אתם אנשים הרפתקנים שרוצים לחקור מקומות באמת מרתקים בעולם? תכירו את לונגיירבין. עיר הבירה של הארכיפלג סבאלברד שבאוקיינוס הארקטי, ושוכנת באי שפיצברגן, הנמצא באוקיינוס הארקטי, בערך באמצע הדרך מנורווגיה לקוטב הצפוני. אוכלוסיית העיר מונה קצת יותר מ-2,000 תושבים, והיא נחשבת ליישוב הקבע הצפוני ביותר בעולם (למעלה מ-1,300 ק"מ צפונית לחוג הארקטי).
העיר הביזארית הזו שייכת החל מ-1925 לנורבגיה ויש בה יותר דובי קוטב מאשר אנשים, קהילה משגשגת של איילי צפון ואינספור חוקים מוזרים במיוחד. כך למשל, אפשר להיכנס אליה בחופשיות ללא צורך בויזה, אך אם החלטתם לעשות את זה תצטרכו להתרחק מחתולים שאסורים להחזקה כחיית מחמד ותהיו חייבים לשאת אקדח. אה, וכדאי מאוד שלא תמותו או תלדו שם. למה? זה החוק.
ססיליה בלומדהאל, אחת מתושבות המקום, סיפרה: "מדובר במקום יפהפה, אבל גם מפחיד ומסוכן. לא רק הטבע הופך את המקום הזה למדהים, אלא גם האנשים. באופן כללי אף אחד לא נולד בסבאלברד וזה אומר שכל מי שגר שם, עשה את זה מבחירה וזה יוצר קהילה של אנשים עם תשוקה למקום שהם חיים".
תושבי האי אימצו כמה חוקים מעניינים כדי להגן על חיות הבר שלהם - הכוללות מגוון של ציפורים, החל מתוכי ים ועד שחפית הקוטב - ועל עצמם.
האיסור על חתולים קיים מאז שנות ה-90, כאשר הרשויות הנורבגיות ראו שחתולים רגישים יתר על המידה לכלבת ולתולעי מעיים והם האמינו שהם מהווים סיכון גדול מדי לבני אדם. מתוך ניסיון נוסף להגן על האוכלוסייה האנושית - אסור לבני האדם למות ולהיקבר באי.
חולים סופניים מוטסים מהאי כדי לחיות את שארית ימיהם במקום אחר, לאחר שהתגלה כי גופות של חולים שנקברו במהלך מגיפת שפעת ב-1918 עדיין לא התפרקו וקפאת העד בה נקברו עדיין מכילה זנים חיים של שפעת.
ממשלת נורבגיה קבעה ב-1950 שזה בניגוד לחוק למות ולהיקבר בתחומי העיר ובית הקברות באי הפסיק לקבל גופות חדשות. כל מי שמת בפתאומיות מוטס משם במהירות כדי להיקבר במקום אחר.
לא רק למות אסור שם, אלא גם להיוולד: שבועות לפני תאריך הלידה הייעודי של אישה בהריון, היא מחוייבת בחוק לנסוע ליבשת כדי ללדת שם.
עוד יישובים משונים
העיר שכל מי שרוצה לגור בה נדרש להסיר את התוספתן
עיר ענקית שעלותה 100 מיליארד דולר נותרה ריקה כמעט לחלוטין: "רק קרוקודילים שורצים כאן"
חוק אחר קובע שתושבי האי חייבים תמיד לשאת אקדח. החקיקה הזו נקבעה כדי להבטיח שכל מי שמטייל מחוץ ליישוב הראשי יוכל להגן על עצמו מפני התקפות אפשריות של דובי קוטב. ישנם כ-3,000 דובי קוטב על האי, לעומת כ-2,500 בני אדם - ולמרות החוק (או בגללו?) היו רק חמישה מקרים של דובי קוטב שתקפו בני אדם בעשורים האחרונים.
על התושבים חל איסור להשתמש בנשק בתוך היישוב, וברבים מהמקומות הציבוריים באי יש שלטים עליהם נכתב בבירור: "אסור להשתמש בנשק חם".
וזה לא הכול. ב-9.2 הממשלה הנורבגית הודיעה שהיא תקשיח את החוקים הנוקשים ממילא ואנדראס ביירלנד אריקסן, השר לאיכות הסביבה הבהיר: "אנחנו מחמירים כעת את התקנות הסביבתיות בסבאלברד כדי לחזק את ההגנה על החי והצומח".
החוקים החדשים אוסרים על שימוש ברחפנים בלתי מאוישים ובאופנועי שלג על קרח הים, וקובעים שתנועה מוטורית ימית חייבת ללהיות במרחק של לפחות 150 מטר מהניבתנים (אריות הים).
אחד מהתושבים המקומיים, בלומדאל, אמר לסאן הבריטי: "לחיות בסבאלברד זו לא המשימה הקלה ביותר שיש, אבל היא מאוד מתגמלת".