אלו הם ימים לא קלים לישראלים, ובתוך כך רבים מחפשים אסקפיזם. אז עלינו החודש על ספינת "אסקייפ" של חברת הקרוזים NCL - שכשמה כן היא - מספקת את האסקפיזם הרצוי לקיץ.
הספינה מפליגה בימים אלה בים התיכון והאדריאטי, ועוברת ביעדים כמו טריאסטה, ספליט, דוברונבניק, קורפו, מלטה, נאפולי, רומא, ליבורנו, קאן, פלמה דה מיורקה וברצלונה. היא "תופרת" הלוך-חזור את הים התיכון שמימיו חמים יותר בקיץ מאשר באוקיינוסים, כמו גם האנשים שחיים לצידיו.
על האסקייפ מצאנו המון אמריקנים, שאוהבים את סוג החופשה הזה, אבל גם כמה עשרות ישראלים שבאו להחליף אווירה, אפילו כמה מפונים מעמק החולה שהחליטו לקחת קצת פסק זמן ממוקם מושבם החלופי, ולנסות להירגע מול הכחול הגדול, משחקי היורו, הטניס בווימבלדון ועוד. והניתוק הזה די מצליח, אנחנו חייבים להודות.
70 אלף ביצים בכל שבוע
ה"אסקייפ" מכילה כ-5,000 אורחים ועוד 1,700 אנשי צוות מ-70 מדינות, למרות שאיש צוות ישראלי לא פגשנו בה. יש לה קפטן מחד, ומנכ"ל מאידך. הקפטן אחראי לנווט את הספינה וכל מה שקשור לבטחונה, בטחון הנוסעים וכדומה, ואילו המנכ"ל הוא כמו מנהל בית מלון שאחראי על הצוות, החדרנים/ות, השירות, האוכל וכדומה.
בגשר הפיקוד, בקומה ה-15, פגשנו את קפטן מאטקו קנדרליק הקרואטי, שאחראי להשיט את המפלצת הזו ושאלנו מה הכי מפחיד בלהשיט ספינה בגודל של קניון ענק? "מזג האוויר הוא האתגר העיקרי של הקפטן", השיב מאטקו. אבל איך הספינה ושאלנו איך מזיזים דבר כזה ענק במהירות של כ-35 קמ"ש, מבלי ש"עולים" על מפרשונית זעירה או סירת דייגים, ניסינו להקשות? מאטקו הוסיף שמעבר לרדאר וג'י.פי.אס יש גם עיניים אנושיות שמזהות ספינות קטנות. ואכן, בכל שהותנו הקצרה בגשר הפיקוד, עמדו אנשי צוות מול החלונות ופשוט הסתכלו מבעדו כדי לבדוק אם יש סירות או איומים אחרים שיכולים להוות מטרד לאסקייפ.
חמישה מנועים מזיזים את הספינה הענקית הזו, ששוקלת 170 אלף טונות ונמתחת לרוחב 350 מטרים ולאורך 18 קומות. יש בה מנחת למסוק אם צריך לפנות ממנה חולה, אבל גם שלושה רופאים "אין האוס" בנוסף לאחיות. כמויות האוכל שהיא מכילה הן פשוט בלתי נתפסות. כך למשל, בכל שבוע משתמשים בספינה ב-70 אלף ביצים (!), 5,000 ליטר של גלידה, 20 אלף ק"ג ירקות ו-20 אלף ק"ג של פירות, 11,300 ק"ג של בקר ו-4,000 של דגים. בשבוע, כן?
רפובליקת מזון
את כל האוכל הזה מגישים בבופה רחב ידיים שמתפרס על פני קומה אחת - קומה 16 - שבה עמדות שונות של מזון להכביר, אבל גם במסעדות קונספט רבות שיש בספינה - מ"קגני'ז" שהיא סטייק האוס אמריקני נהדר שמגיש גם פילה מיניון, או "פוד רפבליק" שמגישה אוכל אסייתי לסוגיו, "לה קוצ'ינה" האיטלקית שיש בה ריזוטו נהדר וטירמיסו מצוין, או ב"פינצ'ו" שהוא טאפאס בר מקסיקני וגם מסעדה צרפתית בשם "לה ביסטרו", שפחות אהבנו מה שהגישה, אולי כי היא גם יושבת לא רחוק מעל חדר המנועים.
המסעדות הללו הן כמובן בתשלום נפרד והושבה, וניתן להזמין מקום מראש ולבחור מה תרצו לאכול א-לה קארט. מעבר לכך, יש גם מסעדות שהן לגמרי חינם, כמו "אושיאנ'ס בר אנד גריל" שהיא מעין דיינר אמריקני שמציע המבורגרים (כולל צמחוני), אומלטים ושאר דברים שאמריקנים אוהבים. גם "מנהטן רום" טובה וחינמית וגם בה יש שירות של מלצרים חביבים.
בכלל הצוות מאוד שירותי ואדיב, ואפילו עושה תחושה של מוכרות, כשכמעט רוב אנשי הצוות בכל תפקיד כמעט הם פיליפינים. הם אדיבים, יש להם אנגלית טובה ורבים מהם מכירים את ישראל ויש להם חברים שעבדו או עובדים בה, ונחמד לפטפט איתם.
את האוכל שהעמסתם במסעדות ובבופה, תוכלו להוריד בחדר הכושר עם הנוף הכי יפה, או להירגע במתחם הספא המצוין, שבו בריכות חמות, חדר מלח, טיפולים שונים ואפילו ספר למי שצריכ/ה לעשות קצוות או לסדר קצת בצדדים. הספא, בתשלום נוסף, הוא למבוגרים בלבד, והוא יופי של חצי יום פינוק במיוחד כשיש לכם יום על הספינה שאינה עוגנת בשום נמל.
קחו איתכם דולרים, למרות שאתם באירופה
מבחינת תוכן, אז האסקייפ עמוסה בפעילויות שגם אחרי חודש של שיט כנראה לא תספיקו לדגום את כולן. מבינגו ושעשועוני טריוויה, דרך סדנאות אומנות ושיעורי ריקוד, עבור בהרצאות בריאות להורדת משקל ואקופונקטורה - כל אחד ימצא בה מה לעשות. זאת כמובן מעבר למגרשי הספורט שיש בקומה העליונה, הבריכה (שתמיד די קטנה בספינות האלה) ופארק המים לילדים שכולל כמה מגלשות ומתחם די מגניב וצבעוני, בשונה מהספינה הכי חדשה של NCL - הוויוה - שבה רק מגלשת מים אחת.
הערב עמוס גם הוא ב"המון מה לעשות". למשל, הצגות ומחזות-זמר בתיאטרון "אסקייפ" שלא מבייש אולם הצגות ב"הבימה". הקיץ תוכלו לצפות במופע על להקת "אבבא" שמתקיים פעמיים ביום - ב-18:00 וב-20:30. ויש גם מופעי שירים בברים של להקות שעושות קאברים לשירי פליטווד מק (האמריקנים בגילי 40+ מתים על הלהקה הזו), או לצפות בקונצרט של מוזיקה קלאסית וכמובן קזינו למי שצריך לבזבז עוד קצת כסף. טיפ לחובבי עישון - בספינה אסור לעשן, מעבר לאזורים ייעודיים בבר הפתוח, או במרפסת כזו או אחרת. אבל בקזינו כמו בקזינו - מותר לעשן. אז גם אם אתם לא משחקים, תוכלו לעבור בקזינו ולעשן חופשי ולצפות בפוקר או בלאק ג'ק בינתיים. טיפ למחליפי כסף בקזינו - תבואו עם דולרים, כי זה המטבע שמשחקים איתו בקזינו בספינות אמריקניות. אם תחליפו מאה אירו, למשל, תפסידו כסף בהמרה שלו בקופה. אבל תפסידו אותו כך או כך, אז אולי זה פחות משמעותי.
"לעשות וי" על יעדים שאולי לא תגיעו אליהם לעולם
אם מיציתם את הספינה, תוכלו לצאת לאחד מעשרות הסיורים (בתשלום) בערים שבהן היא עוגנת: מדוברובניק בקרואטיה, דרך שיט בקטמראן בקורפו ועד חבל קמפניה באיטליה - האפשרויות בים התיכון הן בלתי נגמרות. עם זאת, כדי לבדוק בדיוק את הסיור שאליו אתם נרשמים, ויש פעמים שסיור עצמאי עדיף מאשר לשלם לא מעט כסף לסיור מודרך שמתחיל ב-100 דולר לאדם. למשפחה זה כבר יוצא לא מעט כסף.
הסיורים המודרכים בערים שבהם עוגנת הספינה, מלווים במדריך, יש אוטובוס שלוקח וגם מחזיר בזמן עד לשעת ההפלגה חזרה, כך שאתם בטוחים. כשאתם מטיילים בעצמכם - אתם תלויים בפקקים, בזמן הנסיעה שלפעמים משתנה ובהיכרות עם התנועה המקומית שלפעמים עלולה לגרום לכם לאחר לספינה שלא מחכה לאף אחד, וממשיכה ליעד הבא. בספליט שבקרואטיה, למשל, הספינה עוגנת ממש קרוב לנמל, אז אפשר בהחלט ללכת ממנה לעיר העתיקה בעצמכם (כ-10 דקות), וגם לחזור בזמן.
היעדים בים התיכון, שבהם עוגנת הספינה במשך 11 יום של הפלגה, הם נהדרים. בקיץ הם עמוסי תיירים וצריך לקחת זאת בחשבון. אבל למי שטרם ביקר בהם, זו הזדמנות "לעשות וי" קצר וממש לא מקיף על כמה יעדים שאולי לא תגיעו אליהם לעולם. למשל, מלטה היא שילוב של חומוס ופסטה. מצד אחד היא אירופית וקרובה לאיטליה. מצד שני, היא אפריקנית וקרובה לתוניס, ויש לה השפעות ארכיטקטוניות ערביות, למרות שהיא עמוסה בכנסיות - 365 - "אחת לכל יום" (כפי שאמר בבדיחותא המדריך המקומי).
"ספינת השכחה"
הפלגה של 11 יום בים התיכון תעלה לאדם החל מ-1,500 דולר, תלוי כמובן בסוג החדר ובשאר חבילות שתוכלו לרכוש (אינטרנט, שתייה, מסעדות ועוד). יש גם לא מעט דילים של נוסע 3 ו-4 חינם או בהנחות. אבל קחו בחשבון שההוצאות הגדולות עלולות להיות עבור החבילות הנ"ל. למשל, בלי חבילת גלישה של הספינה, לא יהיה לכם אינטרנט בלב ים. מצד שני, לא צריך שכולם יעשו חבילת גלישה באונייה, אלא רק אחד ואז כל אחד יכול להשתמש בה בתורו (יוזר אחד). דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון אלו הן טיסות מהארץ. הקרוז מפליג מאירופה, וזה אומר גם עוד מאות דולרים וגם (לפעמים) לילה לפני במלון - הוצאה נוספת שצריך לחשב.
ב"אול אין אול", קרוז, בטח בימים אלה שצריך לטוס לאירופה, הוא לא דבר זול לישראלים. אבל בתחשיב גדול, ההיצע המגוון והבלתי פוסק שיש באסקייפ נותן מענה ובעיקר שקט לדעת שיש לך הכל, ואתה לא רואה את הארנק שלך במשך המון ימים. ובעיקר האסקייפ מספקת את מנת האסקפיזם שכולנו צריכים לפעמים, ואולי בכלל צריך לקרוא לה "ספינת השכחה" (La Nave del Olvido) שעליה שר חוליו איגלסיאס אי אז באייטיז.
הכותב היה אורח של חברת NCL בקרוז