לייפציג: "האחות הקטנה" (והמושלמת) של ברלין

אם כבר שבעתם מברלין עמוסת-התיירים, כדאי לקחת את הרכבת או הרכב ולהדרים שעתיים נסיעה אל ה"אחות הקטנה" שלה - לייפציג - יותר שקטה, יותר אינטימית אבל לא פחות מדליקה. אפילו הלונלי פלאנט בחר בה בין 10 היעדים שחובה לבקר בהם באירופה ב-2015.

לייפציג שבצפון מזרח-גרמניה, נוסדה ב-1165 אך הוזכרה כבר ב-1015 בכתבי הבישוף תיטמר ממרסבורג. עם זאת, היא משכה אליה אנשים כבר בתקופת האימפריה הרומית, עקב מיקומה על צומת של שתי דרכי מסחר חשובות באירופה (Via Regia ו-Via Imperii). כיום גרים בעיר, ששמה מגיע המילה הסלבית Lipsk שפירושה "ישוב ליד עצי תירזה", כ-600 אלף איש שעוסקים בתעשיות של חברות ענק שהעבירו את מרכזי הייצור שלהן לעיר. למשל, יצרניות הרכב ב.מ.ו ופורשה, וגם חברות כמו DHL, סימנס, אמזון ועוד. במהפכה התעשייתית במאה ה-19 היא קיבלה "בוסט" של מפעלים בענף הכותנה והדפוס, שהביאו לעלייתה כעיר תעשייה נחשבת במדינה. לימים, בתקופת גרמניה המזרחית, החלו לחצוב בה מכרות ענק של פחם, שעם איחוד גרמניה הפכו לאגמי ענק שכיום משמשים את תושבי חבל סקסוניה, שלייפציג היא העיר הגדולה בו, ואילו דרזדן בירתו.

כעיר מסחר חשובה, נבנו בלייפציג לאורך השנים פסאז'ים רבים שהובילו מבתי הסוחרים אל נקודות המסחר השונות. הפסאז' היפה ביותר בעיר הוא פסאז' מאדלר (Mädler-Passage), שנבנה בתחילת המאה ה-20 ומזכיר מעט את "גלריה ויטוריו עמנואל" שבמילאנו. כיום יש בפסאז' עשרות חנויות ובתי קפה מסוגננים, שבהם ככל הנראה ישב וכתב המשורר והסופר הגרמני גתה, שלמד בעיר משפטים, ונהג להבריז לא מעט מהשיעורים כדי להתרועע עם נשים. פסלו נמצא מחוץ לגלריה, ממש בסמוך.

אגב חנויות, שופינג הוא דבר שמאוד משתלם בלייפציג: מגוון חנויות עם מיטב המותגים שאף זולים מברלין, כולל קניונים וחנויות יד-שנייה, שהגרמנים כה אוהבים (וגם אנחנו).

למרות ששני שליש ממנה נהרסו במלחמת העולם השנייה, לייפציג השתקמה לא רע ושמרה על פנינות הארכיטקטורה המיוחדות שלה. המטייל ברחובותיה, ייתקל באדריכלות אקלקטית בסגנון רומנסק, ארט נובו, בארוק וגותי. כזו היא למשל, כנסיית סנט תומאס (Thomaskirche) מהמאה ה-13, שבה ניגנו ופעלו המלחינים הידועים פליקס מנדלסון, ריכרד וגנר וכמובן יוהאן סבסטיאן באך, שגם קבור בה. בכלל, באך הוא שם דבר בלייפציג ובכנסייה, שבה ניהל את המקהלה, לימד וניגן בעוגב ואף זכה לוויטראז' צבעוני בכנסייה ולפסל מרשים מחוצה לה. בפסל נראה הכפתור השני של בגדו לא מכופתר, וזה מסמל שהמוזיקה היתה חשובה לו יותר מהופעתו.

אוניברסיטת לייפציג (Universität Leipzig) גם היא פאר היצירה שמשמרת ישן וחדש. היא נוסדה ב-1409 והיא האוניברסיטה השנייה העתיקה במדינה. בעבר היא שימשה כמנזר דומיניקני מהמאה ה-16 שנהרס ב-1968. אבל אז הגיע הארכיטקט ההולנדי אריק ואן אגרט עם רעיון: לקחת את חזית הכנסייה שנהרסה ושרדה ולשלב אותה בבניין האוניברסיטה החדש ב-2004. התוצאה: בניין מרתק בסגנון גותי-מודרני. אגב, האקס-קנצלרית אנגלה מרקל למדה שם פיזיקה.

בעיר העתיקה תמצאו גם את כנסיית סנט ניקולאס (Nikolaikirche) הגותית שבנייתה החלה ב-1165, שנודעת בעולם כמקום שבו החלו "הפגנות יום שני" שקראו לאיחוד גרמניה מחדש. ב-4 בספטמבר 1989, התאגדו יותר מאלף איש במחאה לא אלימה, שהובילה למחאות נוספות ברחבי המדינה ואף להפגנה של 70 אלף איש בעיר עצמה. הם צעדו מהכיכר שליד הכנסייה וצעקו "לא לאלימות". המחאות הללו הן מה שהוביל לבסוף לרפורמות ונפילת החומה. בכיכר הסמוכה הוצב "עמוד השלום", שהוא העתק של עמוד מתוך הכנסייה.

לייפציג היא גם עיר שאוהבת אומנות. בין עשרות המוזיאונים שלה, כדאי לפקוד את המוזיאון לאומנויות יפות (Museum der bildenden Künste) שבו אלפי פריטים ויצירות, ביניהם של מקס בקמן, אמן גרמני מפורסם ובן העיר.

אבל בשביל אומנות רחוב אמיתית, אתם חייבים לנסוע לשפינריי (Spinnerei), שהוא מתחם אומנות רחוב מרהיב, שהיה לפני 125 שנה אזור התעשייה הגדול ביותר באירופה לייצור כותנה. בשנות ה-90 חדרו לאזור הנטוש אמנים ופתחו גלריות, ואחריהם הגיעו מוזיקאים שהפיחו חיים במקום. כיום יש במתחם יותר ממאה חדרי סטודיו שמציגים אומנות לסוגיה השונים.

לייפציג נעימה, לא עמוסה מדי בתיירים ואפשר למצוא בה גם יום סגריר בקיץ. העיר העתיקה קטנה וקל להתמצא בה, ובכיכר השוק תמצאו דוכנים של דברים טובים. אז אם נמאס לכם מברלין, הנה לכם קפיצה קטנה - בחו"ל.