לא בני ישראל ולא חייזרים: סוד בניית הפירמידות נחשף

ההגדה מספרת את סיפור יציאת מצרים, ומי מאתנו לא מכיר את המשפט: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם". אבל האם, כפי שהתקבע בזיכרון הקולקטיבי היהודי - אנחנו יכולים לזקוף לזכותנו את בניית הפירמידות, אחד משבעת פלאי תבל? כנראה שלא. פרופסור ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה., מסביר כי "אין עדויות שהיינו במצרים בתקופת בניית הפירמידות, לא הקטנה שבקטנות ולא הזעירה שבזעירות. אין שום רמזים במצרים שבנינו את הפירמידות, לא ארכיאולוגיים ולא היסטוריים, למרות שהמציאות המתוארת במקרא, על הבצורת בארץ ישראל, זאת מציאות נכונה. אנחנו יודעים מהארכיאולוגיה, שבאמצע האלף השני לפני הספירה הייתה הגירה של כנענים למצרים, שהקימו מושבות בדלתה של הנילוס ולאחר מכן המצרים גירשו אותם משם".

כל מה שצריך לדעת לפסח 2022
מתי ליל הסדר ומהם זמני כניסת ויציאת החג?
מדריך טיולים, מסלולים ואירועים
מתכונים כשרים לפסח
ניקיון לפסח: כל הטיפים והטריקים לניקוי הבית
אירועים, פסטיבלים, ופעילויות בחינם למשפחה בפסח

אז האם אבותינו בנו את הפירמידות? לצערנו התשובה היא לא. ראשוני היהודים אשר פקדו את מצרים בתקופת המקרא הגיעו אליה, ככל הנראה, בתקופת השושלת ה-18 של הפרעונים, בתקופת הממלכה החדשה, תקופה שבה בניית פירמידות הייתה כבר נחלת העבר הרחוק. בכלל, על פי ממצאים שהתגלו בקרבת הפירמידות בגיזה, נראה שהן לא נבנו על ידי עבדים כלל. מהקברים שם הסיקו החוקרים שבוני הפירמידות היו פועלים בשכר, בעלי מעמדות שונים, אשר התגוררו בעיר גיזה - בסמוך לאתר הבניה. על פי מבנה העצמות והגולגלות שנמצאו שם, נראה שהם היו בכלל מצרים. ולא סתם מצרים, אלא מצרים מאמינים. ישנן גם עדויות שהפועלים עבדו במשך כל ימות השנה, ללא הפסקה, כיוון שעל פי אמונתם, פרעה, נציג האלים על האדמה, יזכה אותם בעולם הבא בתמורה על עבודתם הקשה.

אבל במקביל לעובדות הללו, אחת מתיאוריות הקונספירציה ארוכות השנים הן שחייזרים בנו את מתחם הפירמידות של גיזה. מספר חוקרים שתהו כיצד הצליחו המצרים הקדמונים, ללא כלים טכנולוגים, לבנות יצירות הנדסיות מדהימות כמו אלה - והם הגיעו למסקנה ההגיונית היחידה בעיניהם: מדובר ביצירה של ציוויליזציה לא אנושית שבידיה כלים עתידניים.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה מבטל גם את התיאוריה החייזרית - לאחר שארכיאולוג מצא שכל מה שהמצרים היו צריכים כדי למרכז במדויק את הפירמידות ולכוון אותם בהתאמה לכיווני רוחות השמיים - זה יום שמשי.

בניית הפירמידות של גיזה החלה בשנת 2550 לפנה"ס בקירוב - הרבה לפני שהומצאו טכניקות מיפוי מודרניות או אפילו המצפן. למרות עתיקות המבנים, כל אחת משלוש הפירמידות העיקריות בגיזה מיושרות בצורה כזו שהפינות מצביעות לכל הכיוונים הראשיים - צפון, מזרח, דרום ומערב.

הפינות סוטות רק במעט מהכיוון המדויק - והאתר המדעי ScienceAlert ציטט את הארכיאולוג גלן דאש שאמר שהפירמידות "מסובבות מעט נגד כיוון השעון מהנקודות המדוייקות של רוחות השמיים".

אבל זה לא שהחייזרים ניסו לחקות טעות אנוש - אלא שהשיטה שהמצרים יישמו הייתה מבריקה, אך לא מושלמת. "שיטת המעגל ההודי" בה השתמשו היא טריק פשוט לקביעת כיוון - ודאש משער שהמצרים השתמשו בה כדי להציב ולקבוע את מיקומן של הפירמידות.

השיטה מחולקת לשלושה שלבים: ראשית, תוקעים מקל בצורה אנכית בתוך האדמה ומסמנים את נקודת השיא של הצל שלו כל חצי שעה במהלך היום.

לאחר מכן, לוקחים חתיכת חוט ומעבירים אותה על פני נקודות השיא המסומנות - החוט צריך לחצות עם שתי נקודות.

בשלב האחרון משרטטים קו בין שתי הנקודות - והקו הזה עובר בצורה מושלמת ממזרח למערב.

דאש מעריך שאדריכלי הפירמידות הביאו בחשבון גם את היחס של כדור הארץ לשמש כדי להפוך את ההערכות שלהם אפילו יותר מדויקות. - כך למשל במהלך ימי השוויון הסתוויים והאביביים, אורך היום והלילה שניהם כ-12 שעות. כתוצאה מכך הקו הראשון שנוצר על ידי הצל כבר עובר בצורה מושלמת ממזרח למערב, ומבטל את הצורך במיפוי נוסף.

דאש, שבדק את התיאוריה ביום השוויון, גילה ששיטת המעגל ההודי מעניקה תוצאה מדוייקת עם הטייה קלה נגד כיוון השעון - בדיוק כמו הפירמידות של גיזה.

אבל למרות שהמאמר שלו מראה שניתן היה להשתמש בטכניקה הזו כדי ליישר את הפירמידות זו לעומת זו, עדיין אין לנו שום ראיה מוצקה שזה למעשה מה שקרה. "המצרים, למרבה הצער, השאירו לנו מעט רמזים. לא נמצאו מסמכים הנדסיים או תוכניות אדריכליות שנותנות הסברים טכניים המדגימים כיצד המצרים הקדמונים יישרו את כל אחד מהמקדשים או את הפירמידות שלהם", כתב דאש.

אף על פי שאולי לעולם לא נדע מה באמת קרה, ההשערה שלו מעלה נקודה מעניינת - משהו פשוט כמו מיפוי צללים במהלך ימי השוויון היה יכול להיות כלי מתוחכם מספיק כדי לסייע בבניית כמה מהמבנים העתיקים המוכרים ביותר של האנושות - ללא צורך בעזרה של טכנולוגיה חייזרית.