לחם, שעשועים וצעצועי מין: חפץ העשוי עץ שגילו קרוב ל-2,000 שנים וצורתו כשל אבר מין זכרי, עשוי היה לשמש כצעצוע מין קדום של הרומאים ששלטו בבריטניה בימי קדם. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בימים אלו.
רשת CNN מדווחת כי החפץ עצמו נחשף כבר בשנת 1992, באחת התעלות שבמבצר הרומי וינדולנדה (Vindolanda), לא הרחק מחומת אדריאנוס (כמה עשרות ק"מ ממזרח לעיר קרלייל של היום). חומה זו סימלה בימי קדם את הגבול הצפון-מערבי של האימפריה הבריטית שחלשה על צפון אנגליה.
כאשר התגלה הפריט, הוא סווג בתחילה ככלי ששימש להטלאה או לתפירה, אך נראה כי הזיהוי השגוי הזה נובע מהעובדה שהכלי נמצא לצד עשרות נעליים ופריטי לבוש, כמו גם ליד פסולת שנגרמה בתהליך של ייצור בגדים.
איים נוט יור טוי: המדינות שאסור להכניס אליהן צעצועי מין
איך הגיב איש הביטחון כשגילה אביזר מין בתיק של נוסע המום?
נחשפו סודות הסקס המלוכלכים של תיירים בחופשה
16 ס"מ מגולפים
כעת סבורים החוקרים כי מדובר בפאלוס (ייצוג של איבר המין הגברי). סברה זו מתחזקת כאשר בוחנים את החפץ מקרוב ובוחנים את הפונקציות שמילא. זהו חפץ מגולף שאורכו 16 ס"מ. החוקרים סבורים כי "שימש ככלי מיני, לאו דווקא לחדירה אלא לגירוי הדגדגן". אם ממצא ארכיאולוגי זה היה אכן צעצוע מין, הרי שמדובר בממצא יחיד וראשון מסוגו מהתקופה הרומית.
"יכול מאוד להיות שזהו אובייקט מין, ואם אכן כך, הרי שזוהי הדוגמה הראשונה לכך מהעולם הרומי", אמר ל-CNN מחבר המחקר, רוב קולינס, המשמש כמרצה בכיר לארכיאולוגיה באוניברסיטת ניוקאסל שבבריטניה. "לא צריך להיות מופתעים מכך: אנו יודעים מהאמנות ומהספרות הרומית שהם השתמשו בדילדו ושפריטים כאלו היו קיימים. אבל עדיין לא מצאנו דוגמאות ארכיאולוגית (שיתמכו בכך)", הוסיף.
עוד מציינים החוקרים, כי אחת הסיבות לכך שחפצים מסוג זה אינם נפוצים בממצאים הארכיאולוגיים היא כי סביר יותר להניח שפריטים כאלו יוצרו מחומרים אורגניים. לכן, הם אינם שורדים לאורך הדורות. עם זאת, אם החפץ הוא אכן כלי מיני, ייתכן שלא תמיד שימש אך ורק לשם הנאה. כך למשל, הוא יכול היה לשמש בעלי עבדים ושפחות לצורך עינויים או כדי להשליט יחסי מרות ובכך להדגים לאחרים את כוחם.
"מסיבה זו, אל לנו לפטור את החפץ הזה כאלמנט למטרת הנאה מינית קלת דעת בלבד. הוא יכול לשמש כלי להנצחת יחסי כוחות והכנעה", אמר קולינס.
פאלוס למזל טוב
במחקר נכתב עוד כי בשונה מחפץ ספציפי זה, הרי שפריטי פאלוס קטנים וניידים נמצאו בדרך כלל כתליונים, שנועדו ככל הנראה להרחיק מזל רע. החפץ המעוגל, המגולף מעץ מילה, כולל בסיס רחב וקצה צר. בשני קצותיו ניתן להבחין בבלאי גבוה יותר מאשר במרכזו. בלאי זה ניכר בכך שקצותיו חלקים יותר - ככל הנראה בשל שימוש בשומנים ובאחיזה חוזרת ונשנית. במילים פשוטות: באזורים הללו היה הכי הרבה מגע.
לכן, סברה נוספת מציעה כי האובייקט נקבע בתוך פסל או חפץ סמלי אחר, גדול יותר, שבו נגעו שוב ושוב עוברי אורח למטרת מזל טוב או הגנה ממעין הרע. מנהג זה היה נפוץ למדי ברחבי האימפריה הרומית. מצד שני, כאשר משווים אותו לחפצים בעלי שימוש דומה ממקומות אחרים בעולם הקדום (למשל הממלכה החדשה במצרים העתיקה, המתוארכת לשנים 1,070-1,550 לפנה"ס), הרי שהוא אינו עונה להגדרה זו.
מכתש ועלי באור חדש
עוד צוין במחקר כי שימוש אפשרי נוסף בחפץ זה יכול היה להיות ככלי לטחינה או ערבוב של חומרי גלם לבישול, למוצרי קוסמטיקה, משחות או תרופות (בדומה לשימוש במכתש ועלי). באופן זה, עלי בצורת איבר מין זכרי עשוי - באופן סמלי - להוסיף הגנה או כוח לכל מה שהוכן על-ידו.
"החפץ יכול היה לשרת מספר מטרות, או שתפקודו יכול היה להשתנות במרוצת הזמן", מסביר קולינס, ומוסיף כי ייתכן שהחפץ יכול היה להתחיל בתור עלי עוד לפני ששימש כאובייקט מין.
"גילוי של דוגמאות דומות בארכיאולוגיה יכול לסייע לזהות באופן מדויק יותר את תפקידו של האובייקט", אמר קולינס. לדבריו, הוא מקווה שהמחקר החדש יוכל לספק זוויות מבט חדשות על פריטים דומים המצויים כיום כעת באוספים של מוזיאונים - פריטים שאולי דומים לאותו פאלוס עץ אך מעולם לא סווגו ככאלה.
"נכון לעכשיו, הפאלוס הזה עשוי בהחלט להיות יחיד במינו מבחינת ההישרדות שלו מאותה תקופה, אבל לא סביר שהוא היה היחיד מסוגו בשימוש באתר זה, או בעצם בבריטניה הרומית כולה", מוסיפה ברברה בירלי, אוצרת במוזיאון Vindolanda Trust, המצוי באתר שבו נמצא הפריט.