הוא נחשב לציפור שיר חמודה, אבל החנקן הוא בעצם ציפור שמשפדת את טרפה. "לכאורה מדובר באוקסימורון: איך ציפור שיר שנתפסת כיצור עדין ששר שירים יפים - עושה דבר כה אלים, לתפיסתנו, של שיפוד טרף ועוד מותיר את חלקם משופדים חיים", מסביר דותן רותם אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים.
לדבריו של רותם, "החנקן יודע לשיר כמתחייב משם הסדרה עמה הוא נמנה - סדרת ציפורי השיר - ושירתו אכן נעימה לאוזן. בתוך סדרת ציפורי השיר ניתן לסווג אותן על פי צורת המקור, המצביעה על סוג המזון המועדף עליהן. מקורים רחבים מיועדים לפיצוח זרעים (חוחית, ירקון, דרור בית), מקורים דקים לציד חרקים (נחליאלי, קנית), מקורים ארוכים ורחבים לנבירה (שחרור) ואילו לחנקן מקור מעט מאונקל המזכיר עופות דורסים. ככזה הוא צד מיני פרוקי רגלים וזוחלים, כמו אלו המופיעים בתמונות מאזור הישוב אלמוג, אך במקרים אחרים נמצאו גם מכרסמים, חדפים ואפילו ציפורי שיר".
רותם מסביר, שהחנקן משפד את הטרף ממספר סיבות שנחקרו מדעית: כחלק מסימון טריטוריה, חיזור וכן כשיטה לאגירת מזון.
מקוצים ועד גדרות תיל
לדבריו של רותם, תצפיות רבות מעידות כי בעיקר נקבות שבות פעם אחר פעם לנקודות שבהן זכר שיפד מזון, וניזונות בעצמן. "החנקנים משפדים את מזונם באופן טבעי על קוצים חדים וחזקים. לכן טריטוריות רבות מתבססות סביב ובסמוך לעצים ושיחים כמו שיזף מצוי, אוג קוצני עצי שיטה ואשחר ארצישראלי. כיום, עם התרבות גדרות הבקר שלהן 'קוצים' מלאכותיים - ניתן לראות שיפודים גם בשטחים אחרים".
ציפורים בישראל: איפה תוכלו לראות בעלי כנף מהבית
תרימו ת'ראש - זה קורה עכשיו: הנדידה שאתם לא מכירים
10 ציפורים נפוצות בישראל: כמה תצליחו לזהות?
חנקנים נודדים ומקננים
בישראל ניתן לצפות במגוון חנקנים ובהם חנקן אדום ראש, הנצפה בכל ימות השנה והוא החשוד המידי בתמונות שבכתבה זו. חנקן אדום גב, חנקן אדום ראש וחנקן נובי נודדים מעלינו ומגיעים גם לקנן בקיץ, ואילו חנקן שחור מצח עובר אותנו בנדידה.
כמו מרבית מחלקת העופות, גם החנקנים הם מינים מוגנים ואין לפגוע בהם בכל דרך. ברשות הטבע והגנים מזמינים את הציבור לאתר חנקנים במסלולי הטיול בשמורות הטבע. למשל, בשמורת גמלא ויהודיה שבגולן, בשמורת שיזף בערבה, בשמורת הסנסן בשפלת יהודה ובארי בנגב המערבי.