רטוב וחם: מדריך למעיינות חמים בישראל

תמיד יש מטיילים שרודפים אחרי משהו. אחרי שיטפונות, אחרי מעיינות סודיים, אחרי מערות נסתרות. אבל כשמגיע שיא החורף, המרדף הנעים מכולם הוא המרדף אחר המעיינות החמים.

אז תביאו בגד-ים, תביאו מגבת (לפחות אחת. יהיה קר שם בחוץ), תביאו תה חם - והתמסרו לפינוק.
רק קחו בחשבון שרוב האתרים המוזכרים בכתבה אינם אתרי רחצה מוסדרים, והטבילה בהם על אחריות המטיילים בלבד.

אין דבר מתסכל יותר מאשר לנסוע שעתיים צפונה, רק כדי להגיע ולהיווכח שהמעיין החם שלכם לא קיים. בחלק מהמקרים (כמו למשל בסופ"ש האחרון) זה אכן יקרה. מצד שני, אם המים החמים כן זורמים פה - הרווחתם בענק. מאגר בנטל שבגולן ניזון לעתים מצינור שבו מוזרמים מי קידוחים בחום של קרוב ל-40 מעלות. זה לא מיועד לכם, אלא לחקלאים, אבל אם יש מים חמים - כולם חוגגים. והחגיגה הזו נערכת לצד ובתוך מקווי מים קטנים שנוצרים בנתיב הזרימה של הצינור. רק שוב, זכרו שמדובר בהזרמת מים מלאכותית, שלא תמיד מתבצעת בפועל.

להגיע: כתבו בווייז את רצף המילים: מאגר בנטל באב אל אווה.

בדומה למאגר בנטל ה"חדש" ממנו, גם מאגר עורבים מתאפיין בזרימה מקרית: לפעמים יש מים חמים, ולפעמים תעמדו מול בריכה יבשה. רציתם הרפתקה? הנה, קיבלתם. בכל מקרה, כאשר צינור המים האימתני פולט את זרימתו החמה אל מול הנוף הציורי של רמת הגולן, החגיגה גדולה. בגדות הבריכה הזמנית יש קרקע מעט בוצית, אבל ברגע שמתמסרים, שוכחים מהכל. ענני אדים סמיכים שעולה מהבריכה רק תוסיף לאווירה המיוחדת.

להגיע: "צומת האמיר" בווייז. מהצומת עולים לכיוון צפון-מערב בכביש 978 ולאחר כמה מאות מטרים פונים ימינה לחנייה מאולתרת, שממנו עולה שביל עפר לעבר המאגר.

ומהכי מקרי אל הכי קבוע: חמת גדר. אתר המרחצאות הוותיק והמוסדר מתאים לטבילת חורף קלאסית, הן בשעות היום והן בשעות הערב. את המעיינות החמים שזורמים פה מזה עידן ועידנים, נהגו לפקוד גם הרומאים, כך שאתם במקום עם מוניטין עשיר. המים התרמו-מינרליים שבוקעים מבטן האדמה, ממלאים בריכות מוסדרות, והם בעלי סגוליות רפואיות שונות ומשונות. תענוג מיוחד הוא לטבול כאן תחת כיפת השמים, בחום של כ-40 מעלות, כאשר בחוץ יורד גשם. וכיאה לאתר מרחצאות, יש פה גם מלתחות, פינות ישיבה, מדשאות, פינות חי (כולל התנינים המפורסמים), מתקני שעשועים לילדים, מסעדות, טיפולי ספא, אפשרויות לינה מגוונות ועוד. מחיר כניסה: 118-108 שקלים לאדם. ילדים מתחת לגובה מטר נכנסים בחינם.

להגיע: "חמת גדר" בווייז.

עד לפני כמה שנים, רק בודדים ידעו על המקום הנסתר הזה, הנושק לאתר חמת גדר, אך שונה ממנו באופן מוחלט. מדובר בצמד בריכות בטון שסביבן שרידי מבנים נושנים, כנראה עותמאניים. והכל במרחק הושטת יד מהגבול הירדני. הכי לא מוסדר, במיוחד לאור העובדה שיש פה נוכחות צבאית (ישראלית כמובן). כיום, אין סיכוי שתמצאו את עצמכם לבד, במיוחד לא בסופי שבוע. אבל אם יש לכם בוקר פנוי באמצע השבוע, זכיתם. קחו בחשבון שטמפרטורת המים - העשירים בגופרית ומגנזיום - חוצה את רף ה-40 מעלות, כך שלא מומלץ לטבול במשך זמן רב ברציפות.

להגיע: "חמת גדר" בווייז. מחנים בחנייה המוסדרת של חמת גדר, ומשם צועדים כמה דקות מזרחה. שימו לב: במקרים מסוימים, הצבא עשוי לסגור את המקום למבקרים.

גן לאומי חמת טבריה ידוע בעיקר בזכות שרידיו המפוארים של בית כנסת קדום שפעל בו בימי המשנה והתלמוד, ובו תמצאו פסיפסים מרהיבים ברמת שימור גבוהה. אז אל תוותרו על בית הכנסת, אבל בעיקר בואו לכאן בימים חורפיים כדי ליהנות מבריכות שכשוך רדודות שהוכשרו באתר. אל הבריכות מוזרמים מי מעיינות תרמו-מינרליים, שבהם עשו שימוש גם בימי קדם, בזכות סגולותיהם הרפואיות. וכן זה גם כיף גדול, במיוחד אם אתם עם ילדים קטנים. מחיר כניסה: 14 שקלים למבוגר, 7 שקלים לילד (חינם למנויי מטמון). יש לתאם את ההגעה מראש באתר רשות הטבע והגנים.

להגיע: "גן לאומי חמת טבריה" בווייז.

בואו נוריד ציפיות מצד אחד, ונעלה אותן מצד שני. בגן לאומי גן השלושה (סחנה) המים אינם חמים. משהו כמו 28 מעלות קבוע, בכל ימות השנה. מצד שני, זו תהיה הטבילה הכי פוטוגנית שלכם. בכל זאת, 28 מעלות זה יותר ממה שיש באוויר הפתוח שלצד המים. ואם תגיעו בבוקרו של יום חול - יש מצב שתהיו פה לגמרי לבד. במיוחד אם גם יירד גשם. למי שבמקרה לא מכיר, האתר שבעמק בית שאן מציע בריכות בצבעי טורקיז, מדשאות רחבות ידיים, טחנות קמח קדומות והמון פינות לפיקניק חורפי. יש פה גם שירותים, מלתחות וכל מה שצריך כדי להפוך את הטבילה שלכם למסודרת ונעימה. מחיר כניסה: 39 שקלים למבוגר, 24 שקלים לילד. יש לתאם את ההגעה מראש באתר רשות הטבע והגנים.

להגיע: "גן לאומי גן השלושה" בווייז.

ומהצפון הרחוק - בדילוג אדיר לדרום, הישר לחופי ים המלח. אנחנו מדברים על עין קדם, המצוי באזור שפך נחל קדם, צפונית לעין גדי. בשבתות חורפיות המקום גדוש במטיילים שמגיעים להתענג על נביעות חמות, באדיבות הבקע הסורי-אפריקני. כאן, רצוי מאוד לבדוק את חום המים לפני שאתם טובלים, מאחר שחלקן עשוי להיות לוהט. ובכל מקרה, הביאו עמכם מספר בקבוקי מים, כדי שתוכלו לשטוף את עצמכם לאחר הטבילה גדושת הגופרית. כי מוסדר זה לא. רחוק מכך. אין לרדת משביל הגישה, בשל סכנת בולענים באזור.

להגיע: מכביש 90, צפונית לעין גדי, מחנים ליד שלט המפנה לנחל קדם, ויורדים לכיוון החוף, בהליכה שנמשכת מספר דקות.

בחלקו הדרומי של ים המלח נובע מעיין קטן וחמוד, הישר אל בריכת טורקיז קטנה וסמויה מן העין, באדיבות מספר עצי דקל שסוככים עליה. המים בהחלט לא חמים, אבל הם פושרים פלוס. מה גם שהאזור כולו נעים לשהייה גם בחורף. עין פלוטית, הקרוי בשמה של בתו של לוט, נקרא גם "מעיין האהבה", בזכות הסצנה הרומנטית שהוא מציע.

להגיע: "עין פלוטית" בווייז.