בסרטון - התייר שטיפס על הפירמידות במצרים בשביל צילום
ארכיאולוגים גילו איך הצליחה המצרים הקדמונים לבנות את אחד משבעת פלאי תבל ששרד עד ימינו - הפירמידה הגדולה של גיזה. בניית הפירמידה סמוך לעיר גיזה שבמצרים החלה באמצע האלף השלישי לפנה"ס ונמשכה כ-20 עד 25 שנים. היא נועדה, כך טוענים, לשמש קבר לפרעה ח'ופו בן סנפרו מהשושלת הרביעית, במטרה לשרת אותו בחיים שאחרי המוות. השאלה שהעסיקה ארכיאולוגים עד היום היא כיצד המצרים הובילו 2.5 טון של אבני גיר וגרניט ממרחק של 800 ק"מ אל הפירמידה בכלים הפשוטים שניתנו בידיהם. כעת כנראה נמצאה התשובה על פי מגילת פפירוס עתיקה שנמצאה בנמל ואדי אל-ג'ארף.
על פי המסמך העתיק, זה נעשה באמצעות סירות ומערכת גאונית של עבודות לניתוב מים. מהחומר הארכיאולוגי המפורט עולה כי אלפי עובדים מיומנים העבירו 170 אלף טונות של אבני גיר לאורך הנילוס בסירות עץ הקשורות זו לזו בחבלים, דרך מערכת תעלות - שנבנתה במיוחד והגיעו לנמל במרחק מטרים ספורים מבסיס הפירמידה.
עוד בנושא:
המסמך שנכתב ע"י מרר, שהיה משגיח הממונה על צוות של 40 עובדים מובחרים, מתאר ממקור ראשון את תהליך בניית הפירמידה הגדולה וכיצד נשלחו אבני גיר במורד הזרם מטורה לגיזה. ביומנו מתאר המרר איך הצוות שלו היה מעורב ביצירת תעלות להסתת המים מהנילוס לכיוון הפירמידה. על אף שידוע כבר זמן רב שהגרניט מפנים הפירמידה נחצבה באסואן, 860 ק"מ מגיזה, ואבני הגיר החיצוניות הגיעו מטורה, שמונה קילומטרים משם, ארכיאולוגים חלקו על אופן העברתן לשם. כעת הארכיאולוג מארק להנר, מומחה מוביל בתחום, חושף עדויות לנתיב מים אבוד מתחת לאדמה, "מיפינו את התעלה המרכזית שלדעתנו הייתה לאזור המשלוח המרכזי אל מרגלות גיזה", הוא אמר.
התגליות החדשות נחשפו בתכנית דוקומנטרית של ערוץ 4 הבריטי, "הפירמידה הגדולה של מצרים: הראיות החדשות", שכוללת גם חשיפה של צוות אחר של ארכיאולוגים בנוגע לסירה טקסית שתוכננה עבור ח'ופו ומעניקה תובנות חדשות אודות בניית כלי שיט בזמן ההוא.