ארזתי מזוודה בספונטני, וגיליתי את אחד האזורים היפים שראיתי

זה היה טיול ספונטני לא מתוכנן ומלא הפתעות לנאפולי, סורנטו ואמלפי שבדרום איטליה. החלטנו ופשוט ארזנו מזוודות וטסנו לגלות את אחד האזורים היפים שראיתי מימי. אזור שהתברך ביופי בלתי נגמר ובסטייל, כמו שרק האיטלקים התברכו בו.

לא לחינם נאמר עליה - "לראות את נאפולי ולמות" - כך חשבתי כשנחתנו בעיר החוף המופלאה הזו - עיר נמל גדולה, יפה ותוססת, מלאת אנרגיה עם חופים מהממים, מסעדות, ברים ותושבים מקסימים וחמים השונים כל כך מהאיטלקים בצפון, עיר בעלת עבר מפואר ופינות אפלות, אך בלתי נשכחת.

אם הגעתם לנאפולי ללא הכנה מוקדמת, כדאי לבדוק אילו סיורים יש לעיר להציע. יש סיורי אוכל וסיורי רחוב מעניינים שתוכלו למצוא עליהם הרבה פרטים ברשת. מלון הבוטיק הקטן שלנו היה ממוקם ממש מעל גלריה אומברטו במרכז נאפולי. זהו אחד המבנים המרשימים ביותר בעיר: מבנה יפהפה ומיוחד במינו שנבנה במאה ה-19 בסגנון האדריכלות הבורגנית. בתוך המבנה יש חנויות ובתי קפה, והמקום פעיל מאוד והומה אדם. צורת הגלריה היא צורת צלב שבמרכזו כיפה, ומתחתיה יש גלגל מזלות.

לא רחוק מגלריה אומברטו, גילינו קונדיטוריה מדהימה שאנשים עומדים בתור להיכנס אליה (Pasticceria Poppella). שם תמצאו מאפים מטריפים ומתוקים מכל מיני סוגים, שהידוע שבהם הוא הספוליאטלה - מעין בצק עלים ממולא הבצק והמילוי משתנים ממקום למקום.

ויה טולדו הוא הלב הפועם של העיר ורחובה הראשי. נדמה שברחוב הזה לא הולכים לישון. יש בו תנועה אינסופית של אנשים וכלי רכב כמעט כל שעות היממה, אמני רחוב, רוכלים המוכרים מכל הבא ליד, לצד חנויות יפות, בתי קפה ומסעדות. לאורך צידו המזרחי של הרחוב, שוכן הרובע הספרדי המאופיין בסמטאות קטנות עם מבנים עתיקים, הבנויות שתי וערב והפכו למדרחוב. הרובע נבנה במאה ה-16 ובסמטאות רבות נותר ריצוף האבן המסורתי.

השכונה נחשבה במשך שנים לאזור פשע ועוני מסוכן, אולם בשנים האחרונות המקום שינה את פניו עם נדידת הפשע מחוץ למרכז העיר. כיום הרובע הספרדי, לפחות בשעות היום, הוא מקום בטוח לשוטטות ואף די מבוקש בקרב תיירים. באזור הרובע הספרדי תוכלו למצוא מסעדות קטנות, פיצריות מקומיות מעולות ודוכני מזון שמוכרים פיצה מטוגנת.

העיר מתחת לאדמה - ברובע נמצאת גם הכניסה אל נאפולי סוטראנה (Napoli Sotterranea), רשת תת קרקעית של מנהרות וקטקומבות אשר נבנתה על ידי היוונים והרומאים, והכניסה אליהן אפשרית רק עם סיור מאורגן. חלקים ממנה נהרסו עם השנים, אך עדיין קיימים עשרות קילומטרים של מנהרות הפתוחות לציבור.

ככר פלבישיטו (Plebiscito) - נמצאת במרכז העיר והיא מקום הומה אדם ומופעי מוזיקה. המבנה המרשים בכיכר הוא בזיליקת סאן פרצ'סקו דה פאולה שנבנתה כחיקוי של הפנתאון המפורסם ברומא. מצידה השני של הכיכר יש את הארמון המלכותי סאן, ומסביבה יש רשת של רחובות קטנים ומיוחדים עם בתי קפה וחנויות יוקרה.

קסטל נואובו - מבנה שהוא אחד מסימני ההיכר של העיר החולש על נמל נאפולי. המבנה שימש כמקום מגורם של מלכי נאפולי עד לבניית הארמון בכיכר פלבישיטו. הטירה היתה מפוארת ביותר ומרכז תרבותי חשוב בתקופת שושלת אנז'ו שבנתה את הטירה ושלטה בעיר.

הטיילת המופלאה על חוף הים - האטרקציה בהא הידיעה של העיר. לעת ערב תפגשו שם זוגות אוהבים, תיירים ותושבי המקום המטיילים לאורכה, או יושבים להם מול המים, נהנים מהבריזה, מהנוף ומצבעי השקיעה. מהטיילת ניתן להשקיף על הגעש וזוב ממזרח לעיר. ההר שהתפרץ בשנת 79 לספירה ולראשונה בהיסטוריה גם תועדה התפרצותו, החריב מספר ערים במפרץ נאפולי ובהן פומפיי וגבה קורבנות רבים.

מהטיילת היפה ניתן להשקיף גם על קסטל דל'אובו (Castel dell'Ovo) - טירת הביצה. הטירה היא מבנה ביצורים עתיק השוכן על חצי אי המחובר ליבשה. האגדה מספרת שהטירה נבנתה בן לילה על ידי ורגיליוס, שטמן ביסודותיה ביצה מכושפת שלפי האמונה - אם תישבר - תקרוס הטירה וייפלו אסונות על נאפולי.

"קסטל סנט אלמו" - תצפית מאד מרשימה על נאפולי. המצודה ממוקמת על ראש גבעת וומרו (Vomero) ומציעה תצפית יוצאת דופן, המשתרעת מהעורף לאיים ומחצי האי סורנטו ועד להר הווזוב. המיקום הגבוה וצורת הכוכב המשושה הופכים את המבצר הזה לאטרקציה תיירותית בנאפולי. ניתן להגיע אליה באמצעות פוניקולור המגיע להר וומרו.

יש עוד המון דברים לעשות בנאפולי ואפשר לבלות בה שבוע שלם מבלי להשתעמם. כדאי להגיע אליה בתקופה שאינה מוצפת בתיירים, קצת לפני הקיץ בחודשים אפריל-יוני, כשמזג האויר נעים או בסתיו אחרי החום הגדול.

תחנתנו הבאה היתה סורנטו, עיירת נופש במחוז קמפניה, אליה הפלגנו כשעה במעבורת מנאפולי בעלות סמלית של 10 אירו. כשהגענו עם המעבורת לחוף סורנטו - קיבלה את פנינו לגונה יפהפייה עם מים בגווני טורקיז שנצנצו כמו יהלומים, ומעליה התנשאו צוקים גבוהים ובראשם עצי אורן הצנובר.

אחרי נסיעה באוטובוס המקומי הקטן במעלה ההר, נגלתה לנו עיירת נופש יפה הצופה אל המפרץ ומימי טורקיז, שממש התחשק לי לקפוץ למים. מעבר ליופייה, סורנטו היתה עבורנו נקודת מוצא לטיולי כוכב למפרץ נאפולי ולאמלפי.

סורנטו ידועה בקו החוף המדהים שלה, המעוצב במפרצים קטנים, מערות והרבה סירות עוגנות במרינות.
הנה כמה דברים שלא כדאי לכם להחמיץ בביקורכם בסורנטו:

לטייל לאורך הטיילת וליהנות מהנוף של הים הטירני - ניתן לרדת אל החוף ברגל בשביל סלול ומתפתל מהטיילת באזור וילה קומונאלה (Villa Comunale - הגן העירוני של סורנטו), או בעזרת מעלית בתוך ההר שמגיעה ישירות אל החוף. שם תמצאו דקים עם כסאות שיזוף ובתי קפה מול הים. אין שם כמעט חופים חוליים כמו אצלנו בישראל, ולכן פחות רובצים שם על החוף.

לראות שקיעה מווילה קומונאלה על הטיילת - עשרות תיירים מגיעים מדי ערב לצפות בשקיעה הנפלאה. ליד הווילה יש מלון מפואר שמשמש גם מקום לחתונות בשל מיקומו המדהים.

לשוטט בעיר העתיקה במרכז סורנטו - שם תמצאו סמטאות ציוריות כנסיות עתיקות ובתים בסגנון בארוק. כיף ללכת לאיבוד בין הסמטאות היפות בהן חנויות, סדנאות אמן, מסעדות ובתי קפה. במקומות רבים בעיר תמצאו עצי לימון מהם מכינים את משקה הלימונצ'לו הנמכר בכל מקום בעיירה ומיוצר בסורנטו. סביב הלימונצ'לו נבנתה תעשייה שלמה של מוצרים, כמו סבונים בצבעי הלימון, שוקולדים ומוצרי טקסטיל שונים בהדפסים של לימונים.

לשתות קפה בכיכר טאסו (Tasso) - היא הכיכר המרכזית של סורנטו - השוקקת חיים עם חנויות בתי קפה ומסעדות והרבה תיירים.

לבקר בגנים הבוטניים של וילה קומנאלה - גנים מטופחים עם צמחייה אקזוטית ונוף מרהיב על מפרץ נאפולי. לשם מגיעים מדי ערב התיירים לצפות בשקיעות.

לרדת לכפר הדייגים במרינה גראנדה - פינת קסם שחובה להגיע אליה וקרובה למרכז העיר. הולכים מווילה קומנאלה בשביל ארוך היורד לנמל דייגים קטן, שבו תמצאו חוף מקסים עם בתי קפה קטנים ואווירה אותנטית, ריח ים ודגים, המון סירות וחוף חולי מקסים המוקף בסלעים גבוהים.

לחפש את עמק הטחנות - סמוך לכיכר הראשית של העיר, גילינו אתר היסטורי מדהים - עמק עמוק, צר וירוק שממנו התנשאו מבנים גבוהים מתחתנו לעומק של כ-80 מטר מתחת למפלס הכביש. הסתבר לנו שבמקום פעלו בעבר מספר טחנות קמח בערוץ הנהר שזרם בעמק. עם בנייתה של הכיכר הראשית, פיאצה טאסו, הפסיקו לזרום מים לעמק והטחנות ננטשו. כיום כ-80 שנה לאחר נטישתן, המבנים נראים כלקוחים מסרט ישן, עטורים בצמחייה, ותיירים מגיעים לצפות בפלא המיוחד.

לטבול במים במרחצאות המלכה ג'ובאנה - בקצה העיירה הציורית סורנטו, שוכנת לה בריכה טבעית מוקפת צוקי אבן וצמחייה ירוקה. מדובר בפנינה נסתרת ואתר היסטורי שנקרא על שמה של מלכה אגדית מהמאה ה-14: ג'ובאנה מלכת נאפולי. ההגעה לחוף מאתגרת בירידה תלולה אבל שווה ביקור. החוף הוא קטן, אבל מימיו נהדרים ומתאימים לשחייה ושנורקלים ואידיאלי לימי הקיץ החמים.

סורנטו היא נקודת מוצא נהדרת לשהות בה, ומשם לצאת לדרך האמלפי - כביש צר, מפותל ומדהים ביופיו באורך כ-50 ק"מ, שעובר לאורך הצוקים הגבוהים מעל הים הטירני. מכביש זה ניתן להגיע לעיירות היפהפיות פוזיטאנו, אמלפי, רוולו וסלרנו.

חוף אמלפי, הידוע בנופים עוצרי הנשימה ובנוף הציורי שלו, הוא גן עדן לחובבי צילום. מהבתים המקסימים בצבעי פסטל הניצבים על צוקים ועד למי הטורקיז הצלולים למטה, כל פינה בחוף אמלפי היא תענוג ויזואלי. הצוקים הדרמטיים וקו החוף המחוספס מספקים רקע מדהים לצילום תמונות מעוררות השתאות.

ניתן לעשות את המסלול ברכב, באופנוע, עם נהג או בתחבורה ציבורית. אנחנו בחרנו לנסוע בתחבורה הציבורית. אוטובוס שמחירו 10 אירו בלבד לקח אותנו אל התחנה הראשונה ועוצרת הנשימה - פוזיטאנו.

פוזיטאנו (Positano) היא עיירה יפהפייה כ-40 ק"מ דרומית מנאפולי וסורנטו. היא ממוקמת על חצי אי וצופה על מפרץ סורנטו. פוזיטטנו היא אחת העיירות המפורסמות והפופולריות ביותר באיטליה וידועה בסמטאותיה הצרות והתלולות, בבתיה הצבעוניים (שנצבעו במגוון צבעים כדי להקל על האנשים למצוא את בתיהם), וגם ובחופיה היפים עם החול הלבן והמים הצלולים והכחולים, וגם בחנויות ותעשיית הבדים והאופנה שלה.

אחד האתרים הבולטים הוא כנסיית סנטה מריה אסונטה, עם כיפה מצופה קרמיקה צבעונית. שוטטנו בסמטאות התלולות שעות ארוכות עד שהגענו לקו החוף, שם סעדנו את לבנו במסעדה טובה, צופים אל החוף המופלא ומלא המתרחצים. המטבח המקומי כולל מאכלי ים טריים, פיצות ופסטה. המנה המפורסמת היא ספגטי פוזיטאנו עם רוטב עגבניות טרי. לאחר ארוחת הצוהרים המשכנו בדרכנו מעבורת אל היהלום שבכתר - אמלפי.

אמלפי היא עיר יפהפייה על חוף הים הטירני, בדרום איטליה והפנינה שבכתר. אל תחמיצו אותה אם אתם מגיעים לדרום איטליה. היא ממוקמת על חצי האי סורנטו, וצופה על המפרץ. העיר נוסדה על ידי הרומאים במאה ה-1 לפנה"ס והייתה במשך שנים רבות תחת שלטון ביזנטי, סורי, ונציאני וספרדי.

הנה כמה נקודות עניין באמלפי:
הקתדרלה של אמלפי - קתדרלה קתולית רומית הממוקמת במרכז העיירה. היא נבנתה במאה ה-12 בסגנון רומנסק-גותי, והיא אחד המבנים המפורסמים בה.

תצפית מפתיעה על העיר - מעט אחרי הכניסה לאמלפי יש מעלית בתוך הסלע, המובילה לתצפית מדהימה. לא הרבה מכירים את המעלית הזו ולכן לא תמצאו שם הרבה תיירים, אולם הנוף הנשקף ממנה מדהים ביופיו.

לאי קאפרי, הנחשב לאחד היעדים התיירותיים הפופולריים והיוקרתיים באירופה, הגענו בהפלגה. מומלץ להקדיש יום שלם לקאפרי כדי למצות את האטרקציות באי. קאפרי מושך אליו תיירים רבים בזכות נופיו המרהיבים, חופיו הלבנים, מימיו הצלולים ואווירת הנופש האירופית.

הערים המרכזיות באי הן קאפרי ואנאקפרי. שתיהן מציעות למבקרים רחובות ציוריים עמוסי חנויות אופנה בוטיקיות, מסעדות איכותיות ובתי קפה תוססים. האתרים הפופולריים כוללים את גרוטה אזורה (Grotta Azzurra) - "המערה הכחולה", וילה סן מיקלה מתקופת הקיסר הרומי אוגוסטוס וגני אוגוסטוס המרהיבים.

כדי להגיע לאנאקאפרי יש לקחת רכבל "נדנדה" (לאמיצים בלבד), משם נשקף נוף יפהפה על הים.
בנוסף ליופייה הטבעי, קאפרי ידועה בחיי הלילה הססגוניים שלה, עם מועדונים וברים יוקרתיים רבים. האי מהווה יעד כמעט הכרחי עבור ידוענים ואנשי שם.

בדרך האמלפי יש עוד כמה עיירות יפות שכדאי לבקר בהם אם מתאפשר. כמו למשל רוולו וסלרנו. יש כל כך הרבה מה לראות בדרום איטליה, והרגשתי שממש טעמתי על קצה המזלג את האתרים היפים ונשאר טעם של עוד.

אורטל צבר- צלמת טבע וסביבה בארץ ובעולם. בקרו באתר שלה