתרחשים שיטפונות באזור, נוצרת בים המלח שכבה זמנית של מים מתוקים יחסית, שעימה הם תופסים טרמפ ממעיין אחד לאחר.

      נאווית המלחות נאווית ים המלח (אתר רשמי , ויקיפדיה, Francis Day and R. Mintern)
      מתגוררת בנחלים ובמעיינות לצד ים המלח. נאווית ים המלח (צילום: ויקיפדיה, Francis Day and R. Mintern)

      10. הנשק הסודי של הסלמנדרה הכתומה

      אף אחד לא שוכח את הפעם הראשונה שהוא פוגש בטיול סלמנדרה כתומה - יצור יפהפה ונדיר. זה קורה בחורף ולצד מקווי מים בצפון הארץ. היא צבועה בשחור וצהוב, וזכתה לכינוי "סלמנדרת אש". למרות שהן נראות כה תמימות, מעניין לגלות שעורפן מכוסה בלוטות ארס. מזל שאסור ללטף חיות בר.

      סלמנדרה כתומה (אתר רשמי , ויקיפדיה, Daria-bs)
      העורף שלה מכוסה בלוטות ארס. סלמנדרה כתומה (צילום: ויקיפדיה, Daria-bs)

      11. ארץ קטנה, צמחים רבים לה

      נכון, ישראל קטנה להפליא, אבל בזכות מיקומה הגיאוגרפי בין יבשות, יש בה עושר ייחודי של צמחים. כמה? מדובר על יותר מ-2,200 מיני צמחים שונים. וקבלו את השוס הבא: בקמ"ר אחד מסוים בהרי ירושלים זוהו 1,003 מיני צמחים, כאשר בבריטניה כולה יש בסך הכל כ-1,760 מיני צמחים.

      פריחת התורמוסים בהרי מנשה, 2 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      עושר ייחודי של צמחים. פריחת תורמוס ההרים ברמת מנשה (צילום: ראובן קסטרו)

      12. הכי כבד בעולם: הלוויתן הכחול שצץ באילת

      הלוויתן הכחול הוא בעל החיים הכבוד ביותר שקיים (והתקיים) על פני כדור הארץ. משקלו יכול להגיע ל-160 טונות ויותר. בביקור שלכם בים לא תמצאו אותו - הוא הרי שוכן הרחק מכאן. עם זאת, בשנה שעברה, הופתעו תושבי אילת וגילו אורח לרגע: לוויתן כחול, שהגיע בנדודיו למפרץ אילת. אורכו המשוער היה יותר מ-20 מטר והוא עורר התרגשות רבה, כיאה לאורח בממדים כאלו.

      לוויתן כחול (ShutterStock , Shutterstock)
      הגיע בנדודיו למפרץ אילת. הלוויתן הכחול (צילום: Shutterstock)

      13. בריכת פסוטה: שמורת הטבע הכי קטנה בישראל

      שמורות טבע גדולות לא חסרות לנו. קחו למשל אל שמורת טבע הר הנגב (יותר ממיליון דונמים!). החוכמה היא למצוא את הזעירות. הכירו את שמורת הטבע הקטנה בישראל: שמורת בריכת פסוטה, שממוקמת לצד היישוב הגלילי פסוטה. שטחה כ-3.5 דונמים בלבד, והיא משמשת אתר רבייה לדו-חיים כסלמנדרות וצפרדעי נחלים.

      15. שפירית או שפרירית?

      לצד נחלים ומקווי מים רבים תפגשו שפיריות. או שפריריות. או מה שזה לא יהיה. מסתבר שלא מדובר באותו בעל חיים. נכון, שניהם חרקי מים ממשפחות השפיראים והם דומים להפליא. אבל אם אתם בכל זאת רוצים לתת להם את הכבוד ולהבדיל ביניהם, זכרו כי לשפרירית יש ארבע כנפיים שוות בגודלן, בעוד שהשפירית מתהדרת בזוג הכנפיים תחתון הרחב יותר מזוג הכנפיים העליון.

      שפירית (אתר רשמי , André Karwath, ויקיפדיה)
      שפירית (צילום: André Karwath, ויקיפדיה)
      שפרירית (ShutterStock , Shutterstock)
      שפרירית (צילום: Shutterstock)

      16. ה"אווירון" של רוטשילד חוזר לחיים

      אהרון אהרונסון, ראש מחתרת ניל"י שהיה גם בוטנאי ואגרונום שגילה את אם החיטה, זיהה לראשונה צמח לא מוכר, שלא נצפה עד אז בשום מקום בעולם. הוא העניק לו את השם רומקס רוטשילדיאנוס, כמחווה לברון רוטשילד. בעברית, הוא נקרא חומעת האווירון, בשל פירותיו שמזכירים בצורתם מטוס.

      עם השנים הוא נכחד מנופי הארץ, ולפני שנים ספורות, התגלו במקרה מספר פרטים שלו באזור חוף השרון, חבויים ומבוישים. ההתרגשות היתה רבה, ומאותו רגע הוחלט לנסות ולהשיבו לטבע, בזהירות ותוך מעטה סודיות. כיום חומעת האווירון עדיין בסכנה, אבל יחסית לימים עברו - מצבו טוב בהרבה.

      חומעת האווירון (אתר רשמי , ראובן קרפ, ויקיפדיה)
      חומעת האווירון (צילום: ראובן קרפ, ויקיפדיה)

      17. צבי הים: זוכרים את האב הקדמון

      לא מעט חופים ברחבי ישראל משמשים אתרי הטלה עבור צבות הים. מראה הצבונים הבוקעים לאחר מכן ועושים את דרכם את הים - מרהיב! כל מיני צבי הים בעולם (שמונה במספר), נמצאים בסכנת הכחדה. על אף שהים הוא ביתם, נותרו להם שני מאפיינים מהתקופות שבהן אבותיהם צעדו על היבשה: הטלת ביצים בחול שבחוף וההכרח לעלות לפעמים מעל פני הים, בכדי לנשום.

      שחרור צבי ים בחוף עתלית 22 באפריל 2018 (מערכת וואלה! NEWS , ערן גילווארג)
      צב ים חוזר לים (צילום: ערן גילווארג)

      18. מדוע יש חור בצדף?

      עפתם על "מפרץ הצדפים" בשמורת הטבע דור-הבונים? הצדף שאתם מוצאים בחוף הזה (ובאחרים כמובן), הוא למעשה רק חצי סיפור, כי לפני שנסחף אל החוף, היה לו גם חלק משלים, כמעט זהה, ויחדיו הם עטפו רכיכה ימית. לבעל החיים הזה קוראים צִדְפָּה, והוא מצוי על הקרקעית או בצמוד לסלעים בים.

      והחור? לא, הוא לא נועד לשרשראות הצדפים סטייל שנות ה-70 העליזות. הסיבה: מינים של חלזונות ימיים טורפים נצמדים לצדפות שבים, מפרישים חומר כימי שממיס נקודה מסוימת בצדפה וטורפים אותם מבפנים, בדומה לפעולת יניקה. ומה שנשאר מהטריפה הזו הוא החור.

      שקיעה צדפים בחוף דור הבונים (אתר רשמי , ויקיפדיה, Ayarchi1)
      החור שנותר בהם משמש לטריפה. צדפים בחוף הבונים (צילום: ויקיפדיה, Ayarchi1)

      19. ללמד את הנשר... לעוף

      בישראל, לא כל הנשרים נולדו בטבע. מאחר שהם מצויים בסכנת הכחדה, חלקם נולדים בשמורות כגון חי-בר כרמל. שם הם גדלים בתוך כלובי איקלום גדולים. לכן, יש ללמד אותם לנחות היטב, וכן לעשות שימוש מיטבי בזרמי האוויר. כיצד עושים זאת? פשוט ממקמים את כלובי האיקלום בראש מצוקים גבוהים, מה שמאפשר לנשרים להתמודד כבר בתוך הכלוב הענק עם זרמי אוויר. קשה באימונים, קל בקרב.

      נשר (רשות הטבע והגנים , פאבלו רודאף)
      לא כולם נולדו בטבע. נשר ישראלי (צילום: פאבלו רודאף, רט"ג)

      20. חוף ישראלי, חול אפריקאי

      החול הנעים שעליו אתם רובצים כאשר אתם מתפנקים בחוף הים, "נולד" למעשה אלפי קילומטרים מכאן: בהרים של מזרח אפריקה, במקום שבו מתחיל את חייו הנילוס. וכך זה קרה: סלעי ענק באותם מקומות התפוררו אט-אט במרוצת הדורות, נסחפו אל הנילוס ותפסו איתו טרמפ צפונה, עד לים התיכון. המסלע נשחק עוד ועוד במהלך מסע זה, ומה שהפך כעת לחול, נותב באמצעות גלי הים אל החופים שלנו. וזהו גם המקור לסלעי הכורכר בישראל (שנוצרו בתהליך גיאולוגי מרתק לא פחות), מה שהופך אותם לייחודיים בעולם, מבחינת המקור שלהם.

      טיול מגבעת אולגה חוף גדור חדרה (מערכת וואלה! NEWS)
      "נולדו" באפריקה. סלעי הכורכר בחוף גדור, חדרה (צילום: איל שפירא)