ועדת המורשת העולמית (WHC) של האו"ם החליטה ביום שישי האחרון לכלול את האתר הפלסטיני תל אום עמר ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. לצד זאת, האתר ייכלל גם ברשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון, שבו "מככבת" גם ירושלים. ברשימה הזו כבר מצויים עוד שני אתרים פלסטינייח: חברון והכפר בתיר מדרום לירושלים. ההחלטות נקבעו במהלך מושב ה-46 של הוועדה, שהתקיימה בניו דלהי, הודו.
עוד על עתיקות בעזה:
דווקא עכשיו: כך נראה פסיפס בית הכנסת בעזה ששופץ לאחרונה
יותר מ-60 קברים עתיקים מהתקופה הרומית התגלו בעזה
צפו: חיילים מצאו מחסן עם עשרות עתיקות בפעילות ברצועת עזה
"אבי הנזירות הפלסטינית"
האתר הארכיאולוגי תל אום אל עמר נמצא במחנה הפליטים הפלסטיני נוסייראת באזור דיר אל-בלח שברצועת עזה - כעשרה קילומטרים מדרום לעיר עזה. הוא התגלה לראשונה בשנת 1999 והיה מיושב ופעיל מהמאה הרביעית לספירה ועד המאה השמינית. באתר זה פעל גם מנזר הילריון, שבו התגלו כנסייה, מנזר ומבנים נוספים ששימשו לצרכים דתיים. כמו כן, התגלו באתר מבנים ששימשו למגורי הנזירים מאותה תקופה. זאת לצד מבנים ששימשו לאירוח עולי רגל שעברו במקום ובתי מרחץ. הילריון עצמו, המכונה "הילריון הגדול" (371-291 לספירה) נחשב בעיני רבים ל"אבי הנזירות הפלסטינית". הוא הפך לנזיר בגיל 15, ובמרוצת הדורות, ככל שפרסומו גדל, נהרו אליו רבים כדי שיחולל עבורם ניסים. רבים מהם אף הצטרפו למנזר שלו, שהלך והתרחב.
המנזר - אחד הגדולים במזרח התיכון
השרידים הארכיאולוגיים המצויים כיום באתר משתרעים על פני יותר מ-400 שנים, מתקופת הילריון ועד לתקופה האומיית. השרידים כוללים חמש כנסיות, מתחמי מרחצאות ומקדשים, פסיפסים גיאומטריים וקריפטה (חלל תת-קרקעי בכנסיות המשמש בדרך כלל לקבורה) רחבת ידיים. כל אלו הופכים את המנזר ל"אחד הגדולים במזרח התיכון", כך לפי The World Monuments Fund, ארגון עצמאי המסייע בשימור אתרים ייחודיים בעולם. בהכרזה על הכללת האתר כאתר מורשת עולמית צוין כי מדובר במקום שבו פעלה "קהילת הנזירים הראשונה בארץ הקודש", ו"מרכז דתי, תרבותי וכלכלי". המנזר ננטש ככל הנראה לאחר רעידת אדמה במאה השביעית, וכאמור הוא נחשף שוב רק בשנת 1999, על ידי ארכיאולוגים מקומיים.
"207 אתרים הפכו להריסות או ניזוקו קשות"
אתר Indian Express מציין כי "בעת שהמתקפה המתמשכת של ישראל הופכת חלק ניכר מרצועת עזה להריסות, גם אנדרטאות ואתרים בעלי משמעות תרבותית נפגעו". לדברי מחמוד חווארי מהמכון למחקרים פלסטיניים, נכון לפברואר השנה, "207 אתרים ארכאולוגיים ומבנים בעלי משמעות תרבותית והיסטורית הפכו להריסות או ניזוקו קשות. אלה כוללים מסגדים ישנים, כנסיות, בתי קברות, מוזיאונים, ספריות וארכיונים. גם האתר תל אום עמר נפגע... ישראל הורסת אתרי מורשת תרבותית פלסטינית בעזה", ציין חווארי ב-28 בפברואר השנה.
על פי הדיווח, מסיבה זו ההכללה של אום עמר ברשימות של אונסק"ו היא בעלת חשיבות רבה. אמנת המורשת העולמית משנת 1972, שישראל חתומה עליה, קובעת חובות בכל הקשור לזיהוי, הגנה ושימור אתרי מורשת עולמית. באופן זה, מדינות אינן יכולות לנקוט באמצעים מכוונים שעלולים לגרום לנזק ישיר או עקיף לאתר מסוג זה. בדצמבר 2023, הוועדה הבין-ממשלתית של אונסק"ו להגנה על נכסי תרבות במקרה של סכסוך מזוין, כבר החליטה להעניק "הגנה זמנית מוגברת" למנזר הילריון. זאת במסגרת אמנת האג משנת 1954.
"ההכללה של תל אום עמר ברשימת אתרי המורשת העולמית שבסיכון, פותחת פתח להתערבות של מנגנוני סיוע טכניים ופיננסיים בינלאומיים, בכדי להבטיח את ההגנה על האתר, ובמידת הצורך לסייע בשיקומו", נכתב בהצהרת אונסק"ו מיום שישי.
בהקשר זה, יצוין כי בספטמבר האחרון, הוכרז גם תל אל-סולטאן שביריחו כאתר מורשת עולמי פלסטיני, מה שגרר תרעומת במשרד החוץ הישראלי.