המשפחה המעופפת: הוא דייל באל על, בן הזוג בישראייר וגם חמותו

מעשה במשפחה ישראלית מעופפת, שבה אבא (ואבא) עובדים כדיילים בכירים, אבל כל אחד בחברה אחרת (וגם מתחרה), ומגדלים ביחד שני ילדים קטנים שנראה שנדבקו אף הם בחיידק התעופה. ואם זה לא מספיק אז גם אמא של אחד מהדיילים - עובדת כדיילת.

הכירו את הדיילים ניר לבוב (42) במקור מחיפה, ואת חי בנוז (40) מאשדוד, פרסרים בישראייר ובאל על (בהתאמה), ואת חנה בנוז אליאס (61) אף היא דיילת בישראייר, שמנהלים חיי זוהר על קו תל אביב-העולם אבל תמיד חוזרים הביתה, לישראל. איך זה לעבוד באותו תפקיד אבל בחברות מתחרות? איך זה לעבוד עם חמותך במטוס? ומה עושים עם הילדים כשכולם באוויר? תפסנו אותם לשיחה על משפחה ותעופה.

חי עובד מזה 15 שנים באל על, אבל החל את הקריירה שלו בדיילות בישראייר בשנת 2006, שם הכיר את ניר, שבמקרה היה גם הדייל מ"טיסת השוקולד" המפורסמת ב-2015. אחרי שנתיים שבהן עבדו יחד, עבר חי לאל על ואילו ניר נשאר בישראייר.

למה עברת, חי?
ניר: "כי הוא לא יכל לסבול אותי כבר".
חי: "תמיד רציתי להיות באל על, פשוט לא נפתחו קורסים כשרציתי להתקבל ונאלצתי לחכות".

בקיצור, השארת לניר את כל הקוויקים, והלכת לטיסות עם שהיות.
ניר: "למה? היו לו גם שהיות כמו בנגקוק וניו יורק, וחוץ מזה הוא לוקח אותי בפסח לבטומי".

הכרתם כשעבדתם יחד בטיסה?
"אני הייתי כבר שנתיים בישראייר וחי הגיע לקורס החדש, ואני הייתי מעין דייל ששואלים אותו שאלות על העבודה ואיך זה להיות דייל", נזכר ניר. "הסתכלתי עליו ובאותו הרגע אמרתי 'אני צריך אותו, הוא שלי', ובאותה תקופה בכלל הייתי בארון". חי מתערב ומוסיף, "אבל כשהוא בא לדבר בפאנל על העבודה, ראיתי אותו, ואיך שיצאתי דיברתי עם חבר וביררתי עליו: 'מי זה, מה זה', אז הוא אמר לי 'שכח מזה - הוא לא גיי', ושכחתי מזה".

במסיבת-חברה של ישראייר, ראה ניר שוב את חי ודרך חבר משותף, שידע שניר גיי, הוא ניסה לברר אם חי בעניין שלו. "בדקתי מה העניין עם הדייל החדש הזה, ומה היה קורה אם, נגיד, הוא היה יודע שאני אכן גיי", אומר ניר. החבר המשותף טס למחרת עם חי לניו יורק, דיבר איתו וסיפר לו על ניר, אבל בתנאי שיהיה דיסקרטי. כשחי חזר לארץ, הם קבעו להיפגש. "אני זוכר שנפגשנו אצלי בדירה ששכרתי עם ידידה, וכל הלילה לא הפסקנו לדבר", אומר ניר. הם לא ידעו, שאותה ידידה, טלי, תהפוך לימים להיות האמא של שני הילדים שלהם.

חי וניר החלו לתחזק את הקשר החדש, כשחי גר עם דיילת בשכירות ולימים יחסי השותפים עלו על שרטון וחי חיפש דירה עם שותף/ה אחרים. "אמרתי לו 'בוא אני אעזור לך לחפש דירה' והלכנו מדירה לדירה בתל אביב ומתי שהוא אמרתי לו 'בוא תישן אצלי ונחפש דירה בלי לחץ'" אומר ניר.

לא עבר לכם בראש לעבור לגור ביחד?
ניר: "מה פתאום, אני רק יצאתי מהארון לפני המשפחה והכל היה טרי".

חי הסכים להיכנס לדירה של ניר וטלי, ומאז הם חיו "שלושה בדירה אחת". לאחר חודשיים הם הבינו שהם צריכים את הפינה שלהם ועברו לגור ביחד ברחוב פינסקר בתל אביב. לימים, קנו דירה בשכונת פלורנטין, שם גם נולד בנם הבכור, יונתן, בשנת 2014. "חי מאוד היה לחוץ על ילד ואני זרמתי איתו", אומר ניר, "והתחלנו את כל תהליך ההורות והיתה קליטה מהירה מאוד, יש לציין". ניר וחי אפילו עזרו לטלי לעבור ממש לידם ומצאו לה דירה בשכירות בבניין שבו הם גרו. "היא גרה בזמנו בקומה שלישית ואנחנו בקומה שנייה", הם אומרים. "הילד היה 'ילד מעלית'" הם אומרים בצחוק. ארבע שנים לאחר מכן נכנסה טלי להריון נוסף, הפעם מזרע של ניר, ונולדה דפני.

איך אתם מסתדרים עם הטיסות והילדים כששניכם דיילים?
"ניר וחי: "ההורות המשותפת מאוד עוזרת לזה, כי זה אומר יום פה, יום שם, וזה יותר קל לגדל כך ילדים מאשר בצורה 'הנורמטיבית' של בית אחד, כשכל המעמסה נופלת על בית אחד. זה גם מקל יותר וגם נעזרים אחד בשני, וחיים בשני בתים שמכבדים אחד את השני".

בשש השנים האחרונות גרה המשפחה בחולון, כשטלי מתגוררת מעבר לכביש של דירתם.

איזה חוויות, ולהבדיל אתגרים, יש לכם כשני דיילים שנמצאים כל הזמן באוויר?
חי: "לי יש בעיקר מצפון, נגיד כשאני צריך לצאת לשהיות ואני צריך להפסיד בקרים איתם כשהילדים הולכים לבית הספר, או לילות איתם. וגם עם ניר, כשיש לי יום פנוי ואני יודע שניר בבית או חוזר מטיסה ואני לא שם - אז מאוד קשה לי עם זה ולכן אני עושה שהיות מאוד קצרות, אם בכלל, ואני מוותר על לטוס לניו יורק או מקומות אחרים ולוקח קוויקים כדי להיות בבית, או שאני פשוט לוקח אותם איתי".

איזה תגובות אתם מקבלים מאנשים, על ההורות ועל זה שכל אחד עובד בחברה אחרת?
חי: "התגובות הן בעיקר חיוביות, והשאלה הראשונה שאני כל פעם מקבל על ניר היא 'למה הוא לא עובר לאל על? אגב, שואלים אותו דבר גם על אמא שלי".

נו ניר, אז הנה שוב השאלה - למה אתה לא עובר לאל על?
ניר: "קודם כל הקידום שלי בישראייר היה נורא מהיר כי התמזל מזלי ואת כל ההתפתחות והגדילה שלי בישראייר עברתי מתוך מקום של פרסר ומדריך, ובשבילי לעבור פתאום לאל על זה אומר 'דאונגרייד' (שנמוך - ז.ר), כלומר להיות דייל צעיר כזה, ומעבר לזה אני אומר: לכל חברה יש את הדי.אן.איי שלה - אני מתאים לדי.אן.איי של ישראייר וחי לזה של אל על, ולא צריך לערבב".

חנה, ולמה את לא עוברת לאל על להיות עם הבן שלך?
"זה בגלל השהיות שם, יוצא לך הרבה ימים לא להיות בבית וככה זה גם משתלב לי טוב עם העסק, ולא צריך יותר מדי להיות בחו"ל".

אגב, חנה, יצא לך לעבוד עם ניר פעם?
"יצא שקיבלנו שקיבלנו אותה טיסה בלו"ז, ויצא שהוא או אני החלפנו או הקפיצו אותנו לטיסה, אז כן".

ואיך זה לעבוד עם המחותן שלך?
"זה מעולה, הכל מקצועי ביותר, אין הנחות והכל מתקתק כמו שצריך, ואני כמובן דבוקה אליו".

אבל איך אפשר לא לערבב, כשצלע נוספת, כאמור, נכנסה לסיפור המשפחה המעופפת לפני ארבע שנים. חנה, אמא של חי, עזבה את הקריירה שלה כמורה לגיל הרך ולאחר עשור שחיה בניו יורק, חזרה לעיר מגוריה, אשדוד, למדה ניהול ושיווק נדל"ן ופתחה משרד לתיווך דירות בניו יורק. "אני עוסקת בזה משנת 1998", היא אומרת, "ולפני ארבע שנים, כשהילדים גדלו וסיימו ללמוד, החלטתי לעשות מה שאני אוהבת וזה היה חלום ילדות. אמרתי 'זה עכשיו או לעולם לא'"

לא הושפעת מחי?
"לא, כי תמיד טסנו והיינו על הקו (לניו יורק - ז.ר), והפכתי את ההובי למקצוע ואני שמחה על השינוי שעשיתי".

תגידי, מה את אומרת על "הזוג הצעיר"?
"הם החיים שלי, הביאו לי שתי מתנות הכי שוות בעולם ואני שמחה בשבילם ושמחה שיש לי אותם".

בתור המשפחה המעופפת, אתם לפעמים נמצאים ביחד בחו"ל?
"לרוב לא כי בישראייר אין בדרך כלל שהיות, אבל להם יש מדי פעם ואני מצטרפת אליהם. אני רוצה לחזור אחרי יום עבודה לחזור הביתה, וזה מספיק לי".

חנה, שנמצאת בימים אלה בניו יורק עבור אירוסי הבן האמצעי, ניר, מספרת על חוויה מאוד מרגשת שקרתה לה בנתב"ג, שבה הנכד יונתן והבן חי בדיוק חזרו מניו יורק והלכו לכיוון ביקורת הדרכונים, ואילו היא היתה בדרך לטיסת עבודה, כשיונתן הקטן זיהה את סבתא הולכת בקומה מעליו בכיוון השני. "נפגשנו על המדרגות בכיוון ההפוך וזה היה מרגש", היא נזכרת, "הוא קרא לי מלמטה 'סבתא בואי' וכל הנוסעים לא הבינו מסביב לא הבינו מה קרה". אבל חי הצליח לתעד את המפגש המרגש בצילום למטה.

אז חנה, דיילת "חדשה" יחסית, משלבת את הטיסות עם העסק שלה בתיווך בניו יורק, ונראה שגם ניר וחי לא מתכוונים להיפתר מחיידק התעופה אחרי 17 שנים במקצוע.

אתם רואים את העתיד שלכם כפרסרים עד הפנסיה?
חי: "כן, אבל אני עוסק בעוד כמה דברים בשנים האחרונות".
ניר: "הקורונה גרמה לו להתפתח בצורה מאוד יצירתית לדברים שהוא חלם עליהם".
חי: "אני מאוד אוהב אופנה ולמדתי בשנקר וחיפשתי איך לשלב את זה עם העבודה, ובשנים האחרונות אני עובד כסטייליסט ועושה פרסומות והפקות אופנה וגם מרצה אצל המאפר ירין שחף".

לאיזה יעד הכי הייתם רוצים לטוס, או מהי החופשה האולטימטיבית שלכם?
ניר: "הפנטזיה עכשיו היא אוסטרליה. אני הייתי אחרי הצבא שם אבל חי עוד לא היה וזה מבחינתנו החלום, אבל הוא לא יכול להתגשם עכשיו כי הילדים קטנים ואנחנו לא באמת יכולים לעזוב להרבה זמן, ואוסטרליה זה חופש ארוך".
חי: "ניקח עוד כמה שנים כדי שהילדים יהיו יותר עצמאיים, או שנחכה לקורונה שתחזור - בקורונה לקחנו את הילדים לחודש וחצי לניו יורק ושאר מקומות בארה"ב, וזה היה אחד הטיולים".

הייתם רוצים שהילדים שלכם יהיו דיילי אוויר?
חי: "בוודאי, דפני כבר רוצה ואמרה שהיא רוצה להיות כמו הדוגמניות של אבא (שאני מלביש) ורוצה להיות גם דיילת".
ניר: "יונתן פחות, למרות שזה תפור עליו. הוא אוהב טיסות ורק מחכה לטוס לחו"ל כל הזמן. אני אפילו אדחוף אותם לשם כי אני מאוד רוצה שהם יחוו את זה, גם אם לפרק זמן קצר של כמה שנים, כי זו באמת עבודה מדהימה".