לידיעת המטיילים: כך תימנעו מהכשת נחש בטיול

גל החום הראשון בעונת האביב המתהווה, מביא להתעוררות הנחשים משנת החורף, ובעקבות אירועי הכשה בימים האחרונים, ביקשנו מאלי חביב, אקולוג אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, לענות על כמה שאלות נפוצות לפני שאתם יוצאים לטיולי פסח שלכם בארץ.

עוד על נחשים בישראל:
עונת הנחשים החלה; זה מה שיש לעשות אם נתקלתם בנחש בטיול
באביב הכי מסוכן: טיפים למטיילים שפוגשים נחש בטיול
פגשתם נחש בטיול? כך תזהו אותו בקלות

הודות למיקומה הגיאוגרפי ומגוון בתי הגידול שבה, בישראל מתקיים מגוון מרשים של מיני נחשים. בישראל חיים 41 מיני נחשים, מהם 9 מינים ארסיים. לכל מין, טווח תנאים סביבתיים ייחודי שתומך בקיומו (אקלים, מסלע, צומח ועוד). בסביבת האדם ניתן למצוא מגוון מיני נחשים, בהם צפע מצוי, זעמן מטבעות, זעמן זיתני וזעמן שחור.

נחשים הם יצורים שחום גופם משתנה בהתאם לטמפרטורת הסביבה. לכן, בחורף, כשהטמפרטורות קרות, מרביתם מורידים משמעותית את פעילותם ונכנסים לתרדמת. בעונת האביב, עם עליית הטמפרטורות, יוצאים הנחשים מתרדמת החורף בחיפוש אחר מזון ומציאת בני זוג, ובהתאם עולה הסבירות לפגוש אותם.

נחשים אינם תוקפים אם הם לא מרגישים מאוימים. לכן, כשפוגשים נחש, יש לשמור מרחק ולאפשר לו לעבור בבטחה. במידה ונתקלתם בנחש בבית או בחצר, יש להזמין לוכד נחשים מוסמך. חשוב לציין, כל הנחשים בישראל הם מוגנים, ופגיעה בהם היא עבירה על החוק. מעבר לכך, לנחשים חשיבות רבה בשמירה על תפקוד המערכת האקולוגית ויש להם תועלות רבות גם לאדם, למשל בוויסות מכרסמים.

זעמן מטבעות וצפע מצוי הם שניים מהנחשים השכיחים ביותר בסביבת האדם בחבל הים תיכוני. זעמן מטבעות אינו ארסי, בעוד שצפע מצוי הוא ארסי (מרבית אירועי ההכשה בישראל נגרמים מצפע מצוי). הם יחסית דומים, לכן קל להתבלבל ביניהם. להלן שלושה סימנים מרכזיים שיכולים לעזור בזיהוי:

א. דגם גב: זעמן - כל הכתמים לאורך ציר הגב אינם מתחברים, למעט באזור הזנב שם הם מתחברים. צפע - רוב כתמי הגב מחוברים ויוצרים קו עקלתון (אצל פרטים צעירים יכול להיות מופרד)
ב. צורת קשקשי הראש: זעמן - דגם הראש מאופיין בקשקשים גדולים המסודרים בצורה סימטרית. צפע - קשקשים קטנים בדומה לשאר הגוף.
ג. מבנה האישונים - אצל זעמן האישון עגול, לעומת אישונים אנכיים אצל הצפע.

- בכל מקרה, לא תמיד התנאים מאפשרים זיהוי קל, לכן יש לנקוט משנה זהירות בכל מפגש עם נחש.

לאחר הכשה יורגשו כאבים מקומיים קשים וסימנים פיזיים של ההכשה. בנוסף, יופיעו סימנים נוספים בהתאם לכמות הארס ולזמן שעבר ממועד ההקשה, בהם - חולשה כללית, בחילות והקאות, דופק ונשימה מואצים, פרכוסים, הפרעות בקצב הלב ודיכוי הכרתי. חשוב לציין כי אם לא מזהים את הנחש בוודאות, יש להתייחס לכל הקשה כאל הכשה של נחש ארסי.

במקרה של הכשה, יש ליצור קשר עם מד"א ולהתפנות במהירות לבית החולים. במידה וניתן, רצוי לצלם את הנחש, כדי שיתאפשר להתאים טיפול מיטבי בבית החולים. כמה פעולות שניתן לבצע בשטח כדי למתן את השפעת הארס:

א. להירגע (עד כמה שניתן) ולנוח במקום בטוח ומוצל. יש להקפיד על תנועה מינימלית של הגוף על מנת למנוע מהארס להתפשט בגוף במהירות.
ב. להסיר בגדים מהאזור המוכש ולקבע את האזור הפגוע
ג. להקפיד לשתות

מפגש עם נחש בטבע זאת חוויה מרתקת, שברוב המקרים מסתיימת תוך שניות, עד שהנחש מוצא מסתור בתוך שיח או מתחת לאבן. נחש יתקוף רק אם הוא ירגיש מאוים ואין לו לאן לברוח. יש לזכור כי מרבית אירועי ההכשה בישראל מיוחסים לצפע מצוי, שנפוץ בעיקר במשכנות האדם וסביבתו. לכן, ניתן להניח שהסבירות להכשה מנחש ארסי בטבע, נמוכה מזאת שבסביבת מגוריו של האדם. ובכל זאת, כשיוצאים לטיול בטבע, חשוב להיות מודעים וערניים לאזורים בהם נחשים עשויים להסתתר - למשל, מתחת לסלע או בתוך שיח.

הטעות הגדולה ביותר היא להציק לנחש - לנסות לתפוס אותו או חמור מכך להרוג אותו. אני מאמין שבמרבית המקרים בהם הורגים נחשים או מציקים להם היא מחוסר מודעות ופחד. מעבר לכך שמדובר בעברה על החוק, מרבית הנחשים אינם ארסיים, ויש להם תועלות גם לאדם. למשל, זעמן מטבעות, אחד הנחשים הנפוצים ביותר במשכנות האדם, אשר חלק ממזונו הוא צפעים צעירים. דוגמה נוספת - זעמן שחור, שגם הוא אינו ארסי, נחשב למדביר ביולוגי שמסייע לוויסות מכרסמים בשטחים חקלאיים.

נחשים מסתתרים במגוון רחב של מקומות, בהתאם לבית הגידול שהם מאכלסים. נחש הוא יצור מסתורי ומרתק. לכל מין אסטרטגיית ההיטמעות הייחודית שלו - מתחת לאבנים וסלעים, בתוך סדקים ושיחים, או בהתחפרות בחול ובמחילות מכרסמים.